ביטול פסק דין בהעדר התייצבות לדיון

למבקש ניתן יומו, ובקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות לדיון, הגם שהוגשה באיחור ולא במסגרת המועדים הנקובים בדין, נידונה במעמד הצדדים, וניתנה לגביה החלטה סופית ביום 02.12.21.

כאמור, גם לדיון ההוכחות לא התייצבו המבקש ובא כוחו, ולא הוגשה כל בקשת דחייה, אלא בשיחה טלפונית מסר הסניגור לב"כ המאשימה כי בנו בבית החולים, ולכן לא הספיק להגיש בקשת דחייה.

...

דיון והכרעה סבורני כי דין הבקשה להידחות.

הגם שלא היה ממש בטיעונים שעניינם אי-ידיעת המבקש על מועד הדיון בו נשפט בהיעדר, כפי שפורט לעיל, ואף שלא צוין כל נימוק בעניין עיוות הדין כנדרש, קבעתי דיון בבקשה, במסגרתו הועלו באריכות טיעוני ב"כ המבקש, ובמסגרת החלטתי קבעתי כי יש להותיר את פסק הדין מיום 06.07.21 על כנו.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

דיון והכרעה ככלל, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון נוגע לסיבת העידר ההתייצבות, ובמסגרתו יש לבחון האם מדובר במי "שהתעלם מדעת" מן ההליך השפוטי, או במי שלא התייצב עקב "צירוף נסיבות אומלל", היסח הדעת, או רשלנות (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 2.2.2009)).

" בחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, או בהיעדר הגנה, נעשית תוך איזון בין השיקולים והאינטרסים האמורים, על רקע מכלול נסיבות המקרה, כדי להבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן (פורסם בנבו, 30.5.2011) פסקה 9; רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ (פורסם בנבו, 27.2.2005) פסקה ח (2)).

...

המסקנה בדבר העדר מהימנות גרסת המבקשת, חולשת על גרסתה גם בעניין סיכויי ההגנה וטענתה שלא הייתה מעורבת כלל בעסקת המכר שביסוד התביעה.

גרסה זו לא מצאתי משכנעת, גם לנוכח עדותה שלפיה הייתה באותה עת חתמת בסוכנות ביטוח, תפקיד המקשה להלום את המסקנה שלא הייתה מודעת לעסקה, שהתנהלה כאמור בחלקה דרך כתובת המייל שלה בעבודתה, וכי לא הבינה במתרחש כלל.

סוף דבר; הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

מכל האמור, המבקשת עותרת לבית המשפט לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות ולזימונה לדיון בתביעה וכן לעיכוב ביצוע פסק הדין.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו ולאחר עריכת מלוא האיזונים הראויים בין האינטרסים השונים של המבקשת והמשיב, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 20.11.2022, יבוטל כנגד תשלום הוצאות למשיב בסך של 500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות הנתבע לדיון.

...

עם זאת, אני סבור כי בנסיבות העניין, ונוכח החשיבות שבזכות הגישה לערכאות, יש להורות על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות כמפורט להלן.

ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט, ומשכך נשפט בהיעדרו ונגזרו עליו העונשים הבאים: פסילה למשך 7 חודשים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 2,000 ₪.

סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהיעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים.

...

דיון והכרעה הבקשה הוגשה ללא תצהיר ובשל כך דינה להידחות על הסף.

ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל מיום 29.12.09 בו נקבע כי: "לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982". קבלת ההזמנה לדיון וקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש בניגוד לטענתו, המבקש קיבל את ההזמנה לדיון לידיו ביום ביצוע וזאת לאחר שזוהה באמצעות תעודת זהות ולא הציג מסמך המעיד כי יש ברשותו רישיון נהיגה תקף.

לפיכך, אני קובעת כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין וכי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.