ביטול פיטורים בתקופת ניסיון

נוכח האמור, קיימים שני אפיקי פיטורים לעובד רשות מקומית: האחד - פיטורים משמעתיים בגין עבירת משמעת של העובד, מתוך העבירות המנויות בסעיף 9 לחוק המשמעת ברשויות, למעט שני חריגים המפורטים בסעיף 68 לחוק: פיטורים בתקופת הניסיון של המשרה או עקב הרשעה בעבירה שיש עימה קלון; השני – פיטורים מינהליים עקב אי התאמתו של העובד.

במכתב הזימון לשימוע, פירטה הערייה את עילת הפיטורים, כדלהלן: עמדת משרד החינוך, כפי שהובאה במכתבו מיום 24.10.24, הנה כי פיטורי ד"ר ברוכין היו בעקבות שימוע משמעתי (דהיינו, פיטוריו מן הערייה), על בסיסו ביטלה את רישיון ההוראה של ד"ר ברוכין[footnoteRef:20].

...

קיווינו שבנסיבות אלו, לאור התמונה המשפטית שעלתה מן המסמכים ומן העדויות, ניתן יהיה להגיע להסכמות לטובת כלל המעורבים, אך לצערנו לא הצלחנו לגשר על הפערים על אף מאמצים רבים שהושקעו לצורך כך. לפיכך, בנסיבות העניין, לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהליך הפיטורים, אנו קובעים כי יש להורות על השבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו בבית הספר שמיר.

[2: נספח 5 לנספח 10 לתצהיר גב' מזרחי] לאור כל אלו ולאור קביעתו כאמור לעיל וכמפורט להלן, אנו מבקשים כי העירייה ונציגיה יפעלו בנסיבות אלו, באחריות הנדרשת ובטוחים כי יפעלו כן. בהקשר זה נבקש להביא מעט מהעקרונות העולים מן החוזר ללמידה משמעותית, אליו הפנתה העירייה: "מערכת החינוך מעוניינת לחנך את תלמידיה לשיקול דעת ערכי, לתודעה ציבורית פוליטית, למעורבות חברתית ופוליטית ולנקיטת עמדה, ועל כן היא מבקשת לעודד את השיח הערכי והביקורתי ואת ריבוי העמדות בכיתה במסגרת חינוך אזרחי משותף לכל מגזרי החברה, לצד חיזוק המכנה המשותף לכולם. קיים מתח מובנה בין חינוך אידיאולוגי, או חינוך להשקפת עולם או לערכים מסוימים, לבין חינוך לביקורתיות. מתח זה בא לידי ביטוי לעתים גם במערכת החינוך בישראל. בתוך המתח הזה מצופה מהמורים לחשוף את תלמידיהם לסוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי ולהציג ולהבין את הדעות השונות לגבי סוגיות אלו ואת הנימוקים לכל אחת מהן, וזאת במטרה לאפשר לתלמידים לנהל שיח ביקורתי ולגבש את זהותם ואת עמדתם האישית באופן מבוסס, מתוך היכרות עם מגוון רחב של דעות. מדיניות הלמידה המשמעותית והשינויים שחלו בעקבותיה בתכניות הלימודים ובתפיסה החינוכית מפנים זמן ללמידה חווייתית, מעמיקה ומשמעותית, ומעודדים קיום שיח, לרבות שיח בנושאים שנויים במחלוקת, בכיתה ותרבות של חקר והעמקה לעידוד חשיבה ולגיבוש עמדות".[footnoteRef:3] [3: התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת ] בשולי הדברים נוסיף, כי לאור הזמן הקצר שנקצב לנו לכתיבת פסק הדין, ומאחר שמצאנו כי בנסיבות פסק הדין אנו נדרשים לגעת ברוב טענות הצדדים ולהסביר את עמדתנו, המבוססת על המסמכים והעדויות, אין מדובר בפסק דין קצר.

אנו מורים כי על העירייה לפעול להשבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו באופן פרונטלי, בהקדם האפשרי.

על מנת לאפשר לבית הספר להתארגן, לאור חופשת הפסח הקרבה, אנו קובעים כי על העירייה לפעול בהתאם, בשים לב להלך הרוחות בבית הספר לאחר ההחלטה בסעד הזמני - על מנת שד"ר ברוכין יוכל לשוב ללמד בכיתות באופן פרונטלי, לא יאוחר מהיום בו שבים התלמידים לבית הספר לאחר חופשת הפסח, דהיינו, יום שלישי 30.4.2024.

התביעה כנגד משרד החינוך נדחית, בהיותה מוקדמת, לאור הצהרתה לעיל, בתצהיריה ובסיכומיה.

המבקשת טוענת שהמשיבה פתחה את ההליך כהליך משמעתי שבו עומד על הפרק אמצעי משמעת חמור – פיטורי עובד הוראה קבוע – אך המשיבה עשתה "זיגזג" בתוך ההליך והגיעה למסקנה שונה לחלוטין מזו שפתחה בה – אי עמידה בתקופת ניסיון, והכל, לאחר שתגובת המבקשת לשימוע הבהיר למשיבה שהדרך בה נקטה – ייזום פיטורי המבקשת – לא תצלח, לנוכח טענותיה בתגובתה.

...

הנימוקים להחלטה שלא להמשיך את תפקידה של המבקשת כסגנית מנהל בשנת הנסיון הראשונה פורטו כך: "לצורך קבלת הכרעה לגבי נסיבות האירוע, קרי: האם אכן מעשייך במסגרת האירוע עולים כדי פגיעה בפרטיות (במובן המשמעתי של הדברים – שבנו ועיינו במידע המצוי בידינו בעניין זה כמתואר בסעיף 6, וכמו כן עיינו באופן יסודי ומדוקדק בטענותייך באשר לנסיבות האירוע, הן במסגרת תטענותייך במכתב והן בתגובה (להלן: "גרסתך לאירוע"), ומצאנו כי קיימים פערים וסתירות בין גרסתך לאירוע כפי שתואר על ידך במכתב ובין גרסתך בתגובה, שיפורטו להלן: תיאורך את האירוע במכתב 1: "...לפני תקופה קצרה נתוודעתי, על דרך המקרה בלבד, לפרסומים מכפישים .. פרסומים כאלו אשר יש בהם כדי לבקוע בקיעים בטוהר מידותיי... שפורסמו בקבוצת ווטס אפ בה חברת 3 רכזות ביה"ס...". לצורך שלמות התמונה העובדתית יוער כי כשם שאני נתוודעתי לפרסומים אלו כך נתוודעו גורמים רבים אחרים ולאחר שחברי הקבוצה כאמור הותיר את חשבון הקבוצה פתוח במחשבי בית הספר המשמשים את כלל המורים חוברי ההנהלה".

דין בקשה זו להידחות, שכן הבקשה כוללת טיעון לפגם בשל אי שיתופו של משרד החינוך בהליך.

בקשה זו נדחית, שכן אינה צריכה להכרעה בבקשה.

ככל שהמסקנה היא שאכן חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, על הליכי משמעת של עובדת הוראה במשיבה, כפי שטענה המשיבה, שעל פיהן המעסיקים שעליהם החוקר פועלים בענייני משמעת על פי הנהוג אצלם – הרי שהמשיבה גילתה, לפחות בעניין שהזכירה בתגובתה מיום 23.6.23, כי בירור משמעתי כנגד עובד הוראה נעשה לכאורה על פי דרישת "הרגולטור", קרי – משרד החינוך, דבר שלא נעשה בעניינה של המבקשת.

] ביום 15.7.2018 הגיש התובע בקשה לסעדים זמניים במסגרתה עתר לביטול הפיטורים ולהחזרתו לעבודה סדירה ומלאה במחלקה הנוירוכירורגית ברמב"ם וזאת עד להכרעה בהליך העקרי (ההליך היתנהל בפני מותב בראשות אב"ד בתיק סע"ש 33291-07-18) הבקשה נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 5.8.2018.

הדברים יפים גם לענייננו, משעה שועד הרופאים בבית החולים ו/או הר"י לא טענו שהתובע הפך לעובד קבוע ו/או דרשו מעורבות בהליך הפיטורים ואף לא ביקשו להצטרף להליך כדי לצדד בטענותיו בענין זה. הפרת הנחיות מנהליות לטענת התובע, בית החולים הפר את דיני המנהל הצבורי בכך שהתעלם כליל מהוראת סעיף 13.811(ו) לתקשי"ר הקובעת כי על האחראי והממונים לבחון את התאמתו של העובד לתפקיד במשך כל תקופת הניסיון בהתאם לאבני הדרך בהנחיית נציב מס' 1.10 וכן לקיים שיחות משוב עם העובד על תיפקודו והתקדמותו בעבודה ולמסור על כך דיווח בכתב למנהל היחידה או לאחראי ולמלא גיליונות הערכה ומשוב על העובד.

...

פיטורי התובע מבית החולים בסמוך לתום תקופת הניסיון וכפועל יוצא, פיטוריו גם מהתאגיד ומהטכניון גרמו לו לצער רב עקב הפגיעה בהכנסות ובמעמד ובפרט על רקע הסיקור התקשורתי של הליך הפיטורים והשלכותיו על שמו הטוב והמוניטין המקצועי בבית החולים ומחוצה לו. כך גם, לאחר הפיטורים, התובע לא הצליח למצוא עבודה בארץ לרבות כרופא נוירוכירורג כללי בקופת חולים ובתפקידים שונים בחברות תרופות ובחברות הזנק רפואיות ובסופו של דבר, נאלץ להעתיק את מקום מושבו ומשפחתו לחו"ל. בנסיבות אלו, אין מחלוקת שנגרמה לתובעת עגמת נפש רבה בעקבות הפיטורים.

] סוף דבר 101.

בהתחשב בסכום התביעה והיקפה ביחס לתוצאה, התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

סעיף 68 לחוק המשמעת, שכותרתו "אין פיטורין על עבירה אלא על פי פסק דין" קובע כך: "עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עימה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד המדינה או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי-התאמתו למלא את תפקידו". נוכח האמור, קיימים שני אפיקי פיטורים לעובד רשות מקומית: האחד - פיטורים משמעתיים בגין עבירת משמעת של העובד, מתוך העבירות המנויות בסעיף 9 לחוק המשמעת ברשויות, למעט שני חריגים המפורטים בסעיף 68 לחוק: פיטורים בתקופת הניסיון של המשרה או עקב הרשעה בעבירה שיש עימה קלון; השני – פיטורים מינהליים עקב אי התאמתו של העובד.

בנסיבות אלו, לכאורה, בהעדר תשתית ברורה מצד המשיבים באשר למשמעויות סגירתו של בית הדין המשמעתי בנוגע לפיטורי עובדים בגין עבירות משמעת, ממועד ביטול בית הדין המשמעתי, ומשלא הוכחש כי הערייה פעלה בהתאם להוראות סעיף 171א (1) לפקודה - אין בידנו, בעת זו, לקבל את עמדתה, כי מדובר בהליך פיטורים תקין.

...

לסיכום - לאור האמור לעיל, שוכנענו לכאורה, כי סיכויי התביעה מצדיקים מתן סעד זמני וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת ד"ר ברוכין.

על כן החלטנו לקבל את בקשתו, ולהורות למשיבה להשיבו לעבודתו.

כך גם אנו מורים כי בעת זו, תבוטל התראת הבירור שהטיל משרד החינוך, וזאת לנוכח המסקנה, לכאורה, על בסיס הראיות שהוצגו בפנינו, כי זו הוטלה על ד"ר ברוכין, בעקבות פיטורי משמעת מעיריית פ"ת, ולאור השבתו של ד"ר ברוכין לעבודה.

המבקש עובד בשירות המשיבה, יותר מעשור; הוא נמצא בתפקידו – מדריך מוגנות – שנים לא מעטות, ולפחות משנת 2021 תחת הממונה הנוכחי; קיימות נסיבות אישיות – המבקש אב לארבעה ילדים, בתו הבכורה חולה; כך גם המשיבה עצמה סברה שמגיעה למבקש היזדמנות נוספת – אחרת הייתה מפטרת אותו כבר בשימוע הראשון שנעשה לו, והזדמנות זו לא מוצתה לכאורה כדבעי; כמו כן, מנכ"ל הערייה העיד כי חל שיפור מסוים בהתנהלות המבקש בתקופת הניסיון, כפי שקיוו שיהיה.

גם במקרה שלפנינו מדובר בפיטורין שנעשו לאלתר, כך שצו המניעה לביטול פיטורי המבקש יביא לתוצאה זהה לצוו עשה להשבתו למקום העבודה , השאלה האמיתית המונחת לפנינו היא – האם יש לשמר את המצב שהיה קיים ערב פיטורי המבקש.

...

לגבי השיהוי הנטען, אף טענה זו החלטנו לדחות.

בנסיבות העניין, מצאנו כי הסבר המבקש מספק כדי לדחות את טענת השיהוי לפתיחת ההליך ביום 31.03.2024.

בנסיבות העניין אנו סבורים כי הפגמים הלכאוריים בסווג עילת הפיטורים ומסלול הפיטורים שבחרה המשיבה, מטים את המאזן לקבלת הבקשה ומתן צו כמבוקש.