נוכח דחיית הבקשה לביטול, פסק הבוררות שניתן על-ידי בית דין רבני חב"ד, ביום 13.6.2019, אושר וניתן לו תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין" ו - "פסק הבוררות", בהתאמה).
...
לחלופין, ולמען הזהירות מבוקש לראות בערעור כבקשת רשות ערעור, זאת לאור החלטתי מיום 3.6.2020 בבר"ע 44381-03-20, המצדיקה לטענת המערער מתן ארכה ודיון בהודעת הערעור כבקשת רשות ערעור, מן הטעם שהופרה זכותו של המערער כי הבר"ע שהוגשה על ההחלטה מיום 15.3.2020, תידון לפני מתן פסק הדין של בית משפט קמא.
כן לא ראיתי לקבל את טענת המערער כי יש להפוך את הערעור, לבקשת רשות ערעור לאור החלטתי מיום 3.6.2020, בבר"ע 44381-03-20 (להלן: "הבר"ע").
זאת ועוד, בהחלטתי מיום 3.6.2020, ציינתי כי בכל מקרה דין הבר"ע היה להידחות אף ללא צורך בתשובה מחמת שהוגשה על ההחלטה מיום 15.3.2020, שדחתה בקשה לשינוי ההחלטה בעניין הפקדת ערובה,בעוד שלא הוגשה בר"ע על ההחלטה מיום 13.2.2020 שהורתה על הפקדת ערובה להוצאות.
כאמור, איני סבורה שההחלטה בבר"ע מהווה טעם מיוחד להארכת המועד או כי הופרה זכותו שבדין של המערער כי הבר"ע תידון לפני מתן פסק דינו של בית משפט קמא שהרי המערער לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע וכאמור בהחלטה בבר"ע, דין הבר"ע היה להידחות אף ללא קבלת תגובה.
סיכום
סיכומם של דברים, דין הערעור להימחק על הסף, וכך אני מורה.