גירסתו של שלומי, והנתבע בעקבותיו, כאילו התובעת מסרה בידיו את הערבות הבנקאית לצורך החזרתה לנתבע וביטולה, ללא כל תניה בדבר המצאת ביטחונות אחרים במקומה, אינה סבירה, אינה הגיונית והיא אף מנוגדת לראיות הנתבע עצמו.
ודוק, בנגוד לרושם המטעה העולה מתצהיר נציג הנתבע כאילו הוא טיפל באופן בלעדי בבטול הערבות הבנקאית, הרי מחקירתו הנגדית מתברר כי אין הדבר כך, ולמעשה הוא היה הפקיד אשר ביצע את הוראות הממונים עליו.
...
יוצא אפוא כי בעת ביטול הערבות הבנקאית, הנתבע פעל בהתעלם ובניגוד מוחלט לעמדת מנהל התובעת, שמן הסתם מעמדו בכיר יותר ממעמד מנהלת החשבונות, כמו גם מפניית ב"כ התובעת בדרישה למימוש הערבות.
בנסיבות מקרה דנן, ולאור המסקנה אליה הגעתי, לפיה, הנתבע פעל בניגוד להוראות הנתבע בעת ביטול הערבות הבנקאית, מתייתר הצורך לדון ולהכריע בטענות הנתבע, לפיהן הוא לא מחוייב בקיום דווקני של הוראות נוהל פנימי וכי הנתבעת לא הוכיחה את החזקה, לפיה על הנתבע מוטלת החובה לקיים הוראות הנוהל.
לסיכום, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת, באמצעות בא כוחה, סך של 140,624 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 12.2.17, ועד התשלום המלא בפועל
כן ישלם הנתבע לתובעת, באמצעות בא כוחה, הוצאות האגרה, הואצאות חוות הדעת מטעמה ובנוסף לכך שכ''ט עו''ד בסך של 17,550 ש''ח (כולל מע''מ) בתוספת הפרשי הצדמה וריבית על ההוצאות מיום הוצאתן ועל שכ''ט עו''ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
