מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול פיטורים של עובד עובדים אצל צדדים שלישיים

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "באשר לסעדים שיינתנו במקרים של פיטורי עובדים בנסיבות אלו, נקבע (במובחן מן ההלכה הכללית), כי: "בנסיבות בהן מפוטרים עובדים תוך פגיעה בזכות החוקתית להתאגדות, יש להורות על ביטול פיטוריהם של העובדים ואין להסתפק בסעד הפיצויים שהוא דרך המלך במקרים אחרים" [ראו: עס"ק 28/07 איגוד עובדי הדפוס, התיקשורת והאומנים – ידיעות אחרונות בע"מ, [פורסם בנבו] (פסה"ד מיום 12/1/089)].
באותו ענין קבע כב' הש' **** גולדברג כדלקמן: [14: ס"ק 65832-12-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים - נס א.ט. בע"מ, מתאריך 5.09.2019 ] "המבקשים נקטו צעדים אירגוניים בחצרי הדסה. מדובר בעובדים שכמחציתם הועברו לנס בעקבות סיכום הדברים. במישור היחסים החוזיים שבין הדסה לנס, הדסה הייתה רשאית לעמוד על קיום התחייבויות נס לפי הסכם מיקור החוץ. גם אם הדין מכיר בחובה של הדסה שלא לפגוע באופן לא מידתי במימוש זכות ההיתאגדות של עובדי קבלן שמועסקים אצלה, עדיין אין דין לקוח שבחצריו נוקטים עובדי מעסיק בצעדים אירגוניים, כדין המעסיק של העובדים, מבחינת ההתנהגויות שבאיזון מול זכות ההיתאגדות של העובדים, ניתן להכיר בהן כמידתיות". מכל המפורט לעיל, אנו סבורים שיש לבית הדין סמכות לחייב צד שלישי לקבל שירותים מעובד של קבלן עמו יש לו קשר במקרים מסוימים, אך המקרים שבהם נפעיל סמכות זו שונים ונוקשים יותר מהמקרים שבהם נחייב מעסיק להעסיק עובד שלו.
...
כן יש לקחת בחשבון כי בתקופה בה הושעה מר דיין מעבודתו המשיכה זבחי צדק לשלם לו את שכרו למשך כשנה כאשר בהמשך הוחזר מר דיין לעבודה סדירה בבית המטבחיים ואולם לא שוכנענו כי הוא באמת פתח "דף חדש" כפי שסוכם עימו.
בנסיבות אלה, כאשר למר דיין ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות על ידי זבחי צדק אשר לא נוצלו על ידו, אנו סבורים כי החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין נבעה משיקולים עניינים ומכאן שאין בכוונתו להתערב אף בהחלטה זו. חשוב להדגיש, כי איננו סבורים שפיטורי מר דיין פוגעים במו"מ בין זבחי צדק לכח לעובדים ולראייה במהלך תקופה של כשנה בה הושעה מר דיין מעבודתו המו"מ הקיבוצי המשיך להתקדם.
סוף דבר: הבקשה לצו מניעה זמני להחזרת מר דיין לעבודה נדחית.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בתקופת ההקפאה תהייה לנאמנת סמכות לנהל את עסקי החברה בהתאם לשיקול דעתה, תוך הסתייעות בהנהלתה, ככל שתימצא לנכון לעשות כן, ובכלל זה להיתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לגבות כספים מחייבים, להיתקשר עם לקוחות, להעסיק אנשי מיקצוע ולשלם להם שכ"ט, לפטר עובדים או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, הכל על מנת לשמר את החברה כעסק חי. (1) אני מורה לנאמנת לפתוח חשבון בנק חדש על שם החברה (להלן: "חשבון הנאמנות") שייוחד לצורך גביית כספים מחייבים ותקבולים המגיעים לחברה מפעילותה השוטפת, ולשם ביצוע תשלומים בגין הפעילות השוטפת בתקופת הקפאת הליכים, בפקוח בית המשפט.
(2) הנאמנת תפנה לבנקים לאלתר ותיתן הוראות ביטול לכל השיקים והוראות הקבע שמשוכים על חשבונות החברה בבנקים, ותודיע לבנקים ולנושים דבר איסור גביית כל חוב עבר, אלא אם ניתן לכך אישור מראש של בית המשפט.
הנני מורה על הסרת כל העיקולים שהוטלו על החברה אצל החברה ואצל צדדים שלישיים המחזיקים בנכסים, בכספים או בזכויות של החברה, והכספים שעוקלו יועברו לקופת הנאמנת.
...
לאחר עיון בבקשה, ונוכח העולה ממנה לעניין אי-תשלום שכר לעובדים וזכויות פנסיוניות, כמו-גם בדבר מצוקה כספית אליה נקלעה החברה בהתנהלותה, ובהיעדר ראיות לסתור, ובשים לב שלפי העולה מהבקשה החברה היתה פעילה עד לאחרונה, סבורני כי יש מקום למינוי זמני של בעל תפקיד אשר יביא בפני בית המשפט את מכלול הנתונים הנדרשים לעניין החברה ויגיש המלצותיו בתוך פרק זמן קצוב.
  אני מורה כי במהלך תקופת ההקפאה והחל ממועד מתן צו זה וכן כל עוד הצו בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית המשפט.
אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.
  אני מאשר לנאמנת לגבש תכנית הבראה מפורטת לחברה, וכן לגבש הצעה להסדר נושים, אך ככל שהנאמנת, אחרי בדיקה, תסבור כי האפיק הראוי והנכון הוא מסלול של פירוק החברה, תודיע על כך לבית המשפט.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ניטרול הסיכון הכרוך בהפעלת החברה על ידי הפקדת סכום כסף משמעותי בידי הנאמן יאפשר שימור פעילות החברה עם כל היתרונות הגלומים בכך, לרבות שימור המוניטין של החברה, שימור החוזים בהם קשורה החברה, שימור הלקוחות של החברה ושימור מקומות העבודה של עובדי החברה, או לפחות שימור חלק ממקומות עבודה אלה.
לצורך האמור, אני מורה כי במהלך תקופת ההקפאה תהא לנאמן סמכות לנהל את עסקי החברה בהתאם לשיקול דעתו, תוך הסתייעות בהנהלתה, ככל שימצא לנכון לעשות כן, ובכלל זה להיתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לגבות כספים מחייבים, להיתקשר עם לקוחות, להעסיק אנשי מיקצוע ולשלם להם שכ"ט, לפטר עובדים ו/או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, הכל על מנת לשמר את החברה כעסק חי. (1) אני מורה לנאמן לפתוח חשבון בנק חדש על שם החברה (להלן: "חשבון הנאמנות") שייוחד לצורך גביית כספים מחייבים ותקבולים המגיעים לחברה מפעילותה השוטפת, ולשם ביצוע תשלומים בגין הפעילות השוטפת בתקופת ההקפאה, בפקוח בית המשפט.
(2) הנאמן יפנה לבנקים לאלתר ויתן הוראות ביטול לכל השיקים ו/או הוראות הקבע שמשוכים על חשבונות החברה בבנקים, ויודיע לבנקים ולנושים דבר איסור גביית כל חוב עבר, אלא אם ניתן לכך אישור מראש של בית המשפט.
במסגרת צו הקפאת ההליכים יוסרו כל העיקולים שהוטלו על החברה אצל החברה ואצל צדדים שלישיים המחזיקים בנכסים של החברה, והכספים שעוקלו יועברו לקופת הנאמן, כך שיתאפשר לחברה להמשיך ולהתנהל במהלך העסקים הרגיל.
...
  אני מורה כי במהלך תקופת הקפאת ההליכים והחל ממועד מתן צו הקפאת ההליכים וכן כל עוד צו הקפאת ההליכים בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית המשפט.
אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.
  אני מאשר לנאמן לגבש תכנית הבראה מפורטת לחברה, וכן לגבש הצעה להסדר נושים, אך ככל שהנאמן, אחרי בדיקה, יסבור כי האפיק הראוי והנכון הוא מסלול של פירוק החברה, יודיע על כך לבית המשפט.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

נפסק זה מכבר כי יש לקיים כללים מספר כדי שתכלית השימוע תישמר – "בין היתר, יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך".[footnoteRef:5] [5: ע"ע (ארצי) 23402-09-15‏ ‏ אוריאל ברד - קנסטו בע"מ [פורסם בנבו] (28.2.17)] משעקרונות היסוד פרושים לפנינו, נבחן את היתנהלות הצדדים בהליך סיום עבודתו של התובע.
] עמנואל העיד לעניין הודעת ביטול ההתפטרות של התובע כך – "אני לא מאשר את זה. אלי הוא לא פנה ואני המנהל הישיר שלו. טולי אמר בעדות שאחרי
כך גם הסביר תולי בסע' 11 לתצהירו "בנסיבות שנוצרו נקלעה החברה למצב של מבוי סתום שבו מחד נימסרה על ידי אלכס הודעת התפטרות שהחברה פעלה על פיה ומאידך, אלכס חזר בו מהתפטרותו לאחר שכבר אותר לו מחליף זימנה החברה את אלכס לשיחת שימוע בכוונה לבדוק אפשרות להמשך העסקתו גם אם בתפקיד אחר. מודגש כי אלכס ידע קודם לשימוע כי לא יוכל להמשיך כמנהל אבטחת איכות וזאת לאור העובדה כי בעקבות הודעה על רצונו של אלכס להפסיק לעבוד בחברה גייסה החברה מנהל איכות אשר יחליף אותו בתפקיד." נציין כי לא מצאנו חשיבות לשיחת התובע עם צד ג' כפי שהתובע מייחס לה. ראשית, אין בידינו לקבל גרסת התובע כי מתוכן השיחה עולה שהנתבעת מפטרת אותו.
הנציג לא הזכיר את המילה פיטורים אלא הופתע שהתובע "כבר לא עובד אצל הנתבעת". נזכיר כי לטענת התובע השיחה היתנהלה ביום 10.01.2021 (נציין שלא הובאה שום ראיה לכך כמו פלט שיחות או עדות נציג הלקוח).
...
השאלה שבמחלוקת – האם הנתבעת קיימה את הליך השימוע למראית עין בלבד תוך שהייתה כבר החלטה סופית לפטר את התובע? ככל והתשובה חיובית האם התנהלות הנתבעת גרמה לתובע נזקים כנטען על ידו? דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים, עיון בכלל החומר המצוי בתיק והתרשמות מהעדויות, החלטנו לדחות את טענות התובע לפיטורים שלא כדין כמבואר להלן.
[footnoteRef:11] [11: בר"ע (ארצי) 20418-03-13 משה סעיד – מנוסביץ רעות (7.11.2013)] לגבי גובה הפיצוי, נאמר – "ניתן לשקול מגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לעניין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב  פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן); האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד."[footnoteRef:12] [12: ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (28.02.2017)‏‏] בנסיבות העניין, מחדלי הנתבעת אינם חמורים בהקשרם, הסיטואציה אליה נקלעה הנתבעת לא הייתה רק באשמתה, שכן נבעה ממעשי התובע והתפטרותו, חזרתו מהתפטרותו, שהייתה מאוחרת בנסיבות העניין; הועלו בשימוע סיבות ענייניות וניתנה לתובע הזדמנות להשיב להן; התובע לא העלה שום טענה כי מעשי הנתבעת ועצימת עיניה מהמשך עבודתו השלו אותו וגרמו לו לנזקים לדוגמה דחיית הצעות עבודה אחרות; הנתבעת ציינה בשימוע שיש הרבה דברים טובים בעבודת התובע; התובע לא טען לנסיבות אישיות שיש להתחשב בהן וכי הנתבעת דחתה אותן בשריריות; שוכנענו כי השיחה שעליה מבסס התובע את עיקר טענותיו בהקשר זה, לא התקיימה על רקע החלטה לפטרו אלא בעקבות חיפוש מחליף לאחר התפטרות התובע.
אשר על כן, אנו דוחים את התביעה על שני ראשי הנזק.
בנסיבות ולאור אשמת שני הצדדים לסיטואציה שנוצרה החלטנו לא לפסוק הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כעולה מטענות הצדדים, התנהלו ומתנהלים בעיניינם הליכים משפטיים בגרמניה כדלקמן: · הנתבעת 4 נגד התובע בבית המשפט המחוזי בשטוטגרט בעיניין הפרת חובת אמונים כבעל תפקיד ומעילה בכספים (***); · הנתבעת 4 נגד התובע בבית המשפט המחוזי בשטוטגרט בעיניין גביית חוב של התובע כלפי החברה (***); · הליך פלילי כנגד התובע בגין תלונת הנתבעת 4 על מעילה בכספי החברה שלא כדין; · התובע נגד הנתבעת בבית המשפט לעינייני עבודה בשטוטגרט בעיניין ביטול פיטוריו מהחברה (***) (התביעה נמחקה לבקשתו); · הליך חידלות פרעון של חברה בבעלות התובע *** בביהמ"ש בלודוויגסבורג.
המבקשים פורסים את העובדות המקימות את מרב הזיקות לניהול התביעה בגרמניה ובכלל זה, התובע תושב גרמניה; החברה הוקמה ונרשמה בגרמניה, רישום מניותיה בגרמניה ומטרתה לפעול בעיקר בגרמניה, החברה מעסיקה עובדים בגרמניה, נכסיה בגרמניה, כל פעילותה, עיסוקה, דיווחיה לרשויות המוסמכות, הסכמים הקשורים בה נמצאים כולם בגרמניה, וכך גם לשיטת התובע עצמו; העברת הבעלות לשמו מבקש תעשה ברשם החברות הגרמני; התובע טען שהסכם הנאמנות נכרת בעל פה בגרמניה בשנת 2003, אצל נוטריון מקומי בגרמניה; כל העדים (למעט אחד) שהתובע ביקש להעיד בכתב תביעתו מושבם בגרמניה ומכאן שצפויות עלויות והוצאות רבות מיותרות הכרוכות בחיוב העדים להתייצב למתן עדות בישראל; הגישה למקור הראיות בגרמניה.
המשיב גורס שלא מתנהלים בגרמניה הליכים נוספים בינו לבין הנתבעים 1-3 והמדובר בהליכים בהם מעורבת החברה- הנתבעת 4 או צדדים שלישיים, ואין בהם להשפיע על הפורום לניהול הליך זה. בנוסף, המדובר בנתבעת פורמלית האדישה לתוצאות ההליך, ובכל מקרה מדובר במתן תוקף הצהרתי אשר מכוון כלפי הנתבעים 1-3 בלבד.
...
לטענות המשיב יש לדחות את הבקשה שכן על המבקשים לשאת בנטל השכנוע שמאזן הנוחות נוטה לטובת הפורום הזר בגרמניה, ונטל זה לא לפתחו.
מכל המפורט לעיל, על פי שלושת המבחנים המפורטים לעיל ובפרט מבחן מרב הזיקות, אני קובעת כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדיון בתובענה ולהכריע בסוגיות העובדתיות והמשפטיות.
לאור המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי לדון בבקשת הנתבעים לחיוב התובע בהפקדת ערובה.
מכל האמור, אני קובעת שבית המשפט כאן נעדר סמכות לדון בתביעה, ובהתאמה לכך, מורה על מחיקתה; נוכח התוצאה אליה הגעתי ולאחר שנתתי דעתי להליכים להם נדרשו המבקשים - הנתבעים במסגרת ההליך, אני מחייבת את התובע בהוצאותיהם בסך 8,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו