ביטול ערבות בנקאית עקב חוסר תוקף חוזי

בקשה ליתן צו מניעה זמני המורה לבנק הפועלים להמנע מלממש את הערבות הבנקאית בסך 1.3 מיליון ₪ שהוציא לטובת המשיבה, וכן לקבוע שצו המניעה הזמני יעמוד בתוקף עד להחלטת בורר, אם ימונה בהתאם לסעיף 4.4 להסכם הביניים מ-22.4.20, שיכריע בעיניין בקשת המבקשת לא לחלט את הערבות הבנקאית.

הסדר תשלום הביניים בהסכם אינו שולל את חילוט הערבות הבנקאית, שלא בוטלה, כאשר נטען שהסכם הביניים הופר.

לא ניתן לומר שהמדובר בחוסר תום לב קצוני מצד חב' נוף כרמל ברצונה לחלט את הערבות הבנקאית או בנקמנות או בהחלטה שרירותית.

...

סוף דבר, הבקשה למתן צו מניעה זמני- נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

בתגובה לתשובה הרחיבו הנאמנים את חזית הטיעון, וטענו לראשונה כי הערבות שבמחלוקת היא חסרת תוקף, נוכח סעיף 109 להסכם היסוד בין הצדדים, הקובע כי הערבות תיפקע בתוך 90 יום ממועד סיום תקופת ההסכם.

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הנאמנים להידחות, וכפועל יוצא מכך, יש לבטל את צו המניעה שאסר על המשיבה לממש את הערבות הבנקאית.

ראשית, עצם העובדה שהחברה היא שהציעה למשיבה, במכתב בא כוחה מיום 2.12.2019, להאריך את תוקפה של הערבות הבנקאית למשך שנה נוספת, שומטת במידה רבה את הבסיס מתחת לטענה לפיה דינה של הערבות היה ליפקוע עוד ביום 27.6.2019, שהרי מי שהאריך במו ידיו את תוקפה של הערבות, מנוע מלטעון כי הערבות היתה אמורה ליפקוע עוד קודם לכן.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הנאמנים להדחות, וכפועל יוצא מכך, יש לבטל את צו המניעה שאסר על המשיבה לממש את הערבות הבנקאית.

ראה גם ע"א 2082/06 זהבה בן עמי נ' עוה"ד מ. קידר - מפרק החברה (פורסם בנבו, 18.06.2007), שם נקבע כי: "נניח שמדובר בחברה שביקשה מן הבנק בו מתנהלים עסקיה להוציא ערבות לטובת ספק שלה. הערבות באה להבטיח תשלום תמורה עבור סחורה. החברה נקלעה לקשיים ופנתה לבית המשפט בבקשה ליתן צו הקפאת הליכים. בית המשפט נעתר לבקשה ומינה נאמן. לאחר שניתן הצו האמור, מבקש הספק לממש את הערבות הבנקאית. בעל התפקיד פונה לבית המשפט ומבקש צו שימנע את מימושה של הערבות. האם בית המשפט ייעתר לו? התשובה היא שלילית. זאת, שכן הערבות הבנקאית אינה בגדר נכס של החברה ... ". (דברי כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס, בפסקה 9)).

בשולי הדברים יש לציין כי ככל שהנאמנים יגיעו לכלל מסקנה מבוססת שסכומה של הערבות עולה על גובה הנזק שנגרם בפועל למשיבה בעטייה של החברה, הם יהיו רשאים להגיש תביעה כספית מתאימה נגד המשיבה, בגין ההפרש בין סכום הערבות שמומשה לבין גובה הנזק שנגרם בפועל למשיבה.

אשר על כן, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית.

זאת, מהסיבות הבאות: בהסכם המקורי קיימת תניית בוררות שהמשיבה ניסתה להסתיר; להסכם הביטול עליו מסתמכת המשיבה אין תוקף, שכן המבקש הוחתם על הדף האחרון שבו בלבד ושאר ההסכם לא הוצג בפניו מעולם; המשיבה נימנעה מלצרף תצהיר של עד מהותי, אשר מולו היתה היתנהלות התובע; ישנו צורך בקיום ערבות המכר עד שתשיב המשיבה למבקש את הכספים ששולמו לה במסגרת הסכם הרכישה; למשיבה לא נגרם כל נזק.

המשיבה טוענת עוד, כי הטענה הנוגעת לחוסר סמכות, בשל קיומה של תניית בוררות בהסכם אינה נכונה, שכן ההליך שניפתח אינו קשור להסכם הרכישה, אלא להתחייבות המבקש במסגרת הסכם הביטול, אשר נחתם עם המבקש לפני כשלוש שנים, כאשר במשך כל התקופה לא העלה המבקש טענות בדבר חוקיותו או תוקפו של הסכם הביטול.

מתגובת המשיבה עולה, כי לאור פסק הדין שניתן, בוטלו הערבויות ופנקס השוברים, ועל-כן על פני הדברים אין תועלת בבטול פסק הדין, שעה שבעת הזו לא ניתן לכפות על הבנק לחדש את הערבות, מבלי שהוא עצמו מקבל ערבויות מתאימות מן המשיבה.

...

בחלוף חצי שנה ממועד מתן פסק הדין, כאשר אין הסבר שניתן לקבלו לכך שהבקשה הוגשה באיחור, ואף אין כל הסבר למחדלים במסגרת ההליך גופו, אזי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, וממילא נדחית גם הבקשה לשינוי ההחלטה בדבר הטלת הוצאות, שכן לא ניתן עוד לשנות את פסק הדין שניתן.

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בגין בקשה זו. ניתנה היום, ד' שבט תשפ"א, 17 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

חברת האם פנתה לחברה עמה היו לה קשרי מסחר ברוסיה NVS, וזו העמידה 540,000 דולר לחברת האם לצורך הפקדת ערבות בנקאית שנדרשה לתפעול ההסכם.

ההסכם לא ניכנס לתוקפו בשל חוסר יכולתה של חברת הבת לספק ערבויות ליכולתה הפינאנסית (ראו סעיפים 23 – 27 לבקשה).

אולם, אם תתאפשר ההפעלה הזמנית המבוקשת ובטול החוזה יבוטל ע"י הנאמן הזמני לפי סעיף 76 לחוק חידלות פרעון – ייגרם נזק משמעותי למשכירה וחברת הניהול, שכבר ספגו חודשי אי פעילות מצד המבקשות ומימנו החזקתן במושכר ללא תשלום דמי שכירות תקופה ממושכת.

...

הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניין חברת הבת נדחית בזה.

הוראות להמשך ההליך: לאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של חברת הבת; כי קיים חשש סביר שהפעלת חברת הבת תפגע בנושים; כי לא קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת חברת הבת אני מורה בזאת על פירוקה.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הבקשה לפתיחת הליכים והפעלה זמנית של חברת איזי מלון בע"מ ח.פ. 515977270 נדחית בזה.

לעניין התנאים המתלים, טוענת מירמר כי קיימה את כולם כדלהלן: הפקידה פקדון אצל עו"ד גל והעמידה ערבויות בנקאיות כדרישת ההסכם; הסדירה את המחלוקת עם גבעת מרום כפי שעולה מהסכם בין גבעת מרום לבן שלום (נספח 13 לתצהיר מר שטרן) (סעיף 24 לסיכומי מירמר בתביעה השנייה); הסדירה את תביעת בן שלום באמצעות הסכמים בינה לבין בן שלום וקבוצת טונקלרוט (נספח 138 לתצהיר מר שטרן) מכוחם הוגשה לבית המשפט בקשה מוסכמת להתליית תביעת בן שלום.

לטענת מירמר, מאחר שבראונר מנע את קיומו במועד של השלב השני בהסכם עו"ד יפה אין הוא זכאי לסעד של ביטול ההסכם, שכן לפי הדין צד המונע קיום תנאי מתלה אינו רשאי להסתמך עליו בהתאם לסעיף 28(א) לחוק החוזים (סעיף 148 לסיכומי מירמר בתביעה), כך שהסעד המתבקש בנסיבות הוא אכיפת ההסכם, במיוחד על רקע חוסר תום לב של בראונר ולאור ההידברות הארוכה שהתקיימה לקראת חתימה על תוספת להסכם ומאחר שלא מדובר בשינוי מהותי בעקרונות ההסכם הרי שיש לראות בהתנהגות הצדדים ביטוי להסכמתם ולתת לה פרשנות המקיימת את ההסכם.

האם הסכם המכר כולל תנאים מתלים? תמצית טענות הצדדים, כפי שתואר לעיל, סבה סביב "סוגיית התנאים המתלים". בעוד בראונר טוען כי התנאים המתלים בהסכם המכר לא היתקיימו והוא עותר לסעד הצהרתי לפיו ההסכם בטל ובצד זה לתשלום הפצוי המוסכם הנקוב בו, הרי שהפוך מזה טוענת מירמר – כי התנאים המתלים היתקיימו ומשכך הסכם המכר תקף ובהתאם מבוקש הסעד של אכיפתו.

...

בהתאם אני מורה על מחיקת הרישומים בלשכת רישום מקרקעין/ברשם המשכונות/ברשם החברות, ככל שנותרו כאלה, כתוצאה מההסכם שהתבטל; אני דוחה את עתירת בראונר לקבלת הפיצוי המוסכם מהטעמים שצוינו לעיל.

אני דוחה אפוא את התביעה השנייה.

אני מורה למזכירות להעביר למירמר את יתרת סכום הערבות שהופקדה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות התובעים בהתאם להחלטה מיום 11.3.2021 בבקשה 2.