ביטול פסק בורר בשל ניגוד עניינים

לפיכך היתנהלות זו של המבקש הנה חמורה ויש לראותה כהתנהלות בחוסר תום לב. לאור כל האמור אני דוחה את הטענה לביטול פסק הבוררות בגין ניגוד עניינים של הבורר.

...

סוף דבר סוף דבר, הבקשה לביטול נדחית.

אני מאשר את פסק הבוררות ונותן לו תוקף פסק דין.

המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 25,000 ₪.

בנסיבות אלה יש לראות בהחלטה בבקשת הפסילה כהחלטה "הנבלעת" בפסק הבוררות, כך שהמבקשת הייתה רשאית לבחור אם להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24 (10) לחוק או להגיש ערעור על פסק הבוררות ולטעון במסגרתו, כפי שעשתה בפועל, כי דין פסק הבוררות להתבטל בשל ניגוד העניינים בו היה הבורר נתון, לטענתה.

...

סיכומם של דברים - משניתן לראות בערעור שהוגש על-ידי המשיבה כערעור שכנגד שהבורר דן בו מכוח סמכותו על פי הוראות הסכם הבוררות והוראות התוספת השנייה בחוק הבוררות, דין טענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הבוררות בכל הנוגע לערעור שהוגש על-ידי המשיבה, להידחות.

מהנימוקים המפורטים לא ראיתי לקבל את טענות המבקשת, כך שדין הבקשה לביטול, להידחות.

כפועל יוצא מדחיית הבקשה לביטול, אני מאשרת את פסק הבוררות בערעור שניתן על ידי השופט בדימוס צ' זילברטל ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אשר לבורר, הלכה עמנו כי טענה, שלפיה יש לבטל פסק-בוררות בשל ניגוד עניינים של הבורר, שלא גולה לצדדים, תיתקבל רק אם ניגוד העניינים הנטען מעורר "חשש ממשי למשוא פנים" (ראו: עניין ליברמן, פס' 125; עניין אלרוב, פס' יב).

...

לגישתי, מחובה זו נגזר כלל, שלפיו כאשר המומחה חוכך בדעתו אם זיקה מסוימת טעונה גילוי, עליו לגלותה לצדדים בהקדם האפשרי, ולהבהיר מדוע הוא סבור שזיקה זו אינה מציבה אותו בניגוד עניינים (ראו והשוו: עניין אלרוב, פס' יב; עניין ליברמן, פס' 124); בבחינת "כשיש ספק – אין ספק". סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, אציע לחבריי כי נקבל את הערעור, במובן זה שיבוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ותעמוד בעינה חוות דעתו של המומחה המכריע.

עוד אציע, כי המשיבים יישאו בהוצאות המערער בסך 25,000 ש"ח. ת השופט נ' סולברג: דברים נכוחים כתבה חברתי, השופטת י' וילנר; מסקנתה מקובלת עלי, על יסוד נימוקיה.

השופטת ד' ברק-ארז: קראתי את פסק דינה של חברתי השופטת י' וילנר, ואני מסכימה עמה שדין הערעור להתקבל.

הכלל הנוהג בישראל הוא "אף שחובת הגילוי של הבורר כלפי הצדדים הנה מלאה, אין הדבר מלמד על כך שבכל מקום בו היתה הפרה של חובת הגילוי יוביל הדבר בהכרח לפסילת הבורר ולביטול פסק הבוררות (במקום בו כבר ניתן הפסק). כאשר נטענת על ידי צד לבוררות טענה של הפרת חובת הגילוי בהקשר של פסלות, קרי כי לאור הפרת חובת הגילוי יש להעביר את הבורר מתפקידו לפי סעיף 11(1) לחוק הבוררות שכן הבורר אינו ראוי עוד לאמון הצדדים, אמת המידה לבחינת טענה זו הנה כאמור קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. גם טענה של הפרת חובת הנאמנות וחובת הגילוי לאור קיומו של ניגוד עניינים הקיים אצל הבורר צריך שתיבחן על פי אמות המידה של חשש ממשי למשוא פנים" (רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפרוק) נ' עיזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל, פסקה 125 לפסק דינו של השופט דנציגר, ניתן ב-05.12.2010); ולאחרונה - "... טענה שלפיה יש לבטל פסק בוררות בשל ניגוד עניינים של הבורר, שלא גולה לצדדים, תיתקבל רק אם ניגוד העניינים האמור מעורר 'חשש ממשי למשוא פנים'" (ע"א 2706/22 בוכריס נ' המשבב אייץ.

...

טענת המבקשים המבקשים טוענים כי אין לאפשר לעו"ד ארז לשמש בורר משתי סיבות: האחת – הוא אינו "עו"ד בכיר מומחה בתחום הנדל"ן", ועל כן אינו עונה על תנאי הכשירות שנקבע בסעיף הבוררות, משנדרשת "מומחיות נדל"ן עדכנית". נטען שהגם שהבורר עבד בראשית הקריירה המשפטית שלו מספר שנים במשרד העוסק בתחום הנדל"ן, עיסוקו כיום מוגבל להשלמת פרויקטים של חברות בהן הוא משמש מפרק – עת הפירוק הוא תחום עיסוקו העיקרי.

מקובלת עלי עמדת המבקשים לפיה גם אם אין מדובר ב"עניין משותף" שבין הבורר לבין משרד עו"ד רייטר, בהינתן שהם מייצגים צדדים ניצים שהאינטרסים שלה מנוגדים – עסקינן במידע חב- גילוי, והבורר אמור היה לכלול את הדברים במסגרת הגילוי הנאות שבראשית הליך הבוררות, במובחן מגילוי אגבי, או "כהערת אגב", כניסוחו של הבורר.

יידוע המבקשים על קיומו של ההליך האחר נעשה, אף שנעשה באקראי; הגילוי נעשה בשלב מוקדם של הבוררות ומיד עם הבעת התמיהה מצד המבקשים על קיום השיחה; לא היה כל ביטוי להסתרה או להתחמקות או למתן מידע שאינו נכון; המשפט בין הלקוחות היריבים כבר הסתיים; משרד רייטר הוא משרד גדול המחזיק כ-150 עורכי דין; עורך הדין המייצג את המשיבה אינו עורך הדין עמו ניהל הבורר את המשפט האחר; המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא שאי הגילוי היזום מצד הבורר נבע מסברה שגויה לפיה אינו נדרש ומכל מקום, לא מצאתי כי די בכך על מנת להצביע על קיומו של חשש למשוא פנים.

התוצאה הבקשה נדחית.

הכלל הוא "... טענה שלפיה יש לבטל פסק בוררות בשל ניגוד עניינים של הבורר, שלא גולה לצדדים, תיתקבל רק אם ניגוד העניינים האמור מעורר 'חשש ממשי למשוא פנים' " (ע"א 2706/22 בוכריס נ' המשבב אייץ.

...

לא ביקשתי את עמדת המשיבות, גם לא את עמדת הבורר, משדין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה.

אתחיל את החלטתי בהפניה לשני פגמים טכניים שנפלו בבקשה: אחד - ההליך, כפי שהוגש, משתרע על פני 11 עמודי בקשה ו-11 עמודי תצהיר, שלא בהלימה להוראת תקנה 10א לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968, המורה כי בקשה כאמור לא תעלה על 8 עמודים, והתצהיר המצורף לה לא יעלה על 6 עמודים.

הבקשה נדחית.