המבקשים ממשיכים וטוענים בתשובתם כי, מכתב ההיתחייבות של המשיב מיום 8.8.21, שצורף על ידי המשיב, שלפיו מאשר המשיב כי אין לו כל חלק או עניין בפרויקט, הנו מכתב מזויף שאינו נושא את חתימתו של המשיב; המבקשים מכחישים כי נימסרה למשיב לו כל המחאה, כנטען בסעיף 14 לתגובת המשיב; הסכומים ששולמו על ידי האחים עזרא, כאמור בסעיף 15 לתגובת המשיב, היו אמורים להיות משולמים על ידי האחים עזרא בכל מקרה, בהתאם להוראות הסכם הקומבינאציה אשר נחתם בין האחים עזרא לבין המבקשת; בין המבקשים לבין האחים עזרא קיימת היתחשבנות כספית שהצדדים ילבנו אותה ללא העזרה של המשיב.
מעבר לכך, וזה העיקר, כאמור המבקשים עותרים למתן סעד במטרה למנוע מן המשיב לעשות שימוש בייפוי כוח בלתי חוזר, שניתן לו על ידי המבקשות בחודש יולי 2021; המשיב טוען כי ייפוי כוח הבלתי חוזר ניתן בהתאם לפסקי הבוררות שאושרו על ידי בית המשפט מחוזי מרכז, על מנת להבטיח את קיום ההסדרים שנקבעו בפסקי הבוררות; עיון בפסקי הבוררות מעלה כי יש צדק בטענת המשיב, שכן, סעיף 14 לפסק הבוררות המשלים מיום 2.2.21 קובע כי: "גמול (המבקשת) מאשרת כי מינויו של בן חיים לעניין הפרויקט וייפוי כוח שניתן לו הנו בלתי חוזר ולא יהיה לגמול שום טענה בעיניין מינוי זה ו/או החלטות ו/או פעולות שביצע שלמה בן-חיים עד לסיום הפרויקט".
על פי הדין, ייפוי כוח בלתי חוזר נועד להבטיח זכותו של אחר, כאשר זכות זו חייבת להתקיים כתנאי לכך שתנתן הרשאה להבטחתה: "ללא זכות של אחר אין מקום להרשאה הנתנת להבטחת הזכות. ייפוי הכוח אינו יוצר בדרך כלל כשלעצמו, את הזכות, אלא מהוה את המכשיר לביצועה, בהנחה כי הזכות קיימת באופן עצמאי"( ראו: ע"א 404/84 סיעתי נ' סיעתי (7.5.1987); ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי (4.4.2001); סעיף 15 (ב) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965).
במקרה דנן, ההסדר שייפוי הכוח נועד לביצועו עוגן במסגרת פסקי בוררות שאושרו בבית המשפט המחוזי מרכז; לפיכך, הדרך להשיג על הסדר זה היא על ידי נקיטה בהליך מתאים לביטול פסק הדין שאישר את פסקי הבוררות בבית המשפט שנתן את פסק הדין, הוא בית המשפט המחוזי מרכז, כפי שהמבקשים אף טענו בתשובתם לתגובת המשיב שבכוונתם לעשות; ההליך שבפניי נועד לעקוף את דרך המלך האמורה, ולכן דינו דחייה.
...
בענייננו, אין חולק כי ייפוי הכוח ניתן למשיב כדין, הן בהתאם להחלטת האספה הכללית והן באמצעות אישורו על ידי נוטריון; המבקשים למעשה עותרים לביטול ייפוי הכח או להשעות את תוקפו, בשל טענתם לבטלות ההסדרים שנקבעו בפסקי הבוררות שהמבקשות היו צד להן, ואשר אושרו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז; סבורני כי דרך הילוך זה של המבקשים, הוא בבחינת רתימת העגלה לפני הסוסים, שכן, כפי שצוין, על פי הפסיקה, גורלו של יפוי הכח תלוי בגורל העסקה או ההסדר שנועדו למימוש באמצעות ייפוי הכוח; ייפוי הכוח הינו מוצר נלווה לאותו הסדר או עסקה שלשם ביצועם הוא ניתן; כל עוד ההסדר שאושר בפסקי הבוררות שריר וקיים, כך גם ייפוי הכוח שניתן מכוח אותו הסדר יהיה שריר וקיים ולא ניתן לביטול.
מעבר לכך, בנסיבות העניין סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לחובת המבקשים, שכן, כאמור, אן חולק כי נקשרו הסכמים והועברו כספים מכח פסקי הבוררות שנתנו בסמכות, כשהמבקשות מיוצגות כדין על ידי המשיב מכח החלטות אסיפה כללית ויופי כח בלתי חוזר; מתן הסעד הזמני עלול לפגוע באינטרס ההסתמכות של צדדים שלישיים לרבות אחים עזרא ורוכשי דירות ולגרום להם נזק רב. מנגד, המבקשים יכולים להיפרע פיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי המשיב כטענתם, כפי שאף מסרו בתשובתם, שבכוונתם לתבוע את המשיב בתביעה נפרדת בגין כך.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו למשיב הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.
