מהיבט הפן ה"שפוטי" – היינו, האישור שניתן להסכם על־ידי שופט – כאשר צד מבקש לבטל את פסק־הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפניו הדרך לנקוט הליכי ערעור רגילים" [רע"פ 7148/98 ארנון עזרא נ' יעל זלזניאק, פד"י נג(3) 337 (1999), פסקה 5.
אלא מאי? צד אשר חפץ בבטול פסק דין שניתן בהסכמה בעילה החוזית, חייב להגיש תובענה חדשה ועצמאית לביטול הסכמות הצדדים ופסק הדין שאישר אותן, ואין באפשרותו לעשות כן באמצעות בקשה המוגשת במסגרת התיק העקרי שבו ניתן פסק הדין, וכך נקבע בעיניין זה ב-ב"ש 215/83 אהרון ספטי נ' פטרישיה מאי ספטי, פד"י לז(2) 181 (1983):
"האם אפשר לבקש את ביטולו של פסק הדין על סמך פגם או הפרה בבקשה, המוגשת בתיק המקורי, שבו ניתן פסק הדין. התשובה שלילית. עוד בפסק הדין ע"א 420/54 [2] נקבע, כי לאחר שבית המשפט נתן תוקף פסק־דין להסכם פשרה, תמה מלאכתו, ואף ביצוע הפשרה (אם אין לבצעה בהוצאה לפועל) צריך להיות על־ידי הגשת תביעה חדשה... ביטול הפסק פרושו מחיקתו והעברתו מן העולם, והדבר מצריך הגשת תביעה לאותו בית־משפט, אשר נתן את הפסק. אין הבדל אפוא, מה העילה, לפיה יבקש המבקש את ביטול פסק הדין: בין אם יבקש ביטול עקב פגם בכריתת ההסכם או יבקש לבטל את ההסכם עקב הפרה – עליו להגיש תובענה עצמאית לבית המשפט" (שם, בעמ' 185 א'-ה')
ראו גם: ע"א 9344/04 ד"ר דניאל אנגל נ' עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ (10.09.2006), פסקה 15 לפסק דינה של השופטת מ' נאור המנוחה; רע"א 9614/05 רז גל בע"מ נ' בנק לאומי לשיראל בע"מ (16.03.2006), פסקה ה'(3); ע"א 5914/03 אפרים שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח (01.05.2005), פסקה 6; וכן ע"א 7398/00 נחמן גולדברג, עו"ד – כונס נכסים נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בתל-אביב-יפו, פד"י נז(6) 730 (2003), שבו חזר בית המשפט העליון והבהיר כי "הגשת תביעה היא הדרך היחידה לביטול פסק־דין המאשר הסדר פשרה" (שם, פסקה 25).
...
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת הנתבעים.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין בקשה זו בסכום כולל של- 5,000 ₪ (בין היתר, נוכח התנהלותם הדיונית חסרת תום הלב).
המזכירות תמציא לצדדים העתק החלטתי זו.
ניתנה היום, כ"ז אב תשפ"ב, 24 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
