אכן, נראה כי היה על הנתבעים להגיש בקשה להארכת מועד, אולם במקרה הנידון, בהעדר תצהיר מטעם התובעת באשר להליכים שננקטו בלישכת ההוצאה לפועל, ובהנתן כי במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, הסביר הנתבע 3 שההליכים ננקטו בסמוך לתחילת תקופת וירוס הקורונה והוא היה עסוק בניסיון לבטל את העיקולים לנוכח המצב, זו היתה העדיפות הראשונה ורק לאחר מכן, פנה לקבלת ייצוג לצורך ביטול פסק הדין (עמ' 8 שורות 17 ואילך), אני סבורה כי יש לקבל הסברים אלו של הנתבעים.
...
אשר על כן, אני סבורה כי יש לבטל את פסק הדין, בכפוף להפקדה כספית.
משנקבע כי פסק הדין יבוטל, בכפוף לביצוע הפקדה, דין הבקשה לביטול עיכוב ההליכים להידחות.
לסיכום
לנוכח המפורט לעיל, בין היתר, העובדה כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור, העובדה כי לנתבעים טענות הגנה, אשר ראוי לבררן, אך טענות הקיזוז לא כומתו, והעובדה כי התגובה לא נתמכה בתצהיר, מצאתי כי דין פסק הדין להתבטל בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ (מעבר לסכום המופקד בקופת בית המשפט) וזאת עד ליום 1.12.20.