ביטול עסקת מקרקעין לפני פשיטת רגל בשל מרמה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 11646-11-12 קאלש נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' לפני כב' השופט איל באומגרט בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: דוד יוסף קלאש ז"ל להלן: "החייב" בעיניין: יהושוע קלאש להלן: "המשיב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד שלומית (רענן) נשר להלן: "הנאמנת" החלטה

כללי לפניי בקשת הנאמנת, לבטל הענקה שלטענתה ביצע החייב, בזכויותיו במקרקעין, הידועים כחלקות 732/4, ו- 732/5, בגוש 6455, הממוקמים בדרך השרון 55, הוד השרון, והכוללים שתי חנויות ומחסן (להלן: "המקרקעין"), לטובת אביו, הוא המשיב מר יהושוע קלאש.

כך גם טוען ב"כ המשיב כי האחרון חתם על תצהירי ההענקה ללא תמורה בתמימות, ללא כוונה לרמות או להונות, אלא עקב ייעוץ משפטי.

קבלת טענת המשיב, המבקש לאחוז בחבל משני קצוותיו, ולטעון למול רשויות המס לעיסקת מתנה ובהליך דנן לעסקה בתמורה, היא מתן הכשר לשימוש לרעה בהליכי בית המשפט, ולדווח דיווח כוזב לרשויות המס, תוך הפקת רווחים משמעותיים מפעילות לא כשרה זו. על כן, די בקביעה זו כדי לדחות את טענות המשיב, לפיהן רכש את המקרקעין בתמורה ודין בקשת הנאמנת להיתקבל.

" והוסיף בית המשפט בעיניין סלור: "מאותם טעמים, לא היה מקום לקביעתו של בית המשפט כי יש לנכות משווי הנכס את מחצית תשלומי המשכנתא אשר שילמה אביבה לבדה. " עם זאת, בעיניין אינסל שהוא מאוחר לעניין סלור נקבע: "סוף דבר, העירעור מתקבל במובן זה שההענקה מאת החייב למשיבה בטלה ועל המשיבה להשיב לקופת פשיטת הרגל את חלקו של החייב בתמורה שהתקבלה ממכירת הדירה. למען הסר ספק, התמורה משמע לאחר קזוז המשכנתא, דמי התיווך והחוב למינהל מקרקעי ישראל, כמפורט בסעיף 58 להחלטתו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. " דהיינו, בעיניין אינסל נקבע כי ההענקה בטלה ועל המשיב להשיב את הנכס, לאחר קזוז תשלומי המשכנתא ותשלומים נוספים שאינם מענייננו.

...

" והוסיף בית המשפט בעניין סלור: "מאותם טעמים, לא היה מקום לקביעתו של בית המשפט כי יש לנכות משווי הנכס את מחצית תשלומי המשכנתא אשר שילמה אביבה לבדה. " עם זאת, בעניין אינסל שהוא מאוחר לעניין סלור נקבע: "סוף דבר, הערעור מתקבל במובן זה שההענקה מאת החייב למשיבה בטלה ועל המשיבה להשיב לקופת פשיטת הרגל את חלקו של החייב בתמורה שהתקבלה ממכירת הדירה. למען הסר ספק, התמורה משמע לאחר קיזוז המשכנתא, דמי התיווך והחוב למינהל מקרקעי ישראל, כמפורט בסעיף 58 להחלטתו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. " דהיינו, בעניין אינסל נקבע כי ההענקה בטלה ועל המשיב להשיב את הנכס, לאחר קיזוז תשלומי המשכנתא ותשלומים נוספים שאינם מענייננו.

התוצאה המורם מן המקובץ הוא, שדין הבקשה להתקבל וכך מוחלט.

המשיב ישלם הוצאות הנאמנת ושכ"ט עוד, בסכום של 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 5106-01-18 שדמי ואח' נ' בן זאב ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:64 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא מבקש עו"ד דן הלפרט, נאמן בהליכי פשיטת הרגל של החייב עודד בן זאב (בפש"ר) לעצמו וע"י ב"כ עו"ד נתלי שיש- הררי משיבים 1. עו"ד ארז חבר, כונס נכסים ומפרק של רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (בפרוק) לעצמו 2. כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד נחמה אבן-ספיר החלטה

גם בטרם גיבושה של עסקה סופית, עניינו של המציע וציפיותיו נתפסים כראויים למידה מסוימת של הגנה (רע"א 2780/19 משה ברדה נ' עו"ד ישראל בודה - כונס הנכסים, פס' 9 (נבו 08.08.2019) (להלן: "ברדה"); ע"א 573/12 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גולדסיל בע"מ, פס' 19 (נבו 29.8.2012)).

" לגישתי, השאלה האם ניתן להסתפק בקיומם של 'אותות מירמה' כאמור, על מנת לייחס נכס מסוים לקופת פשיטת הרגל, תלויה בנסיבות המשפטיות הפרטניות של העניין.

זאת, אף שבפועל הסדרים אלו, כגון ההוראות הקבועות לעניין ביטול הענקות בסעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, שמשו פעמים רבות גם לביטול פעולה שהיא בבחינת 'הברחת נכסים' (ראה ע"א 4374/98 עצמון נ' רפ פ"ד נז(3) 433, 448 (2002)).

סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 קובע כי: "בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם." סבורני כי ניתן למצוא אחיזה לסמכותו של בית המשפט של פשיטת רגל להצהיר כי נכס מוקנה לחייב, בלא קיומה של עילה נוספת, גם על יסוד סעיף זה. תחום פשיטת הרגל ותחום ההוצאה לפועל הם תחומים קרובים, אשר לעיתים כוללים הסדרים ביחס לסוגיות זהות.

...

בנסיבות אלה המלצתי לנאמן שלא לעמוד על הבקשה לביטול המכר, אלא להסתפק בדרישה כספית לקבלת תמורת המכר לטובת נושיו של החייב, במקום שהכספים יועברו לקופת הפירוק של רוביקון, ודומה היה אותה שעה שהנאמן אכן קיבל המלצה זו. לפיכך, בתום דיון ממושך ניתנה החלטתי בגדרה ציינתי את הצהרתו של כונס הנכסים כי לא יחלק את יתרת תמורת מימוש הנכס עד להודעה חדשה.

נקבע שם כי המשכון השני בטל אך ורק כלפי הנושה בעל המשכון המוקדם, אך לא בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב שם (ראה גם החלטתי בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 6438-11-17 עו"ד מור נרדיה, כונס נכסים לאכיפת שעבודים קבועים על נכסי מיצויוסי בדרך שלך בע"מ נ' יהודה אריה פרלמן (נבו 13.03.2018)).

סיכום נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

כונס הנכסים יעדכן את רשם ההוצאה לפועל בדבר החלטתי זו ויפעל בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

נוכח המתואר, הודיע עורך הדין של הנאשם לרוכשים שהעסקה מבוטלת נוכח היותו של הנאשם פושט רגל והצורך לפנות ולקבל הוראות מהרשויות בעיניין השבת כספי המקדמה.

בתיק הנוכחי, הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי במספר מישורים – הקף וסוג העסקה, מדובר בעסקת מקרקעין שבה הנאשם ניסה לקבל במירמה את העסקה.

הנאשם ידע שעליו לקבל אישור המנהל המיוחד לשם מכירת הדירה, ובכל זאת עשה פעולות לקידום מכירת הדירה, נפגש עם הקונים וערך זכרון דברים, כל זאת מבלי שגילה למתלוננים, רוכשי הדירה, את דבר היותו פושט רגל והחובה לקבלת אישור טרם מכירת הדירה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים – הגם שלא זהים ושלא על פי פקודת פשיטת הרגל – נקבעו עונשים במנעד רחב כמפורט להלן: ברע"פ 8570/18 זגורי נ' מדינת ישראל (11.12.18), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו ב-3 עבירות של קבלת דבר במירמה ועבירת איומים.

...

יצוין כי כתב האישום הוגש מלכתחילה נגד הנאשם וכן נגד רעייתו, אך בסופו של דבר חזרה בה המאשימה מכתב האישום נגד הרעייה.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו המרכזי של המתחם העונש, תוך הוראה בדבר ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות לתקופה המרבית הקבועה בחוק.

שוכנעתי כי אכן לא ניתן לחייב את הנאשם פעם נוספת בהשבת סך של 18,000 ₪ ואין מקום לחייבו פעם נוספת בסך של 30,000 ₪ בגין הוצאות המשפט והנזקים שנפסקו בהמרצת הפתיחה.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 28027-10-23 פלד נ' קליימקס קפיטל בע"מ תיק חצוני: 5036611219 14.11.2023 לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר המערער מיכאל פלד המשיבה קליימקס קפיטל בע"מ בא-כוח המערער: עו"ד שמעון גיגי פסק דין

בעלי המשיבה נפגשו עם דרור לשם היתקשרות בעסקת מקרקעין למטרות השקעה, בעודם מבהירים כי המשיבה אינה עוסקת במתן הלוואות אלא ברכישת מקרקעין וכי הקריטריון המנחה אותם בכל עסקה הוא קיומה של "שמאות תקן 19" בנכוי 15-10% מהשומה.

לאחר שהמשיבה דחתה מספר הצעות לרכישת נדל"ן שהעלה דרור, עלתה מצידו הצעה לרכישת הדירה של המערער, אשר על-פי דברי דרור, המערער ביקש למכור אותה כדי להמנע מהליך פשיטת רגל.

האחת (שמספרה 256), על סך 20,000 ₪, שהופקדה ביום 23.6.2019 ולגביה ניתנה הוראת ביטול; השנייה (שמספרה 262), על סף 20,000 ₪ הופקדה ביום 1.7.2019 ונמשכה לפקודת דרור; השלישית (שמספרה 258) על סך 21,000 ₪, ניפרעה ביום 30.6.2019.

בעיניין סוגיית נטל ההוכחה טען המערער, כי על-פי סעיף 29(ב)(2) בפקודת השיטריות, מעת שסיחור השטר היה נגוע במעשה מירמה, עובר נטל ההוכחה אל שכמי המחזיק בשטר.

...

כך שבהיעדר כל ראיה בעניין ההמחאות האחרות, לא ניתן היה להגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בית המשפט קמא.

בנסיבות אלו ומעת שהמערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, בכל מקרה לא היה מנוס מהמסקנה כי המערער לא הוכיח את תשלום היתרה (בסך 40,000 ₪) במזומן.

מכל הטעמים האמורים, הערעור נדחה.

לטענת רשות המסים יש לבטל ההליך עקב ניצול לרעה ועקב יצירת חובות משמעותיים (בהקף מיליוני שקלים) כלפי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין, בהקף העולה על 90% מחובות החייב וזאת שעה שרובם של החובות אינם ברי הפטר (קנסות), ומקורם בפעולות במירמה.

לעמדת רשות המסים, במישור הליך פשיטת הרגל עולה המסקנה שהחייב לא דיווח על הקף עסקיו זאת בנוסף לכך, שהיקף עסקאותיו עלה לסכומים של מיליוני שקלים ללא הסבר.

מכל מקום, גם כאשר הועלתה בהליכי פשיטת רגל טענה למירמה, בתי המשפט לא ביטלו ההליכים בנקל, אפילו במקרים חמורים יותר בהם הורשע החייב בהליך פלילי.

בחינת תום לבו של החייב ביצירת החובות החייב טרם הוכרז כפושט רגל וזו השאלה העומדת בשלב זה על הפרק.

צירוף מכלול הנסיבות מביא למסקנה כי יש לדחות בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ועל כן דין ההליך להתבטל.

...

מסקנה זו ממחישה את העדר התועלת בהליך, שאף אם היה נמצא שניתן להורות על הכרזת החייב, ואף אם היה נמצא שניתן לקבוע תנאים להפטר (ולא כך, כאמור) הרי שבכל מקרה, ההפטר לא היה חל על מרכיב משמעותי מתוך תביעות החוב, ובכל מקרה החייב היה נותר עם חובות בסך של כ- 2,800,000 ₪.

צירוף מכלול הנסיבות מביא למסקנה כי יש לדחות בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ועל כן דין ההליך להתבטל.

נוכח מכלול הטעמים כמפורט לעיל והצטברותם, אני מורה על ביטול ההליכים בתיק.