ביטול פס"ד חלקי שניתן לטובת הבנק

ביום 2/6/02 ניתן פסק הבוררות, אשר הוכתר על ידי הבוררים "פס"ד ביניים – חלקי – סופי" (נספח ה' לכתב התביעה , מצורף כחלק מנ/1, להלן: "פסק הבוררות"), וזו לשונו: "בדו"ד שבין גב' פסיה ערבליך, לבין חב' סילבר טאוארס וה"ה אליעזר פרידמן, חיים ביאליסטוצקי, עו"ד יעקב גולדשטיין, בענין החוזה שביניהם. בהמשך לפסה"ד מיום א' כ"ג אייר תשס"ב (5/5/02, ע.ב.), החליטו הבורר וביה"ד:

עם זאת, לא ניתן לשלול את הגרסה כפי שעלתה מהעדויות לעיל, לפיה תכליתו של הסכם ביטול הביטול הייתה כדי "להציל" כספים מבנק ירושלים, ולא על מנת להערים על התובעים או על ראש ההוצל"פ. תימוכין לכך ניתן למצוא בעובדה כי הערת האזהרה משנת 2004 לטובת ברוורמן, לא נרשמה מכוח הסכם ביטול הביטול.

...

משהתקבלה הבקשה בטענת פרעתי בעילה הראשונה, שקלתי להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל, ואולם בנסיבות העניין ובמיוחד מהטעמים הבאים, הגעתי למסקנה כי, לעת הזו, אין מקום להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל: ראשית, יש ליתן את הדעת לכך שמקורו של הסכסוך נעוץ בהתנהלות התובעים, אשר (עם אחרים) מכרו לפסיה ערבליך, דירה בקומה רביעית בבניין שניתן לו היתר לבניית שלוש קומות בלבד! סגירת תיק ההוצאה לפועל משמעותה אי ביצוע פסק הבוררות, שכן תגרום לכך שפסיה ערבליך תיוותר עם זכויות, והתובעים- יופטרו מתשלום, וזאת בניגוד חזיתי לפסק הבוררות אשר הורה על השבה הדדית.

גם טעם מעשי תומך במסקנה כי אין מקום להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

עילת הפרעתי השנייה – נדחית.

נספח זה נחתם, כך טענו יורו-מאני, לנוכח הפרת הסכם העקרונות ע"י התובעת ולאור רצון המוכרים להיפטר מחובותיהם, כאשר היה ברור לצדדים, שניתן להגיע להסכם פשרה עם הבנק למסחר בסכום של 1.5 מיליון ₪, וכן היה צורך בתשלום שכר טירחתו של עו"ד דרור ברוטפלד בסכום של 600,000 ₪ בהיותו מי שטיפל בשם הנתבעים בנושא זה. הנספח להסכם העקרונות מציין מפורשות, כי ככל שלא יוסדר החוב עם הבנק למסחר ולא תימחק המשכנתא לטובתו בתוך 180 ימים, אזי הנספח בטל ומבוטל ויחולו הוראות הסכם העקרונות במלואן (ס' 9 לנספח להסכם העקרונות – נספח 24 לכתב ההגנה).

מעבר לכך טענה, שהסכם פשרה זה לא שיחרר את יורו-מאני וערביה מהחוב כלפי הבנק למסחר וזה המשיך בהליכים כנגד יורו-מאני ואח' בת"א (ת"א) 1601/08, בו עמד הבנק על תשלומים נוספים ולאחר הסכם אליו הגיעו הצדדים במתן פס"ד עפ"י סעיף 79 א, ניתן פס"ד לטובת הבנק לתשלום הסך של 1.15 מיליון ₪ מתאריך 21.3.13 וביחד עם הוצאות המשפט עומד שיעור החוב על כ-1.3 מיליון ₪ לאותו מועד.

לטענת התובעת שכנגד, הנתבעת שכנגד לא עמדה בהתחייבויותיה עפ"י הסכם העקרונות, לא שילמה את מלוא סכום המכר, לא שילמה הסכומים אותם היה עליה לשלם עפ"י המתוה שבהסכם המכר, את ששילמה, שילמה חלקית ובאיחור ישירות לצדדים שלישיים ובנגוד למנגנון הנאמנות שבהסכם המכר.

...

מכאן גם שאין לבוא טרוניה כלפי לוי בעניין זה ודין הטענה להידחות.

מכאן שגם דין טענה זו להידחות.

סוף דבר מצאתי כי לוי הפרה את הסכם העקרונות והנספח לו ולפיכך הינה מחויבת בתשלומים כדלקמן: השלמת יתרת התמורה בסך 1,109,214 ₪.

בנסיבות ונוכח חשיבות זכות הגישה לערכאות, אניח לטובת הנתבע כי פסה"ד שהומצא לו לכאורה ביום 29.10.18 לא הגיע בפועל לידיו וכי האזהרה מלשכת הוצל"פ הומצאה לו ביום 1.4.19 (כפי שלכאורה עולה מתדפיס "כלים שלובים" שצורף לתגובת התובע לבקשת הביטול) וכך נודע לו לראשונה על פסה"ד, כך שניתן לקבוע שבקשת הביטול הראשונה, מיום 30.4.19, הוגשה במועד.

· ביטול משק"ד ביהמ"ש – בנסיבות עסקת היסוד, ע"פ גרסת התובע, הוא הזמין מהנתבע 13 דלתות שיועדו להתקנה במלון "אמבסי" בת"א. התובע משך שיק על בנק הפועלים לפקודת "דלתות פיקס" ע"ס 37,000 ₪, לתאריך פרעון 17.8.17.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כעת כך: · פסה"ד מיום 11.10.18 שניתן נגד הנתבע בהעדר הגנה – יבוטל באופן חלקי בלבד וכמפורט להלן: · סך 37,000 ₪ (בערך של יום הגשת התביעה – 9.5.18) מתוך סכום פסה"ד לא יבוטל והתובע רשאי להמשיך לפעול לגבייתו בהוצל"פ. · יתרת סכום פסה"ד תבוטל בכפוף לתשלום בפועל של הוצאות בסך 5,000 ₪ מאת הנתבע לתובע, עד יום 30.1.20.

...

בהתאם, יבוטל פסה"ד באופן חלקי, על יתרת סכום התביעה, בכפוף להוצאות שיישלם הנתבע לתובע בסך 5,000 ₪ בגין מחדליו השונים, לרבות אי הגשת כתב הגנה במועד והגשת בקשה לביטול פסה"ד באיחור גדול וללא בקשה מתאימה להארכת מועד.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כעת כך: · פסה"ד מיום 11.10.18 שניתן נגד הנתבע בהיעדר הגנה – יבוטל באופן חלקי בלבד וכמפורט להלן: · סך 37,000 ₪ (בערך של יום הגשת התביעה – 9.5.18) מתוך סכום פסה"ד לא יבוטל והתובע רשאי להמשיך לפעול לגבייתו בהוצל"פ. · יתרת סכום פסה"ד תבוטל בכפוף לתשלום בפועל של הוצאות בסך 5,000 ₪ מאת הנתבע לתובע, עד יום 30.1.20.

· החלטתי זו תישלח לצדדים ע"פ נהלי המזכירות.

בתאריך 11.12.2018 מינה רשם ההוצאה לפועל בקריות (כב' הרשם סאלם ג'דעון) לבקשת הנושה המובטח, "בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ" אשר הגיש כנגד החייב תביעת חוב ע"ס 712,319 ₪, את ב"כ (עוה"ד עדינה וייל) ככונסת נכסים על כלי רכב מסוג איסוזו (שנת ייצור 2018) שמספרו 249-02-001 ואשר מושכן לטובת הבנק לצורך הבטחת חובות החברה כלפיו כנגד מתן אשראי על פי שטר מישכון מיום 11.4.2018 אשר נרשם במשרדי רשם המשכונות בתאריך 26.4.2018.

בתאריך 12.5.2021 הגיב הנאמן לבקשת היחיד לביטול פסה"ד וציין בתגובתו כי ממסמכים אשר צורפו על ידי היחיד לבקשה עולה כי מסמכים מהותיים שאותם נידרש היחיד להעביר לעיונו לא צורפו לבקשה או שצורפו באופן חלקי, סלקטיבי ובלתי קריא ולפיכך ציין כי לשיטתו אין מקום להורות על ביטול פסה"ד. בתאריך 16.5.2021 דחה מותב זה את בקשתו הנוספת של היחיד לביטול פסה"ד, בנימוק שהיחיד לא העביר לידי הנאמן את כלל המסמכים אשר נזכרו במסגרת דו"ח הממונה מיום 7.9.2020, וכי אי המצאת המסמכים מצביעה על היתנהלות חסרת תום לב מצדו ובמיוחד בכל הנוגע לנסיבות היעלמות כלי הרכב אשר היה משועבד לטובת הנושה המהותי (הבנק).

...

עוד נטען על ידי ב"כ הנושה המובטח כי הוריו של החייב ניהלו הליכי פש"ר בין השנים 2011 ועד 2018 וכי לפי הוראת סעיף 175 לחוק חדלות פירעון לא ניתן להחיל את ההפטר בנוגע לחוב אשר נוצר במרמה, ולכן יש לדחות את הבקשה או שלחילופין ככל שההליך יתחדש להורות על חיוב החייב בסכום של 500 ₪ ליום עד להשבת הבטוחה לידי הנושה המובטח ובנוסף לכך להורות כי לא יינתן לחייב הפטר מחובו כלפי הנושה המובטח משום שמדובר בחוב אשר נוצר במרמה.

במקרה דנן, אמנם נפלו פגמים בדרך התנהלותו של היחיד ברם בהינתן חשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות שבמסגרתה בית המשפט נדרש לאזן, בין היתר, בין עיקרון סופיות הדיון ויעילותו והתנהגותם של הצדדים ותום-לבם לבין נסיבותיו של האיחור ומידת סיכויי ההליך (ראה : רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ מיום 21.4.2015) ובהתחשב בתכליתו השיקומית של חוק חדלות פירעון בשילוב העובדה שגם מבחינה פרוצדוראלית דרך המלך לבחון את הטענות אשר מועלות הן על ידי הנאמן, הן על ידי הנושה המובטח וכונס הנכסים מטעמו וכן גם על ידי היחיד הינה במסגרת שלב מתן הצו לשיקום כלכלי הרי שהנני מוצא לנכון להיעתר לבקשת החייב/יחיד ומורה על ביטול פסה"ד מיום 16.5.2021.

בהתאם אני מורה: פסק הדין המורה על ביטול צו פתיחת ההליכים – מבוטל.

כונסת הנכסים התמנתה ע"י רשם ההוצאה לפועל למימוש משכנתא לטובת בנק דיסקונט שנרשמה על זכויות הבעלות בנכס שהיו רשומות רק ע"ש גרושתו של אחיהם של המבקשים מר גבריאל רז (להלן- "רז").

בקשה דומה הוגשה במסמך שכותרתו "תגובת המשיבים לבקשה לאיסור דיספוזיציה". יצוין כי בפתח הבקשה, צוינו כמשיבים "כוכבה רוזיליו ואח'." על פי הודעת המשיבים מיום 12.2.17 ולאחר החלטה הדוחה בקשתם למתן פסק דין חלקי ויתרו על כלל הסעדים המבוקשים בכתב התביעה, וצמצמו את סעדי התביעה לסעד פינוי ומתן צו מניעה וזאת נוכח הליכי המכר חלוטים.

מתגובת המבקשים לבקשה הנ"ל עלה כי לדעתם "ההחלטה למחיקה כפי שנוסחה ניתנה כפי הנראה ע"י שופט תורן אשר אינו בקי ברזי התיק אשר חשב כפי הנראה כי הדיון ביום 8.11.17 הנו לכל בני המשפחה, ולא ע"י שופט מההרכב הנכבד הדן בעירעור, ובימים אלו מוגשת בקשה ע"י בני המשפחה לעיון חוזר לביטול ההחלטה על מחיקת העירעור עקב חסרון כיס". לבנתיים החלטת המחיקה בוטלה ע"י כב' ביהמ"ש המחוזי מרכז ונקבע כזכור דיון בעירעור על פסק הדין שביטולו התבקש ע"י המבקשים ואחרים (29981-03-17).

...

אם לא די באמור לעיל כדי לבסס מסקנה שהמבקשים היו מיוצגים, הרי שבהמשך, ביום 27.4.17 הגיש עו"ד יאיר שליו (שותפו של עו"ד טל וינגסט) מסמך ובו נמנו המבקשים.

כפי שצוין בפסק הדין, הבקשה שהוגשה לוויתור כלל הסעדים המבוקשים בכתב התביעה, למעט צו הפינוי, הוגשה עוד בתחילת 2017 ונענתה.

אשר על כן, סופו של דבר - הבקשה נדחית.