התובע טען כי לאחר שנודע לו כי סיאט הגישה בקשה למינוי כונס נכסים על הדירה, וכי אין ביכולתו של הנתבע לסלק ההליכים כנגדו, ולאחר שהעמיק הקרע בין התובע לנתבע אשר לו חוב לתובע (תשלום שטר החוב עליו חתום הנתבע), וכאשר התובע הבין שהכסף שהשקיע במיזם שימש את הנתבע לדברים אחרים, וכי הוא עלול לאבד את דירתו לטובת כסוי חובותיו של הנתבע, הגיש התובע ביום 21.1.21 את התביעה שלפניי למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי הבעלות בדירה הנה של התובע בלבד, וזאת בכפוף לזכויותיו של הבנק הנובעות מרישום המשכנתה על זכויותיו הרשומות של הנתבע בדירה, ובכפוף להצגת אישורי מיסים.
היא מעקלת בלבד, ולא הסתמכה על ההסכם הפיקטיבי בעת שהעניקה לנתבע את ההלוואה הנטענת.
הוכחו ולא נסתרו טענות הבנק, בין היתר, כי הסכם המכר בין התובע לנתבע, אינו משקף את מצב הדברים הנכון, וכי למעשה, בהתאם להסכמות נסתרות בין התובע לנתבע (שלא גולו לבנק בחוסר תום לב תוך הצגת מצג שוא הגובל בתרמית), נועד ההסכם למטרה שונה של גיוס הון לטובת מיזם משותף של התובע והנתבע.
לחלופין, ככל שהתביעה תיתקבל, יש להתנות זאת בפרעון מוקדם של מלוא סכום הלוואות המשכנתה שהעמיד הבנק לנתבע ושל כל סכום חוב נוסף של הנתבע כלפי הבנק, כעולה מספרי הבנק בעת הפרעון בפועל, מאחר שהבנק נסמך על בעלותו של הנתבע בדירה כראיה לחוסנו הכלכלי, זאת במכלול היתנהלות חשבונותיו של הנתבע בבנק ושיקולי הבנק במסגרת יחסי בנק-לקוח אל מול הנתבע (כעולה מפורשות מתצהיר נציג הבנק שלא נסתר כאמור).
כפי שהבהיר כב' השופט אלון בעיניין לאניאדו, בפיסקה 7 לפסק דינו:
"הרישא לסעיף 9 עניינה באדם 'שהתחייב לעשות עסקה במקרקעין'. על פני הדברים, שם הפועל 'התחייבות' בטקסט משפטי מניח מניה וביה אי הדירות. עניינו ב'התחייבות' כמובנה בדיני החוזים, לפיהם אדם שהתחייב אינו יכול לחזור בו מהתחייבותו. הוא יכול, להפר את התחייבותו, ובמקרה שכזה, זכאי יהיה הצד השני, הנפגע, לתבוע אכיפת ההיתחייבות. הוא יכול גם לבטל את התחייבותו בתגובה להפרת ההסכם על ידי הצד השני. הוא איננו יכול לחזור בו חד צדדית מהתחייבותו. זוהי טיבה של 'התחייבות' לעשות עיסקה, כשהמדובר בעיסקת מכר או עיסקה אחרת כנגד תמורה.
התחייבות זו ניתנה משום שהעברת הזכויות בדירה ע"ש הנתבע נועדה לצורך קבלת הלוואה על ידי התובע בגין הדירה, הלוואה שהתובע לא יכול היה לזכות בה בעצמו, כאשר לאחר סילוק ההלוואה, מושגת תכלית ההסכם, ולכן יש להשיב את הדירה לבעלות התובע.
...
סוף דבר:
סוף דבר, בתחרות בין התובע לנתבעת 3, אני קובעת כי ידו של התובע על העליונה.
לפיכך, אני קובעת כי בכפוף לדיווח כדין אודות כתב ההתחייבות וההמחאה הבלתי חוזרת, ותשלום כל המיסים הנדרשים, וכן בכפוף לסילוק המשכנתה לטובת הבנק, יהא התובע רשאי להירשם כבעלים של הדירה נשוא התובענה.
חרף קבלת התביעה, אני מחייבת את התובע לשלם לכל אחת מן הנתבעות 3-2 שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ כולל מע"מ, הן משום שפסק הדין הושתת בסופו של דבר על טיעון משפטי שלא נטען על ידי התובע, ובעיקר משום שהתאונה המשפטית נשוא התדיינות זו, לא הייתה באה לעולם אלמלא ביקש התובע להונות את הבנק.
