ביטול פסק בוררות בגין פעולות עסקיות משותפות

הבקשה הוגשה על רקע מערכת יחסים עסקית שנוצרה ביניהם במסגרתה השקיע המבקש אצל המשיב כספים בעשרות אלפי שקלים, לצורך מיזם עסקי משותף שעוסק בשיווק תוכנות.

(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף; (2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין; (3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות; (4) לא ניתנה לבעל-דין היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו; (5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו; (6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן; (7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן; (8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו; (9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור; (10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד" כפי שהיה ניתן להתרשם מטיעונו של המבקש – חרף הקושי בזיהוי מוקד המחלוקת מאחר ולא דובר בטיעון ברור וסדור (והמעיין יעיין בכתבי הטיעון שהוגשו) – גרעין המחלוקת נעוץ באופן ההיתחשבנות בין הצדדים לעניין השבת השקעתו של המבקש על-ידי המשיב.

גם אם נניח כטענת המבקש – ואינני קובע כך – כי המשיב לא שיקף את מלוא הנתונים העיסקיים בפני המבקש אודות הקשר העיסקי (כמו: כיצד הושקע הכסף, מה הרווחים שהופקו וכיצד נעשתה החלוקה), הרי לא ברור בכלל מה תבע המבקש בבוררות, מדוע לא נקט בהליך המשפטי המתאים ועוד).

...

על-יסוד כל אלה, ומשלא הוכח קיומה של כל עילת ביטול לפי החוק, דין הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות.

סיכום בקשת הביטול – נדחית.

ניתן להשיג על החלטתי זו בהליך ערעורי כקבוע בחוק.

תמצית טענות המבקש בבית משפט קמא: המבקש טען בבקשתו לביטול פסק הבורר, כי המשיב סירב לבקשתו ליישוב הסיכסוך העיסקי ביניהם (שלא מצאתי כי פרטיו רלוואנטיים לבקשה שבפני) בפני רב המועצה האזורית שומרון, הרב לבנון.

על כך יש להוסיף, כי בתקופה בה לכאורה פעל אילוז מטעם שני הצדדים, רק המשיב שילם לו ואילו המבקש, לא ראה את האנליזה.

בכך יש כדי ללמד על הידיעה של המבקש על הכרות של הבורר את עניינו של המשיב בנוגע לעסקו ויתירה מכך, על כך שהבורר, הפנה את המשיב לאילוז לקבלת סיוע ממנו בעיניין העסק המשותף.

...

מקובלת עלי מסקנת בית המשפט קמא על כך שמעורבותו של אילוז בהליך והתנהלותו, היתה בהסכמת הצדדים ולא מצאתי כי יש להתערב בה. ודאי, לאור המסקנות לעיל כי הלכה למעשה, לא נגרם עיוות דין למבקש משניתנה לו ההזדמנות להעלות טענותיו בפני הבורר ואף בפני אילוז באמצעות מרום לפני הפסק האחרון והתאפשר העיון שלו באנליזה שהגיש אילוז לבורר, גם זאת – לפני הפסק האחרון.

סוף דבר: לא מצאתי כי עניינו של המבקש, נכנס לגדר אותם המקרים חריגים שהצדיקו התערבות של בית המשפט קמא בפסק הבורר בעילה של עיוות דין ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.

לפיכך, נדחה הערעור.

עניינו של פסק דין זה הנו בהכרעת מחלוקות שונות במסגרת שני הליכים; עתירת התובעת, רווה-רביד ושות' – רואי חשבון (המאוגדת כשותפות רשומה) בה"פ 9021-09-18 (להלן: רווה-רביד) שהוגשה במסלול של המרצת פתיחה במסגרתה עתרה האחרונה לסעד הצהרתי לפיו המשיבה, רוטמנס תכשיטים (2009) בע"מ (להלן: רוטמנס), חבה כלפיה בתשלום סך של 175,510 ₪ ושמקורו בשכר טירחה המגיע לה בגין מינויו כמומחה של רו"ח מטעמה, רו"ח אלי גולדשטיין (להלן: המומחה או רו"ח גולדשטיין בהתאמה) בהליך בוררות לצורך עריכת תחשיב רווחיות (להלן: התחשיב).

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים: בין רוטמנס לבין חברת תכשיטי כפריס בע"מ (להלן: כפריס), חברות אשר עסקו בזמנים הרלוואנטיים בסחר תכשיטים, היתקיים שתוף פעולה עסקי במסגרתו התחייבה רוטמנס לספק לכפריס שירותי ניהול בשתי חנויות לממכר תכשיטים: האחת – בים המלח, והשנייה – באיזור מיתחם הבורסה שברמת-גן וזאת תמורת דמי ניהול ובתוספת אחוז מוסכם מהרווחים.

תכלית המינוי הייתה לצורך הכנת התחשיב שעל יסודו הייתה אמורה להערך היתחשבנות כספית של הפעילות המשותפת בין רוטמנס לכפריס וזאת בהתאם לסעיף 224 לפסק הבוררות.

בסעיף 228.2 לפסק הבוררות נקבע: "הצדדים ישתפו פעולה עם רו"ח גולדשטיין לשם עריכת התחשיב והוא מוסמך לידרוש מהצדדים מסמכים ומידע וכן לקבוע מועדים להצגת המסמכים והמידע, והכל על-פי שיקול דעתו". בסעיף 228.3 לפסק הבוררות נקבע: "התחשיב ייערך ויושלם בתוך 60 ימים ממועד מסירת פסק הבוררות לצדדים, וישלח לבורר ולצדדים במקביל". בסעיף 228.4 לפסק הבוררות נקבע: "לאחר קבלת התחשיב וככל שמי מהצדדים יהיה מעוניין בכך, אתן לאותם צדדים אפשרות להתייחס לתחשיב, וזאת בטרם אפסוק באופן סופי, האם למי מהצדדים יש חוב האחד כלפי מישנהו בגין רכיב הרווחיות". ביום 17/5/15 הגישה כפריס בקשה לביטול פסק הבוררות אשר נדונה במסגרת הפ"ב 9535-05-15.

...

הנני מורה למזכירות להפיק חיוב אגרה אשר שיעורו יעמוד על תביעה כספית רגילה על סך 175,510 ₪ ויכלול את שתי המחציות (ומובן כי סכום האגרה ששולם בפועל במועד הגשת התביעה יקוזז מחיוב זה).

תביעת רוטמנס (ת"א 5985-01-20) כנגד רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד, נדחית.

כן, נדחית ההודעה לצד שלישי שהגישו רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד כנגד רו"ח עופר מנירב.

רקע – עקרי העובדות הדרושות ותמצית ההליכים בבית המשפט קמא בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים בקשר לעסק משותף שניהלו בעבר ובשלב מסוים, על רקע מחלוקות ובעקבות "הסכם פירוד" שנכרת ביניהם, נפרדו דרכיהם.

בהתאם למוסכם נקבע עוד, כי הבורר ידון בכל המחלוקות שבין הצדדים, לרבות אלו שלא נטענו בכתבי הטענות וכן כי כל אחד מהצדדים יעביר לעיונו ולצד שכנגד את כל המסמכים הדרושים, לרבות כל ספרי הנהלת החשבונות וכל הכרוך בכך, בין לגבי התקופה שקדמה לפירוד העיסקי בין הצדדים ובין לגבי התקופה שלאחריה.

על-פי טענתם, בנסיבות הנדונות מתקיימות מספר עילות ביטול הקבועות בסעיף 24 בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות), כלהלן: ראשית, הבורר פעל ללא סמכות (סעיף 24(3)), בכך שהאציל את סמכותו למומחה, שאותו לא מינו הצדדים, שהמבקש 2 לא הכיר, שהושפע מהמשיב 2 ואף נטה לקבלת טענותיו; שנית, לא ניתנה לבעלי הדין היזדמנות נאותה להעלאת טענותיהם (סעיף 24(4)), והבורר אף לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו (סעיף 24(5)).

כמו כן, בית המשפט קמא לא נידרש אל הבקשה למחיקת המבקשות 1 ו-3, אשר לא היו צד להליך וכי צרופן נעשה בחוסר תום לב. עוד נטען, כי מאחר שהבורר לא פסק בכל המחלוקות, יש לבטל את פסק הבוררות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובפסק-דינו של בית המשפט קמא, משנמצא כי בקשת רשות הערעור נעדרת סיכוי להתקבל ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 138(א)(1) בתקנות סדר הדין האזרחי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, ללא צורך בתשובת המשיבים.

מכל מקום, בסופו של דבר חוות דעת המומחה הועברה אל הבורר, אשר כאמור בסיפת פסק הבורר, למד את חוות דעת המומחה ואת מסקנותיו ורק לאחר מכן ראה לנכון לקבל את המלצותיו ולקבוע את תוצאת פסק הבוררות על-פי אותן המלצות.

לנוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

כן טוען המערער כי חוות דעת השמאי עליה הסתמך הבורר לצורך קביעת סכום פסק הבורר, לא הומצאה לידיו וכי השמאי לא זומן ליתן עדות במסגרת הליך הבוררות, ומשכך, נימנעה הימנו הזכות לחקרו.

הפסק מנומק, תואם את דיני הראיות, ניתנה למערער היזדמנות לחשוב טרם החתימה על הסכם הבוררות והוא בחר לחתום עליו ולא פעל לבטלו בדרך המשפטית הראויה אלא המתין עד לאחר קבלת פסק הבורר ורק אז העלה טענותיו.

המערער הרחיב בפנינו בטיעון לעניין שינוי פרוטוקולי הבוררות וטען, כי התיקון המהותי ביותר שביצע הבורר בפרוטוקולים היה בעדותה של אחות הצדדים, הגב' לאה חסקי, אשר העידה כי אחת מהדירות מושא המחלוקת נרכשה "מכספי עבודה" והתיקון שבוצע בפרוטוקול נועד להבהיר כי מדובר בכספי העסק המשותף.

...

איננו מקבלים את טענות המערער.

ראשית, מלשון המסמך עולה בבירור כי מדובר במסמך שנועד לכונן הליך בוררות לפני מר מזעקי: "הנני להצהיר בזאת, כי אני מקבל עלי כל החלטה של מזעקי עמנואל, בנושא בוררות זו ולא יהיו לי כל טענות בדבר החלטות אשר יתקבלו בכל הנושאים דלעיל". היינו, מדובר במסמך שברור מתכנו כי מהווה הוא הסכמה להליך בוררות בפני מר מזעקי ואין בעובדה שכותרתו היא "ייפוי כוח בלתי חוזר לביצוע בוררות" בכדי לגרוע מתכנו ונפקותו.

" התייחסות לטענותיו הנוספות של המערער מצאנו טעם בדברי המשיב, לפיהם, לאור התנהלות המערער, שבחר במודע שלא לקחת חלק בהליך הבוררות, הוא מושתק כיום מהעלאת טענות הנוגעות הן לעצם הסכמתו להליך והן לאופן ניהולו של הליך הבוררות.

לאחר שמיעת עדותם, קבע, כי התיקון היה זניח ולא שיקף שינוי מהותי, ומשכך, לא מצאנו להתערב בקביעה עובדתית זו. יתרה מזו, בדיון בפנינו טען בא כוחו של המערער כי כלל פרוטוקולי הבוררות הועברו לידי המערער כשנתיים לאחר עריכתם, היינו, בשנת 2014.

לטעמנו, לאור כל המתואר לעיל, ובעיקר, נוכח העובדה, כי הן הבורר והן הגב' חסקי הבהירו כי התיקון שבוצע משקף את הדברים שנאמרו בפני הבורר, ברי כי לא נגרם למערער עיוות דין כתוצאה מהתיקון האמור ואף בכך יש בכדי לדחות את טענתו.

יתרה מכך, בשונה מעמדת המערער, הכירה הפסיקה בכך שבהליך בוררות רשאים הצדדים להסכים כי מי שהחל כמגשר יוכל אף להפוך לבורר (ראו רעא 4416/09 גבאי אדריכלות ובנין ערים בע"מ נ' א.רובין אדריכלים בע"מ (פורסם 3.9.09)): "לכך יש להוסיף, כי הצדדים מלכתחילה הסכימו, במסגרת הסכם הגישור, כי אם הליך הגישור לא יצלח, אותו אדם שכיהן כמגשר יתפקד כבורר בהליך. משכך, ברור שההתנהלות בהליך הגישור תהיה ידועה לו וכל מסמכי הגישור יהיו חשופים בפניו. כלומר, הסכמת הצדדים מראש העידה על כך שאין מניעה מבחינתם שהבורר יהיה מודע לכל מה שקרה במסגרת הליך הגישור, במידה וזה האחרון לא יצלח. אמנם, בענייננו, מי שכיהן כמגשר בחר בעצמו שלא להמשיך לכהן כבורר, אולם סבורני כי הרציונאל ממשיך לחול גם על הבורר החליף." משלא מצאנו לקבל את כלל טענות המערער – דין הערעור להידחות.