ביטול פסק דין בהסכמה

ואולם, ברי גם כי נוכח תעוד ההסכמה על-ידי בית המשפט הדיוני, על בית המשפט לבדוק היטב בטרם יבטל פסק דין בהסכמה, ולודא כי ישנם טעמים כבדי משקל לעשות כן (ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטרש, פ"ד נא(1) 577, 593 (1997); רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור, פ"ד נו(1) 577, 586-585 (2001) בפסקות 8-7; ע"א 5914/03 אפרים שוחט נ' כלל חברה לביטוח [פורסם בנבו] (2005) בפיסקה 7).

...

לנוכח כל אמור לעיל, אני קובעת כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, ארבעה דיונים בבית משפט, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור הנתבעים הוא בסך כולל של 25,000 ₪ (להלן- "ההוצאות").

סוף דבר אני מורה על דחיית התובענה.

למעלה מהאמור יוזכר כי ביום 23.2.21 ניתן נגד הנתבעת פסק דין, משלא היתגוננה במועד, וכי ביום 14.3.21 בוטל פסק הדין בהסכמת התובעת.

...

מכל המקובץ, ומהעולה מהעדויות ומסיכומי ב"כ הצדדים, עולה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים היא באשר לפרשנות הערה שבשורה 2 להצעת המחיר מיום 13.5.18 (נספח 1 לכתב התביעה) – האם מן ההערה ניתן ללמוד, כטענת הנתבעת, שהתובעת התחייבה לספק אישור מכון התקנים (ומשלא סופק לא מילאה אחר התחייבויותיה לנתבעת), או שהבהירה בה מדוע אישור מכון התקנים לא יתקבל, כטענת התובעת.

משלא נשמעה עדותו של מר קליגר, שיכול היה לשפוך אור על התחייבויות התובעת ועל רוח הדברים בין הצדדים (גם בשים לב לעדותו של נציג הנתבעת כי פנה ושאל מה קורה עם אישור מכון התקנים – עדות שלא נסתרה ולא נשללה, בהעדרו של מר קליגר), ונוכח כך שאף נציג התובעת אישר, למעשה, כי התובעת פנתה למכון התקנים שלא יפיק דו"ח (כי ידעה, לעדותו, שלא יהיה תקין – עמ' 1, שורה 25 ואילך) – אני קובע כי התובעת אכן התחייבה לספק לנתבעת את אישור מכון התקנים, גם אם היה ידוע כי זה יהיה מותנה (בחיבור למשאבה ולמאגר).

סיכומו של דבר – אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה, בכפוף לאמור לעיל לעניין ביקורת מכון התקנים.

חזוק למסקנתנו, ביטול פסק הדין בהסכמה בבית הדין הארצי בענין דר' משיח ז"ל שבו קבע בית הדין האיזורי שעבודת התורניות השלימה את המשרה העיקרית החלקית בלישכת הבריאות.

...

מעיון בהסכם עצמו, נראה כי הוא קובע עקרונית כי ינוהל משא ומתן לגבי העלאת הפקדת מעסיק בקרן השתלמות ל-7.5% ולרופאים מתמחים,[footnoteRef:10] אין בו קביעה לגבי תחולת קרן השתלמות על כלל התורנים ולכן לא הוכחה זכות זו. ממילא, אנו סבורים כי זכות זו הוחלה לגבי תורנים רק בהסכם 2012 (ראו הדיון בפרשת אבו אחמד, סע' 52 ואילך), וזה החריג מתחולתו את התובעים.

פיצוי בגין עגמת נפש – בנסיבות העניין היות ורכיבי התביעה לזכויות נדחו, ובשים לב להתנהלות הצדדים מהלך השנים כפי שפרטנו בהרחבה, החלטנו לדחות רכיב זה. נוסיף כי לא הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות פסיקת פיצוי חריג זה. ולכן גם רכיב זה נדחה.

סופו של דבר התביעות נדחות.

כעת, לאחר שעמדנו על טענות הצדדים מזה ומזה, לאשורן, ניתן לידון בשאלה העומדת במוקד בקשה זו – האם נידרש לפתוח בהליך חדש כדי לברר אם הסכמות הצדדים היו מותנות בתנאי מתלה; או שמא, במקרה כזה, שבו כל המחלוקת היא רק בשאלת יישום ההסכמות – יהיה זה נכון לברר את הבקשה לביטול פסק הדין בגדרי ההליך המקורי? כפי שצוין לעיל, בבסיס ההלכה העומדת על הגשת בקשה לביטול פסק דין במסגרת של תובענה חדשה, עומד הכלל בדבר סופיות הדיון.

...

שנית, על מנת להפיס את דעתם של המערערים, שבתי ועיינתי בפרוטוקול הדיון האמור, ובאתי לכלל מסקנה כי אין ללמוד ממנו את שהמערערים מבקשים ללמוד ממנו.

כך או אחרת, המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי בנסיבות ענייננו, בדין נהג כרמלי כאשר הגיש את הבקשה השנייה לביטול פסק הדין בגדרי ההליך שבו ניתן פסק הדין; ובדין נדחתה בקשת המערערים לסילוק בקשה זו על הסף.

סוף דבר דין הערעור להידחות.

] "5. דין בקשת רשות העירעור להדחות על הסף מטעמים דיוניים. תקיפתו של פסק דין שניתן בהסכמה אפשרית באמצעות שני "מסלולים" בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית": "כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם.

...

בתיק מונו שני מומחים ואולם קביעותיהם שונות זו מזו כאשר המומחה הראשון קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי ואילו המומחה השני קבע שלא מתקיים קשר סיבתי כאמור; טעות זו נתגלתה רק במועד הגשת הבקשה כאשר תיקו של התובע הוחזר לסניף המטפל והושב על ידו לאור העדר התאמה בין פסק הדין ובין חוות דעת המומחה הנוסף בתיק; מפנה לפסיקה לעניין סמכות בית הדין לבטל פסק דין שניתן בהסכמה וכן לפסיקה לפיה ניתן לראות בבקשה לביטול פסק דין כתביעה לביטולו וכי אין מקום להגיש ערעור שכן לא התגלה פגם בהליך השיפוטי; על כן מבוקש להורות על ביטול פסק הדין מיום 6.8.2023 ולהורות על דחיית התביעה בהתאם לחוות דעת המומחה הנוסף בתיק ולחלופין להורות על הגשת סיכומים בתיק; מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה וזאת בעיקר לאור כך שמדובר בכספי ציבור ויש להימנע מהכרה בתביעה כאשר לא הוכחו תנאי הזכאות לכך לרבות לעניין הקשר הסיבתי.

] "5. דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף מטעמים דיוניים. תקיפתו של פסק דין שניתן בהסכמה אפשרית באמצעות שני "מסלולים" בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית": "כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם.

בנסיבות אלו ובהתאם להלכות לעיל היה על הנתבע להגיש תובענה נפרדת לביטול פסק הדין ומאחר והוא לא עשה כן אלא הגיש בקשתו לבית הדין אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, הרי שדין הבקשה להידחות על הסף מטעם זה בלבד.

מכל המפורט לעיל- הבקשה נדחית.