ביטול ערבות בנקאית של קבלן משנה

לטענת הבנק, אין הוא אחראי לנזקים שנגרמו לנתבעים בשל היתייחסות או מעשים של צדדי ג' וסירובם להעמיד להם אשראי או לפתוח חשבון ונזק זה חורג מגדר "נזק צפוי". לטענת הבנק, היה על הנתבעים להציג לפני אותם הגורמים את החלטת בית המשפט שהוציא תחת ידו צו מניעה להגבלת החשבון ואת פסק-הדין המבטל את ההגבלה ואין הבנק אחראי על כך שפסק-הדין המבטל את ההגבלה ניתן כעבור שנה מאז הטלתה.

בהתייחסו לשיקולים שיש להביא בחשבון בקביעת רמת הזהירות הנדרשת מבנק סביר כלפי לקוחותיו, נקבע כי יש לתת את הדעת להסתברות של סיכון אפשרי, להוצאות הנדרשות מהבנק ולקוחו למניעת הסיכון, לחומרת הנזק הצפוי לשני הצדדים ולערך החברתי של הפעילות הנעשית באמצעות הבנק וביכולתם של הבנק והלקוח למנוע את הסיכון או לגרום לפיזורו.

עפ"י חוות דעתו של מר נצר, ניזקי החברה באו לידי ביטוי במספר מישורים, כגון העדר יכולת לגשת למכרזים בשל מיגבלת האשראי וחוסר יכולת לקבל ערבויות בנקאיות למכרזים, התקשרויות החברה כקבלן משנה בעבודות שבהן יכלה לשמש כקבלן ראשי מול מזמיני עבודה, תשלומי ריבית יתר לאשראי בנקאי שניתן לחברה על-ידי בנק הפועלים, הצורך בהזרמת כספי הבעלים ומשפחתו, והצורך להיתקשר עם משקיע נוסף בשנת 2011.

...

באשר לטענת הבנק כי לא יכול היה לצפות את הנזק הנטען מאחר והחשבון לא הוגבל בפועל אלא עבר לסטאטוס "מעוכב הגבלה" עד לביטולה הסופי בפסק-הדין כעבור כשנה, מופנה הבנק לתשובת רו"ח כהן לשאלות הבהרה שם הדגישה כי אין "ספק שנגרם לתובעת נזק בעקבות ההגבלה, בין אם החשבון בסופו של דבר, נחשב למוגבל ובין אם לאו וזאת מעצם חוסר הודאות שנוצר לגבי יכולת הפירעון של הנתבעת במהלך התקופה". אף בתמלילי השיחות בין סער לבין נציגי בנק אוצר החייל ונציגי האתר "דן אנד ברדסטריט" עולה כי הגופים העסקיים אינם עושים הבחנה בין היות חשבון בנק בסטאטוס "מוגבל" לבין היותו "מעוכב הגבלה" וקשיי קבלת האשראי ודירוג האשראי בעניינה של החברה נובעים מהיותה "מעוכבת הגבלה" ועל אף ביטול ההגבלה בחשבון על-פי החלטת בית המשפט.

באשר לטענת הבנק כי יש להבחין בין הנזק הנגרם לחברה לבין הנזק הנגרם לסער, דין טענה זו להידחות.

בנטל זה לא עמד סער ומשכך, דין תביעתו לפיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב, נדחית.

החברה ציינה בבקשתה כי צו הקפאת הליכים יאפשר פעילות החברה כעסק חי, יאפשר את שיקומה וסלוק חובותיה, הן למערכת הבנקאית, הן לנושים בדין קדימה והן לנושים הבלתי מובטחים, תוך הבטחת מקום עבודתם, לרבות קבלני המשנה מטעמה.

החברה ציינה כי תוכנית ההבראה שפורטה על ידה תיגרום לכך שלאחר שהחברה תפרע את חובותיה לבנקים, לרבות ביטול ערבויות ביצוע וטיב ולנושים בדין קדימה, תיוותר בידה יתרה שתאפשר לה לפרוע 100% מחוב החברה לנושים המובטחים ובשעור של כ-40% לנושים הבלתי מובטחים בעלי ערבויות אישיות של בעל המניות ושיעור של כ-30% מסך חובות החברה לנושים בלתי מובטחים.

במסגרת הדו"ח יסקרו הנאמנים את אשר היה לפני צו זה, את מצבת נכסי החברה, מצבת נושיה ועובדיה, את חשבונות הבנק של החברה והפעולות שנעשו עד להקפאת ההליכים וכן את נכסי בעלי המניות ואת חשבונות הבנק שלהם, החובות לבנקים וכו'.

...

הנני מורה, כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.

עוד ובנוסף, לאור הסכמת החברה לעמדת הכנ"ר, הנני נעתרת לבקשת בנק לאומי ולבקשת בנק הפועלים למימוש הפיקדונות בהם מחזיק הבנק.

לבקשת העובדים, בהסכמת החברה, ולאור גם עמדת הכנ"ר, יודיעו הנאמנים תוך 7 ימים אם השכר שמבוקש לשלם עבור העובדים, אין בו חריגות או סטיות בלתי סבירות, ובהנחה שיהיו די כספים שיאפשרו הפעלה ותשלום משכורות, ואם ניתן להיעתר לבקשת העובדים לתשלום שכר העובדים החל מחודש אוקטובר.

בנוסף מונחת לפניי בקשת "חברת ארכו החזקות בע"מ", קבלן המשנה בפרויקט, לביטול ערבות בנקאית שניתנה לבקשתה על ידי בנק הפועלים בע"מ לחברה, להבטחת ביצוע עבודות השימור בפרויקט (להלן בהתאמה: "ארכו" ו-"בנק הפועלים") (בקשה 146).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם הגעתי לידי מסקנה שיש מקום בנסיבות המקרה המיוחד לעכב את מימוש הערבויות לזמן קצר, על מנת לאפשר לנאמנים לבחון את זכות יפת למימוש וגיבוש עמדה מושכלת.

שוכנעתי מהראיות שהובאו לפני שחרף פניות לקבל את מלוא המידע, מסמכים ומענה לשאלות, אזי זה לא ניתן וללא טעם ענייני (עמודים 4 ו-5 לפרוטוקול הדיון מיום 5.7.17 ומכתבי הנאמנים).

סבורני שיש להשהות את ההחלטה למימוש הערבות עד שתוכרע בקשת יפת לביטול הערבות שניתנה לה. מסקנתי זו מבוססת בעיקר על טענת הנאמנים והחברה שלפיה חלק מהנזקים שיפת טוענת שנגרמו לה על ידי החברה הם נוכח מחדלים של ארכו.

סוף דבר בירור בקשת יפת למימוש הערבות יעוכב כמו גם הבקשה של ארכו להשיב לה את הערבות שבידי החברה.

כמו-כן בעוד חברת איזידור ביצעה את העבודה, הלכה למעשה נותרו בידי חברת שרביב מטלות שונות שאף הן היו כרוכות בהוצאה כספית בלתי מבוטלת (כגון ערבויות בנקאיות; ביטוח המיזם [מלבד ביטוח הכלים שבבעלותה לא היה על חברת איזידור להישתתף בעלויות ביטוח]; הוצאות תקורה שרובן ככולן היו על כתפי שרביב; תשלום למנהל המיזם מטעמה [מנדלר]; הישתתפות בפגישות עם המזמין הן לצורך בדיקת חשבונות והן בנושאים אירגוניים הקשורים בבצוע המיזם).

כמו-כן שרביב ראתה לנכון לחייב את איזידור בגין עלות מדידות שהיה על האחרונה לבצע, ולא עשתה-כן. הפרת חובת הנאמנות אין חולק כי ביחסים בין קבלן ראשי-קבלן משנה נוצרת חובת הנאמנות המטילה על הקבלן הראשי – אשר ביחסים בינו לבין קבלן המשנה הוא בעל הכוח - לעמוד בדרישה גבוה של היתנהגות ראויה ובתוך כך "חייב לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו. זהו עקרון כללי הטמון בשיטתנו, והפעלתו הלכה למעשה מחייבת קונקרטיזציה" (ראה ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח (3) 253 בעמוד 278 [1984]).

...

בהתאם לסעיף 11 למסמך ב/1 (שהוא חלק ממוצג ת/1) משך ביצוע העבודה "..ממועד שנקבע בצו התחלת העבודה הינו 90 ימים קלנדריים." עוד סוכם כי מתן ארכה לקבלן (חברת שרביב) לא תזכה אותו בפיצוי או בתמורה נוספת בגינה וכי "מודגש כי ייתכנו מצבים של עבודה בתנאים מיוחדים של התראות קצרות ליציאה לביצוע שלבים מסוימים של העבודה, דרישה לביצוע עבודות ברציפות מעבר לשעות העבודה המקובלות ובמספר מקומות במקביל, בהתאם לסיכום עם החקלאים ו/או בהתאם להחלטות המנהל, ובהתאם לצורך גם תחת אבטחת כוחות הביטחון (באם תהיה התנגדות מצד החקלאים או יהיה צפי לאירוע טרור). הקבלן מתחייב כי יהיה ערוך לביצוע הפרויקט בהתאם לתנאים המיוחדים כאמור וכי לקח בחשבון את התנאים הנ"ל במחירי היחידה, וידוע לו כי לא יהיה זכאי לכל פיצוי ו/או תמורה נוספת בגין עבודה בתנאים הנ"ל." מתניה חוזית זו למדים כי סך כל העבודה אמורה היתה להימשך 90 ימים, לא בהכרח רצופים.

חברת איזידור סבורה כי היא זכאית לתשלום בשיעור 80% מהסך הנ"ל. מדובר בהוצאה שהוציאה חברת שרביב ואשר המזמין החזיר לה. אין איזידור זכאית אפוא לקבל חלק מתשלום זה. סוף דבר על יסוד האמור לעיל אני דוחה את התובענה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 10,000 ₪.

ביום 17.4.2020 יצרו החברות לטובת הבנק איגרת חוב, בגידרה שעבדו החברות בשיעבוד ראשון בדרגה, קבוע, ללא הגבלה בסכום את זכויות החברות מכוח הסכם מיום 15.2.2018 שנחתם בין החברות לבין חברת פרקומט אינטרנשיונאל בע"מ החברה האחראית על מתקן החנייה העתידי בבניין, לרבות זכויות לקבלת כספים וזכויות מכוח ערבות ביצוע שהעמיד הקבלן הנ"ל בסך של 1,074,000 ₪ להבטחת מלוא חובותיהם והתחייבויותיהם כלפי הבנק.

הם מתנגדים לקבלת בקשת הבנק שכן מינוי כנוס נכסים זר שאינו מכיר את הפרויקט יעכב את הבנייה לתקופה ארוכה, יגדיל את ההוצאות ע"י הכנסת קבלני משנה וספקים חדשים ובסה"כ האיזון המתבקש בין דרישות הבנק למינוי כונס לפרויקט בין בעלי ורוכשי הדירות נוטה להשלמת הבנייה מוקדם ככל האפשר ע"י גאראת בעלות הידועה היום אך בפקוח בית המשפט.

עמדת הרוכש גיא כפרי: כפרי רכש דירה בפרויקט, הוא פנה לחברות ואל הבנק בבקשה לביטול הפרויקט וחילוט הערבויות הבנקאיות.

לעניין זה נקבע בע"א 1267/16 בלו סקאי ליסינג תפעולי בע"מ נ' מיטבית סיבל באר-שבע 1995 בע"מ (בכינוס נכסים) (פורסם בנבו ביום 1.8.16), כי ההתערבות של בית המשפט תהיה מצומצמת בהנתן שיקול הדעת של הנושה, וכדברי בית המשפט (כב' השופטת חיות כתארה אז) בפסקה 11: "מן האמור באגרת החוב עולה, אם כן, כי הבנקים רשאים לממש את רכוש החברה לפי שיקול דעתו המוחלט של הבנק" ומקום בו יוחלט על מינוי כונס נכסים באפשרותו למכור את הרכוש המשועבד" לפי התנאים שימצא לנכון".

...

למרות הסכסוך בין יובל סמיט לבין גאראת שוכנעתי, כי לגאראת יש את האיתנות הכספית והמקצועית להוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל וכי היא עושה את הצעדים הנכונים לכך.

גאראת היא חברה מבוססת בעלת רקורד מוכח בהקמת פרוייקטים של תמ"א. מכל האמור לעיל, אני מוצאת כי למרות שהתנאים הפורמאליים למימוש השעבודים לכאורה התקיימו – קיומו של חוב ותנאי אגרות החוב – הרי גאראת הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולסתור את בקשת הבנק.

סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה למימוש השעבודים.