במסגרת הסכם הפשרה הוסכם, בעקרו של דבר, כי יינתן צו פינוי נגד אחיעם עד ליום 15.8.2019, בכפוף לכך שהאגודה תשלם לאחיעם דמי פינוי בסך של 400,000 ש"ח.
ביום 6.8.2019 הגישה האגודה לבית משפט השלום בירושלים תביעה לביטול פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה.
...
יוער כי אחיעם לא השיב לבקשה לעיכוב ביצוע, אך מתשובתו לבקשת רשות הערעור ניתן להסיק, מטבע הדברים, כי הוא מתנגד גם לה.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וממילא נדחית אפוא גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
בפסק דינו קבע בית משפט השלום, על בסיס הראיות שהוצגו בפניו, כי: "בעניננו לא הוכח כי נפל פגם מן הפגמים ברצון בהסכמת [האגודה] להסכם הפשרה", וכי: "התרשמתי כי [האגודה] מתחרטת, פשוטו כמשמעו, על ההסכם אליו הגיעה עם [אחיעם], לאחר ששקלה בשנית את צעדיה ובאה למסקנה, בדיעבד, כי עשתה מקח טעות, או בלשון המשפטית עשתה 'טעות בכדאיות העסקה'". העולה מקביעות אלו, אשר אושררו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נושא הבקשה דנן, הינו כי אף אם התשובה לשאלה העקרונית שמציגה האגודה הייתה נענית בחיוב, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה.
סיכומו של דבר: מן הטעמים המפורטים לעיל דין הבקשה להידחות, ועמה ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע ומבוטל הצו הארעי אשר ניתן בהחלטתי מיום 11.5.2023.
