ביטול פסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה בשל פגם בהסכמה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 33603-12-19 06 יוני 2022 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ורדינה יריב נציג ציבור (עובדים) מר מאיר חן התובע: ציון פרגייאן ע"י ב"כ עו"ד איילת ברעם (מינוי הלישכה לסיוע משפטי) הנתבעות: 1. ש.אל טכנולוגיות בע"מ 2. ש.אל ציוד טכני בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שמואל גייזלר פסק דין

קיימת עילה לביטול פסק הדין בשל פגם בכריתתו בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים").

בהתאם לכך, מכיר הדין בקיומה של עילה לביטול פסק-דין שניתן בהסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק-הדין.

" עוד נקבע כי מדיניות שיפוטית ראויה היא עדוד של השגתן של פשרות וכיבודן, וכי לא בנקל יבטל בית משפט הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.

...

אשר לטענה כי דין הסכם הפשרה להתבטל גם מהטעם שלא קוים על ידי הנתבעות, אף טענה זו דינה להידחות.

התוצאה איפוא כי נדחית התביעה לביטול פסק הדין.

התוצאה איפוא כי התביעה לביטול הסכם הפשרה נדחית.

הואיל והתובעת לא קיבלה כלל את הכספים על-פי הסכם הפשרה אלא רק את שכר הטירחה שהוסכם, אין מניעה להמשיך בתביעה דנן.

מכל מקום, התובעת לא ביקשה להמשיך בהליך הראשון אלא נקטה בהליך חדש, תוך הסתרת קיומו של ההליך הראשון ומבלי לקזז את הסכומים ששולמו לה. זאת, אף כי היה על התובעת לפנות להליכי הוצאה לפועל על מנת לאכוף את פסק הדין או לפנות לבית הדין בתביעה נפרדת לביטול פסק הדין מחמת פגם בהסכם שכן כל עוד פסק הדין קיים אין כוחו נופל מכוחו של כל פסק דין אחר.

אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על נספחיהם שוכנעתי, כי דין הבקשה להיתקבל שכן פסק הדין מיום 19.10.2020, אשר נתן תוקף להסכם הפשרה בין הצדדים בהליך הראשון מהוה מעשה בית דין.

זאת ועוד, אין ליחס חשיבות לכך שהתביעה כנגד המבקשת נמחקה ולא נדחתה, שכן לאור קביעת בית הדין הארצי לעבודה בעיניין טרה הנדסה גם אילולי נתבעה מלכתחילה, היה מקום לקבוע, כי פסק הדין בהליך הראשון מקים מעשה בית דין כלפיה (והשווה בעיניין זה ע"ע 7267-10-19 עריית בת ים נ' בר-ש.י. ניהול ואחזקות מבנים בע"מ (ניתן ביום 4.3.21) וכן פסק דינה של חברתי כב' השופטת מ' קליימן סע"ש 41115-08-21 טאהא מוחמד נ' אגמים משאבי אנוש בע"מ (ניתן ביום 5.12.21)).

...

לטענתה, דין התביעה להידחות הואיל וקיים מעשה בית דין שכן התובעת הגישה תביעה זהה ביום 14.5.2020 כנגדה, כנגד הנתבעת 1 וכן כנגד חברת "ניהול קניון הזהב 1991 בע"מ" (להלן -קניון הזהב) בעניין זכויות סוציאליות בגין אותה עבודה ואותה תקופה בת 13 חודשים, באותו מקום עבודה (סע"ש 32360-05-20, להלן- ההליך הראשון).

אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על נספחיהם שוכנעתי, כי דין הבקשה להתקבל שכן פסק הדין מיום 19.10.2020, אשר נתן תוקף להסכם הפשרה בין הצדדים בהליך הראשון מהווה מעשה בית דין.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את הבקשה ולסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, בדמות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בהליך הראשון.

אף כי לא שוכנענו בטענת התובעת, כי הניחה שהמבקשת יודעת על תוצאות ההליך הקודם וכי אי-ציון ההליך הקודם לא נועד להסתיר עובדת קיומו מאיש, לא מצאתי לדון בשאלת חוסר תום הלב של התובעת לאור התוצאה אליה הגעתי.

" ביום 7.11.2016, הגישה התובעת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על דחיית בקשתה לביטול פסק הדין (בר"ע 6286-11-16).

ביום 15.11.16, דחה בית הדין הארצי את הבקשה מבלי להדרש לתגובת הנתבעת, בנימוק: ש"הדרך לביטול פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים היא על דרך העירעור- אם הטענה היא שנפל פגם בפסק הדין, ולחילופין על דרך הגשת תובענה מתאימה – אם הטענה היא שנפל פגם ביסוד ההסכמה.

בתיק רע"א 4976/00, בית הפסנתר נגד דליה מור ואח', פ"ד נו(1), 577, 585 נקבע מעמדו של פסק-פשרה כדלקמן: "פסק-דין המעניק תוקף לפשרה שהושגה בין מתדיינים מאופיין בשלושה: ראשית, יסודו בחוזה. שנית, החוזה הוא פרי פשרה בין מתדיינים בהליך שפוטי. שלישית, החוזה הופך לבקשת המתדיינים לפסק-דין, אם בית-המשפט מוצא אותו ראוי ומאשרו. מאפיינים אלו אינם עומדים בגפם, אלא משליכים הם זה על זה. שכן, עצם השגת הפשרה, כמו גם קיומו של ההליך השפוטי כמסגרת לניהול משא-ומתן, מבטיחים את החוזה שנכרת מפני טענות העשויות לשלול את קיומה של ההיתקשרות מעיקרה - כגון העדר גמירת-דעת - או מפני טענות המקימות עילה לביטול החוזה, כגון טעות, הטעה, כפייה ועושק". המאפיין ביטולו של פסק דין אשר נתן תוקף להסכמה בין הצדדים הוא, שפסק הדין בצד היותו הכרעה שיפוטית הוא גם הסכם בין שני הצדדים נשוא ההליך המשפטי.בתיק ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ''ד נא(1) 577), קבע בית המשפט העליון, כי פסק-דין בהסכמה הוא "הסכם מחייב" ולכן, המסגרת הנורמאטיבית לבירור טענה לביטול הסכם פשרה שכזה, נעשה בהתאם להוראות פרק ב' לחוק החוזים שעניינו ביטול חוזה בשל פגמים בכריתתו.

...

(להלן- "פסק הדין") ביום 20.10.16, הגישה התובעת באמצעות ב"כ בתיק זה - עו"ד ורד שדות, "הודעה על ייצוג ובקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה". (להלן- "בקשה לביטול פסק דין") ביום 26.10.16, בית הדין דחה את הבקשה ונימק את החלטתו כך; "הבקשה נדחית. המדובר בהסכמה אליה הגיעו באי כוח הצדדים, ואשר קבלה תוקף של פסק דין, וזאת בדיון שהתקיים ביום 18.9.16.

בנוסף לאמור עד כה, מצאנו גם כי סיכויי התביעה גם כן אינו מקים טעם מיוחד.

לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית- משלא מצאנו טעם כבד משקל אשר בעטיו ניתן לבטל את הסכם הפשרה בשל פגמים בכריתתו.

התביעה נדחית- התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ. וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 45794-04-22 21 ספטמבר 2023 לפני: כב' השופט עמיצור איתם נציג ציבור (עובדים) מר יוחנן בכלר התובע מרק צל ע"י ב"כ: עו"ד אייל שטרנברג ונועם שוק הנתבע אברהם כצמן ע"י ב"כ: עו"ד גלעד פינקלשטיין פסק דין

הצדדים לא פנו לרשמת שחור להבהרה או פרשנות של פסק הדין אלא, התובע (כאמור הנתבע בהליך הקודם), דוקא הוא שהגיש תביעה זו שעניינה ביטול פסק הדין בשל פגמים של טעות והטעיה בכריתה.

התובע נישאל בדיון: "ש. אתה יכול להסביר מה היתה הטעות ואיך היא קרתה? ת. הטעות היתה שאתם טוענים שיש לשלם ללקוח שלך סכום נטו. זה טעות. זה פשוט לא נכון. במסמך עצמו אני לא ראיתי טעות אבל עכשיו כאשר אתם מעלים את זה, זה טעות כנראה...ש. בהסכם ובפסק הדין אין טעות לשיטתך. ת. אין טעות כי היה מובן שזה ברוטו. ש. ומה שסוכם בפועל, סוכם על ברוטו? ת. כן. זה מה שאני טוען". אם כך, לשיטת התובע אין טעות בהסכם ואין גם טעות בפסק הדין, אלא שהוא טוען לפרשנות אחת שלו.

בית הדין הזה לא התבקש (וגם אינו מוסמך במסגרת הליך זה) לפרש או להבהיר את פסק הדין אלא רק לקבוע האם נפל בכריתת ההסכם פגם של טעות או של הטעה - ולא כך. כידוע, נקבע כבר בפסיקה (עא 7663/11 ‏ ‏ גבריאל דדון נ' יוסף יהויקים חדד) כי: "נקודת המוצא הנה כי הסכם פשרה מעצם טבעו הנו הסכם שהצדדים שקלו היטב שיקוליהם בטרם כריתתו, ולכן יש לבחון בזהירות יתרה את טענת הפגם בכריתה. הסכמי פשרה מוּעדים מעצם טבעם יותר מהסכמים "רגילים" לטענות בדבר פגמים ברצון כגון כפייה או עושק .

...

עוד נוסיף כי התיבה, "בהעברה בנקאית לפקודת התובע", בוודאי אינה יכולה להתפרש כקובעת שהסכום ישולם במונחי נטו כטענת הנתבע, אלא מדובר בתוספת סטנדרטית הקובעת את אופן ביצוע התשלום ותו לא. כל אלו מביאים למסקנה שלא נפלה כל טעות או הטעיה אצל התובע באשר לכריתת ההסכם או למשמעותו.

התוצאה, המוזרה כאמור, היא שעל אף המסקנות שלמעלה התביעה נדחית ולטעמינו, כפי שהובהר בהחלטות קודמות לא היה מקום להגישה.

בנסיבות הכוללות- התובע ישלם לנתבע השתתפות בשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5850 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 1000 ₪.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 6074-02-23 ניתן ביום 19 אוקטובר 2023 סיראג' אלקודס לשילוב העיוורים (ע"ר) המערערת מיסאא אלאחרס המשיבה לפני: השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' ורדה אדוארדס, נציג ציבור (מעסיקים) מר דובי רם בשם המערערת - עו"ד עאדל אבו דיאב בשם המשיבה - עו"ד חמזה חלואני פסק דין

טענתה העיקרית של המערערת היא כי יש לבטל את פסק הדין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בנסיבות בהן מנהל המערערת לא הבין את משמעות ההסכמה.

"במצב דברים זה, מדובר בבקשה לבטל את פסק הדין בגין פגם שנפל בהסכמה. ההליך המתאים לכך, כאמור, הוא בהגשת תביעה נפרדת לביטול פסק הדין, ודי היה בכך כדי לדחות את הבקשה" (בע"מ 5389/23 פלוני נ' פלוני.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים וכלל חומר התיק באנו לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר – דין הערעור להידחות.