מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול פסק דין מחמת הטעיה או מרמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

את טענתם לפיה אילו ידעו על קיומם של ההליכים הנוספים, הסדר הפשרה לא היה נחתם על ידם, מנמקים התובעים בכך "שאילו ידעו זאת, היה בכך כדי לבסס היטב את טענותיהם בדבר המירמה שנקט כנגדם הנתבע 1" (סעיף טז לכתב התביעה), ובהתאם טוענים התובעים, כי חתימתם על הסדר הפשרה, נבעה מטעות ו/או הטעה מצד הנתבעים, אשר העלימו מהם את עובדת קיומם של הליכים נוספים כנגד הנתבעים, ולטענת התובעים, יש בכך כדי לבסס עילה לביטול פסק הדין.
מהאמור לעיל עולה כי, בכדי לברר ולהכריע בשאלה, האם העובדה שהמידע החדש שעליו מצביעים התובעים, לא היה ידוע להם במועד חתימת הסדר הפשרה, מבססת עילה לביטול פסק הדין מחמת טעות או הטעה, מחייבת בהכרח בחינה והתייחסות גם לטענות שהועלו על ידי התובעים בהליך הראשון.
...
לפיכך, אני קובע, כי במסגרת תצהירי העדות הראשית שיוגשו על ידי התובעים, הם יהיו רשאים להתבסס, גם על הטענות שהועלו על ידם בהליך הראשון וזאת בנוסף על הראיות והטיעונים ביחס להליכים הנוספים.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי העדויות הראשיות בתיק זה תוגשנה בדרך של תצהיר ובהעדר החלטה אחרת, על המצהירים להופיע לבית המשפט, במועד שנקבע להוכחות (9.6.20 שעה 09:00).
באשר לתשלומי בינים עד למועד פסק הדין ,למרות החלטתי מיום 24.12.2019 , התובעים התחמקו ממתן הודעה בה תפורט ההתחשבנות הכספית בענין הסכום של 250,000 ₪ שאף לגרסת התובעים שולם להם , ובנסיבות אלו אינני נותן כל הוראה בענין הצעתם של התובעים לשלם אך ורק סך של 250,000 ₪ , מה גם שהצעה זו נדחתה על הסף על ידי הנתבעים 1-2.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כך נקבע, בין היתר, על ידי כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 4582/18 בלורן יבוא ושיווק פירזול בע"מ ואח' נ' עו"ד גיא גיסין ואח' (ס' 15 לפסק הדין מיום 5.11.18): "מבלי לטעת מסמרות בשאלה האם הנתבעים אכן הטעו או רימו את בית המשפט או את המפרק, נשאלת השאלה מה האכסניה הדיונית לבחינת טענה זו. ביטול פסק דין חלוט מחמת מירמה אינו מעוגן בדבר חקיקה כלשהוא ומקורו הוא בפסיקה (ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, פ״ד סג(3) 612, 618 (2010) (להלן: "עניין טורג'מן"); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 586 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)).
...
יוצא אפוא, כי הם לא נקטו בדרך הדיונית המתאימה.
סוף דבר.
הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הגם שלא בבטול פסק הדין של בית המשפט העליון עוסקת העתירה לפי כתב הטענות, והגם שלראשונה בדיון נטענו טענות הטעייה ומצג כוזב ראיתי להפנות בעיניין הסמכות של בית המשפט המינהלי לידון בנושא ביטול פסק דין מחמת הטעייה או מירמה לפסק דין שניתן על ידי השופט סוקול בעת"מ (חי') 37278-06-20 אמירי זיכרון יעקב בע"מ נ' עריית חדרה (21.6.2020), שם הציגה העותרת טענה דומה לזו שהציגו העותרות בעניינינו, לפיה הבקשה לביטול פסק דין הוגשה לבית המשפט המינהלי מאחר שפסק הדין שמבוקש לבטלו ניתן על ידי בית המשפט המינהלי.
...
בהצגת טענה זו מבקשות העותרות סעד של ביטול פסק הדין של בית המשפט העליון עקב מרמה מצד העירייה, ועוד הוסבר כי הדרך שנקטו העותרות היא "מאחר ומדובר בעניין מנהלי מול רשות ומאחר וההליך התחיל בפתחו של בי"מ המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים" ולכן נראה נכון לפנות לבית משפט זה (עמ' 6 לפרוטוקול) גם על פי גישה זו דין העתירה להידחות עקב העדר סמכות עניינית.
מקריאת פסק הדין ניתן לראות בבירור כי בית המשפט קבע לגופו של עניין ממצא עובדתי על סמך התב"עות שבחן (ממצא שלפיו שטח המחלוקת המסומן בתב"עות כולל את המדרכה כחלק מהדרך), ועל סמך ממצא עובדתי זה הגיע למסקנה משפטית כי יש לראות את שטח המחלוקת ככזה שנועד לצרכי ציבור לצורך תקנה 3(א) לתקנות חישוב שטחים.
יש אפוא לדחות את העתירה עקב ההכרעה החלוטה של בית המשפט העליון בעע"מ 3643/18 הכרעה בין אותם צדדים להליך זה. ראיתי לציין כי בדיון אמרה המשיבה שממילא "העתירה לא יכולה לעמוד... נת"ע כבר הפקיעה את השטח" (עמ' 5 לפרוטוקול) ואולם אין אמירה זו מהווה נדבך כלשהו בענייננו אלא רק לציין כי יתכן שהמצב העובדתי שונה בינתיים, אך, כאמור, אין לדברים אלה, ככל שהם נכונים, כל רלוונטיות למסקנתי בפסק דין זה. לפיכך אני מורה על סילוק העתירה, וזאת מן הטעמים של העדר סמכות עניינית סופיות הדיון ומעשה בית דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מכתב התביעה עולה כי לא מבוקש לבטל את פסק דין עקב טעות או הטעה או תרמית מצד התובעים, אלא לקבע כי אין מקום לפרוע את החוב עקב נסיבות מאוחרות, ולמעשה, עקב קבלת המקרקעין על ידי התובעים בפועל.
אין המדובר במקרה שבו מיתקיים חריג המירמה.
...
מעבר לכך, אני מקבלת את הנתבעים לפיה פעלו מול הנאמן.
בכל אופן, גם טענה זו אין בה כדי לאיין את החיוב מכח פסק הדין, והטענה אין מקומה במסגרת ערכאה זו. סופו של דבר כאמור אין סמכות לבית המשפט ליתן הסעד המתבקש ולמעלה מן הצורך גם לא קבלתי את הטענה העומדת ביסוד ה תביעה לפיה העסקה נאכפה וכפועל יוצא הדבר מאיין את קביעות ההשבה.
על כן התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסעד המבוקש הוא: "להורות על ביטול פסק דין עקב מירמה בהצגת העובדות שגרמה להטעיה וזאת לאור טענותיה המטעות של הנתבעת אשר הציגו תשתית עובדתית שאינן תואמות לעובדות הקיימות בפועל, דבר שהוביל את בית המשפט העליון הנכבד, ליתן פסק דין על בסיס עובדות לא נכונות ושאינן אמת". עוד מבוקש : "לבחון את התב"עות החלות על המקרקעין נשוא התביעה (כפי שיוצגו להלן) ולקבוע כי הן מציגות את המצב הקיים של דרך בגין ואין בהן אישור סטאטוטורי של דרך בגין בקטע שבין רחוב מקוה ישראל לרחוב מזא"ה בצדו המערבי" .
כך גם אין ממש בטענת התובעות כאילו בית המשפט המנהלי, במסגרת פסק הדין בעע"מ 49811--1020 הפנה אותם להגיש תביעה זו. בפסק הדין צויין כי : "ככל שמעוניינות העותרות לבטל את פסק הדין של בית המשפט העליון בעע"מ 3643/18 מחמת שהושג עקב מירמה או הטעייה... הרי שעליהן לנקוט הליך בדרך הדיונית המתאימה לטענות מסוג זה". אין בדברים אלה משום המלצה להגשת התביעה, וודאי שלא אמירה לעניין צדקתה.
...
פסק הדין ביטל את פסק הדין שניתן לטובת התובעות בבית המשפט המחוזי, וקבע כי: "קניין לחוד ותכנון לחוד. במקרה דנן, מצאנו כי לא יכולה להיות מחלוקת של ממש כי קיימות מספר תכניות מאושרות, החל מתקופת המנדט ואילך, שבהן מסומן השטח הכולל את המדרכה כ"דרך". תכניות אלה פורטו בסיכומי המערערת וצורפו כנספחים למוצגיה: תכנית מס' 55 שפורסמה למתן תוקף בשנת 1938; תכנית מס' 44 שפורסמה למתן תוקף בשנת 1941; תכנית מס' 995 שפורסמה למתן תוקף בשנת 1968; ותכנית מס' 1795 שפורסמה למתן תוקף בשנת 1978.
כפי שיפורט להלן, יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף.
סוף דבר תביעה זו מוטב היה לה שלא הוגשה משהוגשה; ומשהוגשה – דינה להידחות על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו