ביטול פסק דין בהיעדר הגנה בשל אי קבלת הזמנה לדין

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד המבקש, צד שלישי מס' 3 בהודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת 4 (להלן: "קרנית") בתובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

חמישית, גם אם תיתקבל טענתו של המבקש בדבר מכר הרכב, מכר שלא הושלם לנוכח אי תשלום מלוא התמורה, הרי שבהתאם לפסיקה אין הדבר משחרר את בעל הרכב הרשום מאחריותו להעדר ביטוח, המקנה לקרנית את זכות החזרה.

נוכח האמור לעיל, ולאחר שהמבקש קיבל זימון לדין ובחר שלא להגיש כתב הגנה, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

...

המבקש ידע אפוא כבר לפני שנתיים וחצי על ההליכים כנגדו, והעובדה שלא נקט בכל הליך, מחזקת את המסקנה כי המסירה היתה כדין.

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם לקרנית הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.

באשר לאי התייצבות מטעם הנתבעת לדיון, זו נגרמה בשל אי קבלת זימון כדין.

כל המסמכים הומצאו לנתבעת כדין, לרבות כתב התביעה, הזימון לדיון, והבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

דיון והכרעה בבואו לבחון האם מוצדק לבטל פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, יבחן בית המשפט שתי שאלות: האחת היא, מהי סיבת מחדליה של הנתבעת; השנייה היא, מהם סכויי ההצלחה של הנתבעת אם יבוטל פסק הדין.

...

במקרה הנוכחי, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מוצאת, ולא בלי היסוס, כי ניתן להיעתר לבקשה, וזאת נוכח טענות הנתבעת באשר לתנאי ההסכם, ועל אף מחדליה החמורים.

נוכח האמור, נראה כי בשלב זה לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית לפיה אין לנתבעת כל סיכוי להצליח בהליך.

אשר על כן, אני קובעת כי פסק-הדין יבוטל בכפוף להפקדת הסכום שנפסק בפסק הדין בסך של 18,024 ₪ ובכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעים בסך של 3,000 ₪, אשר יופקדו כולם במזכירות בית משפט השלום בתל אביב-יפו עד ליום 29.12.21.

הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה ועל כן ניתן כנגדה פסק דין בהיעדר הגנה ביום 17.7.22 זאת במסגרת דיון בתובענה אליו לא התייצבה וכאשר הוצג בפני בית המשפט אישור בדבר מסירת כתב התביעה לידי הנתבעת 1.

שעה שלא נתקבלו המסמכים הנדרשים, המליץ ב"כ הנתבעת 1 למרשתו לפנות למרכז המידע של רשות האכיפה והגבייה לקבל מידע לגבי פסק הדין וההליכים שננקטו, אז נימסרו לנתבעת 1 מלוא הפרטים.

במקרה כזה עצם הפגם שבאי הזמנתו לדיון מהוה עילה מספקת לביטול פסק דין ואין זה משנה אם ההחלטה לגופו של עניין הייתה צודקת אם לאו.

כתב האישום נימסר לידי הנתבעת 1 לאחר הנישואין בביתה בו היא מתגוררת עם בעלה בשכונת גבארין באום אל פחם ולאחר מכן מסרה אותו לעו"ד אשר טיפל בתיק התעבורה והוא קיבל זימונים לדין.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה - מתקבלת.

...

לאור כך שהוגש כתב אישום כנגד הנהגת השנייה בשיירה שפגעה ברכב הראשון ולכאורה, לטענת התובעת, גרמה לתאונות מאחורי רכבה, ביקשה התובעת לצרף את הנהגת המורשעת (להלן: "הנתבעת 1") כנתבעת נוספת וכתב התביעה תוקן.

מנגד, התובעת טענה כי אין להיעתר לבקשה שכן מדובר בבקשה לא רלוונטית.

לפיכך, אין בידי לקבל את טענות התובעת, אשר ממילא לא הוכחו, ביחס לכך ששעה שהמדינה ביצעה מסירות וניהלה הליך שלם בו הכתובת הרשמית של הנתבעת 1 הינה הכתובת אליה בוצעה המסירה הרי שגם המסירה נשוא הבקשה בוצעה כדין.

לפיכך, שוכנעתי כי בנסיבות דנן, לאחר בחינת כלל שיקולי בית המשפט, פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת 1 בטל מעיקרו.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה - מתקבלת.

בבקשה לביטול טענה החברה, כי פסק הדין ניתן בהעדר כתב הגנה עקב אי קבלת כתב התביעה כדין.

(ג) מועד שהורה עליו בית המשפט לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני סבור כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן ולהלן נימוקיי: בהתאם לנוסח רשם החברות שהמציא התובע, כתובתה הרשומה של החברה היא אכן הכתובת שבה הומצאו כתב התביעה ופסק הדין.

נוכח כך, משחלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, בהיעדר "טעם מיוחד" למתן ארכה להארכת מועד (מבלי שזו נתבקשה על ידי הנתבעים) ובשים לב לנימוקים שפורטו, הבקשה לביטול פסקי הדין – נדחית.

סוף דבר הבקשה נדחית.

הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה ועיכוב הליכי הוצאה לפועל, אליה צירף תצהיר תומך חתום לפני עו"ד. שם טען לביטול פסק הדין מחובת הצדק בשל אי קבלת זימון לדיון, עת למד לראשונה על פסק הדין דרך עורך דינו המייצג אותו בתיק אחר עת ביקר האחרון בלישכת ההוצאה לפועל ונחשף לתיק ההוצאה לפועל שניפתח בגין פסק הדין דלעיל.

...

זאת מקום בו אכן הנתבע סירב חודש לאחר האירוע, שלטענת התובע, כבר לאחר חודש נתקע עם המצבר אשר הצריך החלפתו (אולם עולה כי לא הצריך החלפה משכן נסע חמישה חודשים נוספים ולא הייתה עדות לתקלה נוספת למעט מסקנה תיאורטית הנבנית על כך שרכש שני מצברים נוספים ושוב – לא ברור מדוע שניים אחרי שרכש גם שניים כחצי שנה קודם לכן), שגם נקודה זו לא הוכחה, כך שהעלות הייתה מסתכמת לכל היותר בסך של 600 ₪ (עת בל נשכח כי התשלום כולל גם עבודה ולא רק רכישת החלק), עת התובע סירב לסכום גבוה יותר שהוצע לו בדיון, כאמור, עוד בטרם נבר בית המשפט בחומר הראיות.

ואולם, עת מדובר במצב שקול של 50%-50% ובמצב דברים זה כשהנטל הוא על התובע, כי אז אין מנוס אלא מלדחות את התביעה.

הואיל והדיון בחודש פברואר היה מיותר כי יכול היה הנתבע להגיב בכתב, בוודאי כשלא היה שום חומר שהוא בגדר הפתעה, הנתבע ישלם הוצאות משפט בסך של 400 ₪ לתובע, ודומה כי בשים לב למכלול הנסיבות, תוצאה זו היא גם הוגנת.