ביטול פסק דין ופסיקה על דרך הפשרה

יוער כי לא נעלם מאיתנו כי על פסק דין זה הוגש ערעור שבסיומו קיבלו הצדדים את המלצת בית-הדין הארצי לביטולו של פסק הדין האיזורי, תוך הסמכת מותב הארצי לפסוק על דרך של פשרה ללא נימוקים.

...

הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה בראש ובראשונה לאור חוסר תום הלב של התובע לאורך תקופת העסקתו.

שוכנענו, כי מצידה של הנתבעת, החתימה על הסכמים אישיים, שעליהם לא חלים ההסכמים הקיבוציים, לא נועדה בעיקרה כדי לחמוק מההגנה הקיבוצית הניתנת לעובדי הדירוגים, אלא כדי להצליח לגייס אנשים איכותיים שבהעדר תמורה ראויה היו מצביעים ברגליים.

סוף דבר הגענו לכלל מסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, אולם כי התמורה המגיעה לתובע בגין זכויותיו הסוציאליות נבלעת בתמורה העודפת שקיבל במסגרת ההתקשרות הקבלנית.

יתר רכיבי תביעתו – נדחו אף הם. לאור התוצאה אליה הגענו, ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ד' קוברסקי) מיום 14.6.2021 ב-ת"א 72136-12-20, שניתן על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, ועל החלטת בית המשפט מיום 27.6.2021, הדוחה את בקשת המערערת לביטולו של פסק הדין.

חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 14.12.2021), שם הובהר "אמות המידה להתערבות ערכאת ערעור לפסק דין לפי סעיף 79א לחוק שאינו מנומק , הן צרות מאוד" (הדגשה שלי – ש.ד.) וכן ראו ע"א 6780/19 מדינת ישראל נ' ההסתדרות המדיצינית הדסה (16.8.2020), בו פורטו מאפייניה של הפסיקה על פי סעיף 79א, תוך שימת דגש על פסיקה ללא הנמקות: "סמכות זו משמעה כי בית המשפט משוחרר מהחובה להכריע על פי שורת הדין, ומתבקש להגיע לתוצאה הנראית בעיניו צודקת והוגנת בנסיבות העניין. ככלל וכבררת המחדל, פסיקה על דרך הפשרה תנתן ללא הנמקות, והתערבות ערכאת העירעור בה תהא מצומצמת מאוד, ותתייחס בעיקר למקרים של חריגה מסמכות או תוצאה בלתי הוגנת וצודקת בעליל." מן הכלל אל הפרט: בהודעת העירעור המתוקנת מנסה המערערת להראות כי לבית המשפט קמא אצה הדרך לסיים ההליך לטובת המשיב, וכי הסכמתה למתן פסק דין על דרך של פשרה ניתנה בהסתמך על דברים שנאמרו על ידי השופטת, עובר להסכמה מהם התרשמה, כי ייפסק לחובתה סכום זניח שאינו מצדיק נהולו של ההליך.

...

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובכתב ההגנה, סבורה אני כי בקביעת הנזק לא חרגה השופטת קמא ממתחם הסבירות.

לפיכך, אין אני סבורה שסכום הפיצוי שנפסק חורג מגדר הסביר.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות הערעור.

זאת על מנת שלא תיפגע התכלית שעומדת מאחורי הסמכת בית משפט לפסוק על דרך הפשרה: רצון הצדדים לפשט ההליך ולזרזו ולצמצם את אפשרות העירעור "למקרים נדירים ויוצאי דופן". הודגש שם כי ראוי שבית משפט לא ינמק את פסק דינו.

כיוון שעיינתי בעצמי במסמכים ואינני מוציאה מכלל אפשרות כי למסמכים היתה השפעה מסוימת על תוצאת פסק הדין, אני סבורה כי זהו המקרה החריג שבו יש להתערב ולבטל את פסק הדין שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק.

...

באותו פסק דין הודגש, כי אמות מידה להתערבות ערעורית בפסקי דין לא מנומקים לפי סעיף 79 א' הן צרות מאוד (ראה סעיף 21) "...ודוק, אין בידינו רשימה סגורה של מקרים יוצאי דופן אלה, ואולם המרכזיים שבהם עוסקים במצבים של חריגה מסמכות או תוצאה בלתי הוגנת ובלתי צודקת בעליל...". ג) אני סבורה, כי במקרה דנן, העובדה שבית משפט קיבל בדיון מבעל דין אחד מסמכים מבלי לתת לבעל הדין שכנגד לעיין בהם או לנמק, מדוע אין לאפשר לו עיון בהם, כל זאת ללא תיעוד בפרוטוקול, פוגמת בהליך.

כיוון שעיינתי בעצמי במסמכים ואינני מוציאה מכלל אפשרות כי למסמכים היתה השפעה מסוימת על תוצאת פסק הדין, אני סבורה כי זהו המקרה החריג שבו יש להתערב ולבטל את פסק הדין שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל כך שפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות יבוטל.

טענתה העיקרית של המערערת היא כי יש לבטל את פסק הדין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בנסיבות בהן מנהל המערערת לא הבין את משמעות ההסכמה.

בעיניין צור התערב בית המשפט המחוזי בפסק דין לפשרה שניתן בהתאם לסעיף 79א' לחוק בנסיבות חריגות בהן נפסק - עוד בטרם שמיעת ראיות - מלוא סכום התביעה חרף קיומן של טענות הגנה "טובות וראויות". בעניינינו נפסק סכום הנמוך באופן משמעותי ביותר מסכום התביעה לאחר שמיעת הוכחות וליבון המחלוקת העובדתית.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים וכלל חומר התיק באנו לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר – דין הערעור להידחות.

באת כוח התובעת טענה כי היתנהלותה של הנתבעת במסגרת ההליך היתה כוחנית וחורגת מן המקובל, וכי היא עומדת על טענותיה לעניין ההוצאות, אולם מסכימה לקבלת הצעת הפשרה שהוצעה במהלך הדיון או לפסיקה על דרך הפשרה.

אמנם בהחלטת הרשמת בוטל פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות, אולם גם לאחר מכן הוסיפה הנתבעת לגרום לעיכובים מיותרים, בכך ששבה וביקשה הארכות מועד להגשת כתב ההגנה, בטענה כי התובעת לא צרפה תצהיר תשובות לשאלון בתביעה שעילתה ניזקי גוף על-פי תקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי.

...

בנוסף, אני סבורה כי יש ליתן ביטוי להתנהלותה של הנתבעת במסגרת ההליך, ובפרט, להתנהלותה בנוגע לדיון בסוגיית ההוצאות.

לבסוף, אני סבורה כי התנהלות הנתבעת אינה מצדיקה את קבלת דרישת התובעת לתשלום ריבית עונשית על-פי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, השמורה למקרים חריגים.

סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.