ביטול פסק דין לאי התייצבות לדיון קבוע שמיעת ראיות

בפניי בקשת הנתבע 2 בהליך שבכותרת לביטול פסק הדין מיום 13.02.22 שניתן במעמד צד אחד במועד שהיה קבוע לדיון הוכחות, אליו לא התייצב המבקש (להלן: פסק הדין).

יפים לענייננו הדברים שנקבעו ברע"א 1273/15, מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (21.04.2015), בפיסקה 20: "אשר לביטול פסק הדין מחמת שיקול הדעת, מוכן אני להניח (כפי שעשה בית המשפט המחוזי בעניינינו וכן בהחלטה בבקשת הביטול הקודמת) כי עומדים למבקשת סכויים סבירים להצליח בהגנתה במסגרת התובענה העיקרית, וכי מכל מקום לא ניתן לבטל את סכוייה בטרם בירור ראייתי. יחד עם זאת, בנקודה זו שבים אנו לצורך באיזון הדברים אל מול נסיבות אי-ההתייצבות ולאנטרס המשיבה. בעיניין זה קבע כאמור בית המשפט כי התרשלות המבקשת ופרקליטה הקודם עולה כדי הזנחת עניינם, כאשר במשך תקופה ארוכה לא טרחו לברר האם נקבע מועד לדיון ומה עלה בגורלו של התיק. לרשלנות זו נופך נוסף של חומרה, במבט על ההליך כולו, לאור העובדה שהמבקשת גרמה בעבר למצב בו ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה. בנסיבות אלו אין עוד להסתפק בזהירות רגילה, אלא מצופה מבעל דין לנקוט זהירות כפולה ומכופלת, "שמירה מעולה" לבל יִשנה הדבר: מי שנכבה ברותחין נזהר בצוננין.

...

דיון והכרעה אקדים סוף דבר לתחילתו ואציין כבר בשלב זה, כי דינה של בקשה זו להידחות.

עקרון סופיות הדיון לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לתשובת התובעים, אני קובעת כי לא עלה בידי המבקש לעמוד בנטל להוכיח, כי לא ידע על קיומו של פסק הדין עד סמוך לפני הגשת הבקשה.

אינני מקבלת את טענת הנתבע כי התכתובת שצורפה לתשובה מלמדת על מו"מ לסיום ההליך בפשרה, ועליה בלבד, וכי יש להסיק מכך שלא הבין שניתן נגדו פסק דין.

סוף דבר הבקשה נדחית.

ימים ספורים טרם המועד הקבוע לשמיעת ראיות, הוגשה בקשה נוספת על ידי ב"כ הנתבעים, להשתחרר מהמשך ייצוגם.

אשר לביטול פסק דין מחמת שיקול דעת של בית המשפט, נטען כי הנתבעים מזלזלים בהליך המשפטי, וכי הם בחרו שלא להתייצב לדיון.

פסק הדין ניתן לפיכך על יסוד כתבי הטענות, שני התצהירים מטעם התובעת וחוות הדעת של השמאית מטעם התובעת (שלושת העדים מטעם התובעת התייצבו לישיבת ההוכחות).

הנתבעים הפנו לע"א 5333/14 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב ואח' (28.3.16), אלא ששם דובר בנסיבות שונות, שכן פסק הדין שם ניתן בהעדר התייצבות, לאחר שהוגשו תצהירים, נשמעו ראיות ואף הוגשו סיכומים.

...

הדברים נאמרים בבחינת למעלה מן הצורך, שכן סבורני כי לאור התנהלותם הדיונית של הנתבעים, הימנעותם להתייצב לדיון ללא הצדק סביר, הזלזול בחובות המוטלות על הנתבעים כבעלי דין, הרי שהשיקול הדומיננטי בעניינו הוא התעלמותם המודעת של הנתבעים מההליך השיפוטי.

סוף דבר –הבקשה נדחית, ופסק הדין יישאר על כנו.

אני מחייב את הנתבעים (ביחד ולחוד) בהוצאות בקשה זו, בסך 1,800 ₪, אשר ישולמו לתובעת תוך 30 יום מהיום.

בתחילת ההליך, ביום 27.12.21, הורשע הנאשם, בהיעדרו, נוכח אי התייצבותו לדיון.

בהמשך הדיון צוין בפרוטוקול כי בית המשפט מסב את תשומת לב הנאשם כי בבקשתו לביטול פסק הדין כפר במיוחס לו, והתיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 9.5.23.

המועד הקבוע לשמיעת ראיות עומד בעינו.

...

על רקע האמור, ביקשה המאשימה לצרף תע"צ בעלות על הרכב, והתנגדה לדחיית הדיון.

אני סבורה כי אף בעניין שלפני, בקשת המאשימה לצרף את תע"צ הבעלות, שבאה במועד ההקראה, וטרם החל שלב ההוכחות, ולאחר שהנאשם עמד בבקשתו לביטול פסק הדין על כפירתו והעלה טענה לפיה הרכב המצויין בכתב האישום, אינו בבעלותו, סבירה ויש להיעתר לה. עם תיקון כתב האישום, והוספת תע"צ הבעלות רשאי הנאשם לעיין בתע"צ הבעלות ברכב, ולתכנן הגנתו וקו חקירתו בהתאם.

לפיכך, אני נעתרת לבקשת המאשימה לצרוף תע"צ הבעלות על הרכב ומתירה את תיקון כתב האישום בהתאם.

לאור העובדה כי העוררים ובא כוחם לא התייצבו לדיון הוכחות שהיה קבוע ליום 15.6.21 – נמחק הערר דנן בפסק דין שניתן ביום 15.6.21 תוך פסיקת הוצאות לאוצר המדינה.

בקשה לביטול פסק הדין שהוגשה על ידי העוררים – נדחתה בהחלטתנו מיום 25.6.21.

לפיכך, נשמעו הראיות בערר זה ביום 8.2.22 ולאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים.

...

סוף דבר: דין הערר להידחות על הסף ולחילופין לגופו של עניין, וכך אציע לחבריי לפסוק.

הניסיון של העוררים לחזור בהם משומתם העצמית ולטעון כי רכשו קרקע בלבד - לאור האמור לעיל - הינו נואל ודינו להידחות.

סוף דבר: הוחלט פה אחד על דחיית הערר על הסף ולחילופין לגופו של עניין, תוך חיוב העוררים, יחד ולחוד, בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד המשיב בסך כולל של 75,000 ₪ , אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בימ"ש קמא הורה כי הבקשה תדון בפתח הדיון הקבוע לשמיעת ראיות.

לאור התנהלותם הדיונית של המערערים, המנעותם להתייצב לדיון ללא הצדק סביר, הזלזול בחובות המוטלות עליהם כבעלי דין והתעלמותם מההליך השפוטי, בנוסף לדלות הטיעון ביחס לסכויי ההצלחה של הגנתם, נקבע כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.

המערערים עושים שימוש בלתי חוקי במקרקעי המדינה ומזלזלים בהליך המשפטי למרות שבאת כוחם הסבירה להם על משמעות אי ההתייצבות שלהם לישיבת ההוכחות והם בחרו במכוון שלא להתייצב לדיון.

יש לעשות הכול במקרה זה על מנת להמנע ממתן פסק דין על בסיס נימוקים דיוניים מבלי שנשמעו טענות ההגנה [ראו למשל ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, נא(3) 577, 629 ;(1997) יובל אלבשן "נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט "עלי משפט ג(1) 497 (2003)]. עם זאת סבורים אנו כי יש מקום לחייב את המערערים בתשלום ההוצאות לעדים שתייצבו לדיון כדי להעיד, ומן הסתם יזומנו כעת שוב. בנוסף סבורים אנו כי יש לחייבם, כתנאי להחזרת התיק לדיון ולשמיעת ראיות, בהפקדת בטוחה כספית ראויה.

בנוסף ישלמו המערערים, כתנאי להחזרת הדיון לבית משפט קמא, את ההוצאות שחוייבו לשלם לעדי התביעה שהתייצבו לישיבת ההוכחות כמפורט בעמ' 2 סעיף א' לפירוט הוראות פסק הדין (למר דוד לצרס, את שכר עדותו בגין התייצבותו לדיון, בסך 500 ₪ בצרוף מע"מ ולעדה, השמאית גב' שרון אבן חן, את שכר עדותה בגין התייצבותה לדיון, בסך 1,500 ₪ בצרוף מע"מ).

...

לאחר שבחנו את כתבי הטענות ועיינו בתיק בית משפט קמא החלטנו להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפנינו, בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018.

סיכום: אשר על כן, בהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, לרבות נסיבותיהם האישיות של המערערים, אנו סבורים כי ראוי לאפשר למערערים, ולו גם לפנים משורת הדין, לקיים דיון לגופו של עניין שבו ישמעו טענותיהם בטרם יוכרע גורלם.

אנו מורים כי התיק יוחזר לבימ"ש קמא לשם קיום דיון בטענות ההגנה לגופן, זאת בכפוף להפקדה בסך של 10,000 ₪ בקופת בימ"ש קמא להבטחת הוצאות המשיבה בהליך שיתקיים.

בנוסף ישלמו המערערים, כתנאי להחזרת הדיון לבית משפט קמא, את ההוצאות שחוייבו לשלם לעדי התביעה שהתייצבו לישיבת ההוכחות כמפורט בעמ' 2 סעיף א' לפירוט הוראות פסק הדין (למר דוד לצרס, את שכר עדותו בגין התייצבותו לדיון, בסך 500 ₪ בצירוף מע"מ ולעדה, השמאית גב' שרון אבן חן, את שכר עדותה בגין התייצבותה לדיון, בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ).