לטענת התובעת, על בית המשפט לקבוע כי מתקיימת אי התאמה בהתאם לחוק מכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"), וכי הנתבעת זכאית לביטול העסקה, מאחר שהליקוים לא תוקנו על ידי הנתבעת תוך זמן סביר.
מעדותו של מנהל התובעת, אבי אשכנזי, עולה כי :
"מיד עם רכישתה ותוך זמן קצר, התגלו במשאית תקלות רבות ביותר ואנספור תיקונים, עד שהתובעת אמרה נואש וביקשה והודיעה לנתבעים באופן חד משמעי על ביטול עסקת המכר עקב אי התאמה. יצויין כי התקבלה בעיה של חימום יתר במנוע המשאית, אשר מונעת המשך השמוש במשאית, התגלתה מידית ולאחר שני ביקורים במוסך , שלא פתרו את הבעייה, נכנסה המשאית בחודש 8/2012 ומאז לא יצאה משם. למרות מספר רב ביותר של ליקויים וכניסות המשאית למוסך מורשה של הנתבעת, מוסך התבעת 1, לבצוע התיקונים, על מנת שהתובעת תוכל להמשיך את עבודתה עם המשאית, לא הוצע כל פיתרון" (בסעיפים 10-11 לתצהיר העדות הראשית של התובע).
אשר על כן, לתובעת קמה הזכות לבטל את ההסכם בשל אי התאמה.
בעניינינו, טען מנהל הנתבעת 3 כי ערך הרכב ירד משמעותית:
"אני מבקש להסביר את המהות הכלכלית. יש הבדל אקוטי בין ביטול עסקה לבין החלפת הרכב שאנו הצענו לו. בהחלפת רכב שזו ההצעה שהצענו למר אשכנזי, העלות שלנו באותה שנה הייתה סדר גודל של 10,000 ₪. בגלל זה ב- 11/2012 הצענו גם החלפה וגם תיקונים לשלוש שנים, ללא שום תנאים. לאחר מכן במהלך אפריל שהוגשה התביעה והיינו בהליך גישור, הצענו להחליף את הרכב לרכב חדש מסוג בנזין ללא טיפולים זאת כיוון שכבר היה הפרש של שנתון בין הרכבים, אז העלות שלנו הייתה גבוהה יותר, לכן הורדנו את מרכיב הטיפולים. זאת כי בנזין יותר זול. הדבר המהותי שכל הזמן דברתי על הקטנת הנזקים, שמה שרלוונטי לשנת 2012', לא רלוואנטי בשנת 2015, שנת 2012 הרכב שווה 125,000 ₪ והיום 60,000 ₪. דבר שהיה יכול למנוע אם היה מסכים להצעה שלנו או למכור את הרכב באותו זמן".
(בעמ' 52 שורות 2-11).
בכך נטלה סיכון כי ככל שיקבע כי התובעת זכאית היתה לבטל את העסקה בשל הפגמים שנתגלו ברכב, וגישתה לא תיתקבל, המשמעות של דחיית טענותיה, תהא השבת הסכום ששולם עבור רכישת המשאית בערכו הראלי ליום ההשבה, כאשר היא תקבל לידיה את המשאית בערכה הנוכחי אשר עשוי לרדת.
...
אולם, מאחר שלא הוכחה יריבות כנגד נתבעות אלה, אני דוחה את הטענה.
סוף דבר
סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעות נגד הנתבעות 1 ו 2.
אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעת 3 בחלקה.