שם נפסק, במותב תלתא, כי עילת ביטול זו צריכה להתפרש בצמצום רב, בדומה לעילות אחרות שבחוק הבוררות וכי "ברוח זו, נפסק, כי פגיעה בזכות הטיעון של צד לבוררות תצדיק את ביטול פסק הבוררות רק כאשר יהיה מדובר בפגיעה מהותית בכללי הצדק הטבעי ולא בפגיעה פורמאלית בלבד... למעשה בית משפט זה נעתר רק במקרים חריגים לטענת צד לבוררות לפיה לא ניתנה לו היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו וביטל בשל כך פסקי בוררות. כך, ביטל בית משפט זה פסקי בוררות שניתנו על בסיס חוות דעת מומחה שלא הובאו לידיעתו של אחד הצדדים... באופן ששלל מאותו צד את האפשרות לטעון טענותיו לגביהן... באופן דומה, ביטל בית משפט זה פסקי בוררות שניתנו על בסיס מסמכים שהתקבלו כראיה במעמד צד אחד בלבד מבלי שניתנה לצד השני היזדמנות לטעון לגביהם... במקרים נוספים, ביטל בית משפט זה פסקי בוררות שניתנו בטרם הוגשו סיכומים מטעם אחד הצדדים או כאשר הוכח שהבורר היתעלם מאחת העדויות שנשמעו לפניו... עולה מכל האמור כי לא בנקל יורה בית המשפט על ביטול פסק בוררות בשל הטענה כי לא ניתנה לצד היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו, והכל כדי להגשים את הכלל לפיו עילות הביטול לפי סעיף 24 לחוק אינם פותחות פתח להעלאת טענות ערעוריות על פסק הבוררות".
טענת קן התור בעניינינו, מצויה, על הקצה הקשה לשכנוע והבעייתי ביותר מבחינת בעל הדין הטוען זאת, שכן, מלכתחילה, לא מדובר על מקרה הדומה לאלה שפורטו בעיניין "עופר ניב", ובפגיעה בעקרי הצדק הטבעי, תוך מניעת זכות הטיעון והבאת הראיות, אלא , בטענה "ערעורית" של ממש, התוקפת שורה של החלטות ביניים דיוניות מנומקות של הבורר.
אפשר להגדיר, בקליפת אגוז, את טענת קן התור, בכך, שלשיטתה, גם אם לא קיימה את ההוראות הדיוניות בדבר סדרי הבאת הראיות מטעמה והזמנת עדיה, כפי שהורה עליהן הבורר, וגם אם נפלו לפתחה מחדלים דיוניים ואי עמידה בהחלטות ובלו"ז, היה על הבורר להעתר לבקשותיה המאוחרות יותר ולהתיר ריפוי הפגמים והסרת המחדלים בדיעבד.
...
בפסקה 112 של פסק הבורר מתייחס הוא לטענה זו בקובעו כדלקמן:
"עוד יצוין, כי אינני מקבל את טענת הקן-התור לפיה בשל היותה, לשיטתה, מצויה בחוסר מבחינת המסמכים הדרושים לה לניהול ההליך (ס' 37-36 לכתב ההגנה מטעם קן-התור), יש ליתן תחילה צו להעמדת "כלל מסמכי הפרויקט שבנדון, וכל הקשור בכך, לעיון חברת קן-התור". הצדדים קיימו ביניהם הליך של גילוי מסמכים נרחב (ואף הוגשו בקשות ביניים שונות בעניינים אלו) וחזקה, כי קן- התור קיבלה לידה את כל המסמכים הרלוונטיים שברשות בעלי הזכויות לצורך ניהול תביעתה ומיצתה את זכויותיה לקבלם בהליך זה".
לאור כל האמור והמפורט – לא מצאתי, שבידי קן התור להצביע על עילה כחוק להביא לביטולו של פסק הבורר מושא ההליך ומשכך – בקשתה נדחית.
התוצאה היא, כקבוע בסעיף 28 של חוק הבוררות, שעם דחיית הבקשה לביטולו – מאושר פסק הבורר הנדון, לפי סעיף 23 של החוק.
