ביטול פסק דין בהעדר הגנה תעבורה בשל אי קבלת הזימון

כנגד המבקש הוגש ביום 5.6.20 כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב משא פתוח מנוף קידמי ששנת ייצורו 2018 ומשקלו הכולל המותר 26000 כאשר הדסקה המותקנת במכשיר הטכוגרף לא היתה תקינה בנגוד לתקנה 364ד(ב)(6) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 15.11.18.

כך, למשל, טענות כגון: אי התייצבות לדיון משום שכחה של מועד הדיון; אי קבלת הזימון לדיון עקב שבושם בחלוקת הדואר או קיומן של תיבות דואר פרוצות; ונוכח מצבו הרפואי של ב"כ המבקש, מבלי שהתבקשה דחייה של הדיון מראש – לא נימצאו כסיבות מוצדקות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

לפיכך, קיימת אינדיקאציה ברורה לידיעת המבקש אודות הדיון בו נשפט בהעדרו, וזאת נוכח אישור המסירה החתום, הכולל את תאריך הדיון בו נשפט המבקש בהעדרו.

בעניינינו, לבד מאמירתו הכללית של ב"כ המבקש, לפיה הוא מבקש להשמיע דבריו בפני בית המשפט לפני גזירת דינו (סעיף 9 לבקשה), לא צורפו לבקשה נימוקים המעידים על סכויי הגנתו של המבקש, ולא הונחה תשתית ראייתית המצביעה על סכויי הגנתו, וודאי לא בעוצמה שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כדי לבסס עילה של חשש ממשי לעיוות דין.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, אינני מוצאת מקום לקבל את הבקשה.

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה, כפי שאפרט להלן.

משאלו פני הדברים, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקש, כי הזמנה לדין לא נשלחה אליו; ולא שוכנעתי כי היתה הצדקה להיעדרו של המבקש מן הדיון שהתקיים בהיעדרו.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נדחית, אף בלא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה (לאחר שפסק הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה בוטל), במסגרתו טען לענין העידר אחריות לתאונה, וגם טען כי חלה חבות ביטוחית לנתבעת 2 על קרות המקרה, כאשר הגיש הודעה לצד ג' נגד הנתבעת 2.

לצורך כך מדגיש הנתבע 1 כי הוכחה נוספת לחוסר תיפקודו של סניף הדואר הוא בעובדה כי גם בתיק זה ממש ניתן נגדו בתחילה פסק דין בהיעדר הגנה ביום 2.8.20 בשל אי קבלת כתב התביעה לידיו.

מכל האמור לעיל, שאני מקבל את המסירה ומכריע כי הנתבע קיבל את הזימון באמצעות נציגו.

תקנה 550(ב) לתקנות התעבורה כאמור קובעת חזקת מסירה שעל מנת להפריכה על הנתבע היה להוכיח כי הודעה כאמור לא התקבלה בידו מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעות מלקבלה (ר' עע"מ 2077/11 נדב נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה (פורסם בנבו)).

...

דין התביעה נגד הנתבעת 2 להידחות אף היא.

סוף דבר משכך דין התביעה נגד הנתבע 1 להתקבל, ודין ההודעה לצד ג' להידחות.

כמו כן ישלם הנתבע 1 לנתבעת 2 הוצאות בגין דחיית ההודעה לצד ג' בסך של 5,000 ₪ נוספים.

בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז פ"ל 6619-03-21 מדינת ישראל נ' גליק תיק חצוני: 82326/2021 בפני כבוד השופטת שירי שפר המבקש יעקב בן- ציון גליק המשיבה מדינת ישראל החלטה

לטענת המבקש לא התייצב לדיון בשל בלבול בין שני תיקים שכן בחודש מאי קיבל שיחת טלפון מהמשטרה בה נאמר לו כי התיק בוטל והמבקש סבר בטעות כי מדובר בתיק הנ"ל. לא פורטו טענות הגנה לגוף האישום.

כך, למשל, טענות כגון: אי התייצבות לדיון משום שכחה של מועד הדיון; אי קבלת הזימון לדיון עקב שבושם בחלוקת הדואר או קיומן של תיבות דואר פרוצות; ונוכח מצבו הרפואי של בא כוח המבקש, מבלי שהתבקשה דחייה של הדיון מראש - לא נימצאו על ידי בית משפט זה כסיבות מוצדקות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו של הנאשם (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם [פורסם בנבו] (‏25.3.2018); רע"פ 3313/17 עאסלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] 27.4.2017); רע"פ 3518/15 מלקמו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.4.2017); רע"פ 10319/07 פדידה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.12.2007) ).

...

ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): "לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279]. על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ומשלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז ת"ד 10315-11-21 מדינת ישראל נ' חאסקיה תיק חצוני: 349514/2021 בפני כבוד השופטת שירי שפר מאשימה מדינת ישראל נאשמת מאי חאסקיה החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הנאשמת ביום 31.01.2022.

לטענת הנאשמת לא התייצבה לדיון בשל אי קבלת הזמנה לדיון.

בבקשה לא פורטו טענות הגנה לגוף האישום.

ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8: "יוצא שאם עלול להגרם למבקש עוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נידרשת סיבה מוצדקת להעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...". בחנתי את טענותיה של הנאשמת: בנוגע לטענה כי לא קיבלה הזמנה לדיון - בתיק בית המשפט אישור מסירה מיום 13/12/21 – ובו צויין כי בוצעה מסירה לידי הנמען.

...

ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): "לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשמת ומשלא שוכנעתי כי יגרם לנאשמת עיוות דין במידה ולא ינתן לה יומה, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיה האישיות של המבקשת, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

שעה שלא נתקבלו המסמכים הנדרשים, המליץ ב"כ הנתבעת 1 למרשתו לפנות למרכז המידע של רשות האכיפה והגבייה לקבל מידע לגבי פסק הדין וההליכים שננקטו, אז נימסרו לנתבעת 1 מלוא הפרטים.

במקרה כזה עצם הפגם שבאי הזמנתו לדיון מהוה עילה מספקת לביטול פסק דין ואין זה משנה אם ההחלטה לגופו של עניין הייתה צודקת אם לאו.

במידה ורכב התובעת נפגע, הרי שהיה מעורב בתאונת שרשרת שארעה בטרם הגעת הנתבעת 1 לזירת התאונה ולפיכך אין כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 1.

כתב האישום נימסר לידי הנתבעת 1 לאחר הנישואין בביתה בו היא מתגוררת עם בעלה בשכונת גבארין באום אל פחם ולאחר מכן מסרה אותו לעו"ד אשר טיפל בתיק התעבורה והוא קיבל זימונים לדין.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה - מתקבלת.

...

לאור כך שהוגש כתב אישום כנגד הנהגת השנייה בשיירה שפגעה ברכב הראשון ולכאורה, לטענת התובעת, גרמה לתאונות מאחורי רכבה, ביקשה התובעת לצרף את הנהגת המורשעת (להלן: "הנתבעת 1") כנתבעת נוספת וכתב התביעה תוקן.

מנגד, התובעת טענה כי אין להיעתר לבקשה שכן מדובר בבקשה לא רלוונטית.

לפיכך, אין בידי לקבל את טענות התובעת, אשר ממילא לא הוכחו, ביחס לכך ששעה שהמדינה ביצעה מסירות וניהלה הליך שלם בו הכתובת הרשמית של הנתבעת 1 הינה הכתובת אליה בוצעה המסירה הרי שגם המסירה נשוא הבקשה בוצעה כדין.

לפיכך, שוכנעתי כי בנסיבות דנן, לאחר בחינת כלל שיקולי בית המשפט, פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת 1 בטל מעיקרו.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה - מתקבלת.