ביטול פסק דין בהעדר הגנה דחיית ניסיון לביטול בשל אי התייצבות

בהחלטתי מיום 07.03.19 אשר ניתנה במעמד הדיון, נעתרתי לבקשת ב"כ התובעת והוריתי על מחיקת כתב התביעה שכנגד, ללא צו הוצאות, בשל אי התייצבות הנתבע או מי מטעמו, חרף זמונו כדין.

במקום לבוא ולהידבר עם התובעת, כפי שהמליץ לו בית המשפט המחוזי בדיון מיום 02.03.22, בחר הנתבע להגיש בקשה לביטול פסק הדין כאמצעי טאקטי, בניסיון להחליש את מעמדה של התובעת כנושה עם שיעור נשייה של 64% מתוך החובות המאושרים בהליך הפש"ר. הנתבע טוען כי הוא לא המשיך בהליך על רקע מצב כלכלי קשה, אך הוא לא ציין מניין לפתע הוא כן יוכל לממן את הגנתו.

לא זו אף זו, במהלך חקירתו הנגדית במסגרת התביעה הנוספת, נישאל הנתבע מדוע לא התייצב להיתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדו ועל כך השיב: "אני לא הופעתי באף תיק כי לא היה לי עורך דין ולא היה באפשרותי עורך דין, אז שנכנסתי לתהליך של פושט רגל, התייעצתי עם הכונס, והמליצו לי התיק היה תביעה נגדי, קבלתי פסק דין בהיעדר הגנה וקיבלתי בקשה להמשיך את התביעה שכנגד שתבעתי את זוהר עובד, גם המשפט הזה לא המשכתי כי לא היה באפשרותי להמשיך. אין לי עורך דין שמייצג אותי וגם עכשיו אין לי עורך דין שמייצג אותי" (שורות 1-10 בעמוד 31 לפרוטוקול הדיון מיום 24.06.21 בתביעה הנוספת, נספח 7 לתגובת התובעת).

המקרה דנן הוא, איפוא, מקרה של אי התייצבות שאינה אלא "היתעלמות מדעת" מההליך המשפטי, מה שמצדיק את דחיית הבקשה להארכת מועד ואת הבקשה לביטול פסק דין שניתן נוכח אותה אי התייצבות, ומטעם זה בלבד, אף ללא בחינת טענות ההגנה של הנתבע (ראו והשוו רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (22.05.12), להלן: עניין חלה; רע"א 2876/22 יעל בועז (ספיחה) נ' סילביה מזרחי (30.05.22)).

...

יש לדחות את הבקשה גם מטעם זה, שכן מדובר בתיק ישן והליך ההוכחות בתיק הסתיים.

בנסיבות העניין ונוכח מכלול השיקולים עליהם עמדתי לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר במקרה קיצוני בו הנתבע הפגין זלזול בוטה כלפי התובעת וכלפי בית המשפט והתעלם מדעת מן ההליך, באופן המצדיק את דחיית בקשתו להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין וכן את בקשתו לביטול פסק הדין, מטעם זה בלבד.

סיכום על יסוד האמור לעיל, דין בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשתו לביטול פסק הדין – להידחות.

בנסיבות אלה הוגשה התביעה נגד הנתבעת 1 – מוכרת הרכב בטענה לביטול עסקה בשל אי התאמה כמובנה בחוק המכר, תשכ"ח-1968 והשבת התמורה ולפצוי בגין עגמת נפש.

עוד טענה כי תיקנה את הליקויים, אלא שהתובע לא הגיע לאסוף את רכבו.

דיון ומסקנות: ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה: ביום30/11/21 ניתן נגד הנתבעת 1 פסק דין בהיעדר הגנה.

בגין אותם ליקויים נידרש התובע להביא את הרכב למוסך מספר פעמים ואף להתנייד בין 2 מוסכים שונים כדי לנסות ליפתור את התקלה.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

...

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע 10,000 ₪ בתוספת 750 ₪ הוצאות.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

בתביעה שכנגד אני מחייב את הנתבע שכנגד, מר מדמוני לשלם לתובעת שכנגד, פרי מוטורס 2,984 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות משפט.

ביום 6.1.2022 היתקיים דיון מוקדם בהליך, אליו לא התייצבו הנתבעים או מי מטעמם.

עם דחיית הטענה לביטול מחמת הצדק, בחנתי את סכויי ההגנה של הנתבעים, מכוח הטענות שהובאו בכתב ההגנה והועלו במסגרת הדיון מיום 22.3.2022.

מנגד, כבר במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, מיום 14.2.2022, ובהמשך הדברים במסגרת כתב ההגנה מיום 8.3.2022, התבקשה מחיקת התביעה כנגד הנתבע על הסף שכן זה אינו צד לתביעה והתובעת הועסקה אצל הנתבעת תחת הסכם העסקה אשר נחתם ביניהן, ומדובר באישיות משפטית נפרדת ועצמאית (סעיף 7 לבקשת הביטול, פרק ההקדמה בכתב ההגנה).

במסגרת תגובתה לבקשת הביטול, כפי שהוגשה ביום 6.3.2022, התייחסה התובעת לבקשת הנתבע וציינה כי הנתבע מנסה לחמוק מתשלום שכרה של התובעת, אשר הועסקה גם בחצריו הפרטיים.

לצד ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבע, דחיתי את הבקשה לסילוק התביעה כנגדו על הסף, בשל הודאת הנתבעים במסגרת כתב ההגנה בנכוי הכספים משכרה של התובעת ואי העברתם לקרן הפנסיה (סעיף 46).

...

במקרה דנן, חרף הודאת הנתבע על כך שהתובעת ניקתה גם "דירת נופש" בבעלותו שאינה מקום מגוריו המרכזי, לא שוכנעתי שניתן לראות בנתבע מעסיק במשותף.

לפיכך, אני קובע שיש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע באופן אישי בחובות הנתבעת כלפי התובעת.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, התביעה לחייב את הנתבע כמעסיק במשותף בגין העסקתה של התובעת בחצריו - נדחית.

הבקשה לפני בקשת הנתבע, (להלן: "הנתבע") לביטול פסק דין שניתן כנגדו, במעמד צד אחד, ביום 3.1.23 בשל העדר הגנה והעדר התייצבותו לדיון שהתקיים באותו המועד (להלן: "הבקשה לביטול פסק דין").

על יסוד כל אלה ולאחר שטענות התובע והמצג המתואר מפיו לא נסתרו, ניתן פס"ד בהיעדר הגנה וכן בהיעדר התייצבות הנתבע לדיון בבקשה, כמפורט לעיל.

עוד לטענתו הוא הקדים את הטיסה במיוחד אך לא הבין שמדובר בזימון לדיון, אלא חשב שעליו להגיש כתב הגנה ולכן לא התייצב.

אוד ציין הנתבע שהיה בכוונתו לשכור שירותי עו"ד, בפועל הוא מייצג את עצמו בשלב זה. עיקר טענות המשיב - התובע לשיטת התובע, יש לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבע בהוצאות.

תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה או פסק דין כאמור, "בתנאים שייראו לו". הניסיון מלמד שבקשות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מוגשות חדשות לבקרים לבתי המשפט.

...

אוד ציין הנתבע שהיה בכוונתו לשכור שירותי עו"ד, בפועל הוא מייצג את עצמו בשלב זה. עיקר טענות המשיב - התובע לשיטת התובע, יש לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבע בהוצאות.

החלטתי תישלח לצדדים .

יש לציין, כי נתבע 3 לא התייצב כלל לדיון שקיימנו ביום 19.4.23 בבקשה לביטול פסק הדין, וקשה לראות מכוח מה הנתבע 1 יכול לייצגו ולטעון בשמו בבית הדין.

עולה כאן חשש ממשי לפיו אין לנתבעים טענות הגנה מוצקות כנגד התביעות של העובדים, אלא פשוט נסיון לדחות את הקץ וליצור סחבת.

כך לדוגמא ביום 23.2.23 הגיש נתבע 1 בקשה לידון בעיניינו של כל אחד מהתובעים בנפרד תוך שהוא טוען כי הנתבעים אינם מיוצגים משום שאין להם יכולת כלכלית לשכור ייצוג משפטי אך בסוף הדיון שהתקיים בביה"ד ביקש לאפשר לנתבעים אורכה בכדי להגיע עם ייצוג משפטי.

הלכה היא: "... ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה מבוסס על שני שיקולים: מן העבר האחד סיבת מחדלו של המבקש להיתגונן, ומן העבר השני סכויי ההצלחה כי הגנתו תיתקבל. ככל שאחד השיקולים הללו מצביע באופן מובהק יותר על כך שיש לבטל את פסק הדין, יפחת המשקל שיש להעניק לשיקול השני; ועם זאת, ברגיל מקובל כי השיקול בדבר סכויי ההצלחה הוא השיקול העקרי (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, פסקה 8 וההפניות שם (10.8.2010); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 10 (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)).

...

כן נקבע שישלמו הנתבעים לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

] ביה"ד הארצי לעבודה ציין בבר"ע 27507-08-10 המתכת מ. פלזשטין בע"מ – סיגנביץ' מיכאל, (ניתן ביום 27.12.10) כך: "...מדיניותם של בתי הדין לעבודה, כפי שנקבעה זה מכבר בפסיקתו של בית דין זה, היא לברר תביעות לגופן ולהכריע בהן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וראיותיהם. אכן, התנהלותה של הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם הנדרש מבעל דין להבטחת קיומו של הליך סדיר ותקין ... סבורים אנו, כי ביטול פסק הדין תוך השתת הוצאות על הנתבעת, מהווה בנסיבות העניין איזון ראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים מזה ומזה. כך שמחד, יינתן לנתבעת יומה לפני בית הדין שבפניו תביא את ראיותיה, ומאידך, העוול שנגרם לתובע בשל התנהלותה של הנתבעת, יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות". כאמור, הנתבע 1 לא חלק על חלק ניכר מעילות התביעה.

אזי ממכלול הדברים אני מבטל את פסק הדין מיום 18.1.23 תוך חיוב הנתבעים בהוצאות משפט אותם ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד בסך 3,000 ₪ לכל אחד משלושת התובעים בנפרד.