ביטול עסקת מכר ומשכון זכויות

רקע בשנת 2007 נטל המבקש הלוואה מהמשיב 1, ובתוך כך משכן את זכויותיו בנכס כבטוחה לפרעון.

סבורני כי אין בעובדה שביני לביני נרשמו זכויות הרוכשים כבעלי הנכס – כדי להעלות או להוריד בבחינת סכויי התביעה לביטול עסקת המכר בעילת התרמית הנטענת.

...

סבורני כי אין בעובדה שביני לביני נרשמו זכויות הרוכשים כבעלי הנכס – כדי להעלות או להוריד בבחינת סיכויי התביעה לביטול עסקת המכר בעילת התרמית הנטענת.

אני סבור כי השלמת העסקה ברישום הזכויות מטה את מאזן הנוחות כפי שכבר נקבע וביתר שאת לטובת הרוכשים.

ביתרת הטענות לא מצאתי ממש שיהא בו כדי לשנות ממסקנתי, הן נשמרות לצדדים למהלך הדיון גופו והבקשה נדחית אפוא.

ביום 9.6.2004 מכרה הערייה לסעמר את זכויותיה בנכס, אולם מאחר והתנאי לקיום ההסכם - אישורו של משרד הפנים לעסקה - לא היתקיים, הודיעה הערייה על ביטול עסקת המכירה.

על מכתב זה רשמה גזברית הערייה במועד כלשהוא כי "המכתב מבוטל בזאת". בישיבת מועצת הערייה שהתקיימה ביום 21.11.2012 הוחלט לאשר את ביטול הסכם מרץ 2012 "מאחר והתשלום עבור חלקה של הערייה לא בוצע". ביום 20.7.2015 נרשם בלישכת הרשם המשכונות מישכון של זכויות רויטל בדמי מפתח במושכר לטובת הנתבע מס' 3 (להלן: דרעי), וביום 5.9.2016 נרשם מישכון זכויותיה לטובתו על "מלוא הזכויות בדמי מפתח בנכס ... לרבות דמי שכירות" (להלן: שיעבוד זכויות רויטל).

...

אולם לאור קיומה של עילת תביעה לכאורה, ועל סמך העיקרון של "שמירת המצב הקיים", יש מקום להיעתר לבקשה ולהותיר על כנו את צו המניעה הזמני.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה כי צו המניעה הזמני שניתן ביום 27.3.2019 יעמוד על כנו עד למתן פסק דין בתביעה או עד למתן החלטה אחרת.

הנני מחייב את כל אחד מהמשיבים מס' 2 ו-3 לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

לפניי תביעה למתן סעד הצהרתי לביטול עסקת מכר בין התובעת לבין הנתבעים 2 ו- 3 (בנה וכלתה דאז, הנושאת שם זהה) ולביטול מישכון הזכויות במשק מס' 44 במושב זהר (להלן: "הנכס" או "המשק") לטובת הנתבע 1, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") ותביעה שכנגד שהוגשה על-ידי הבנק וכונס הנכסים לרישום הזכויות במשק ע"ש הנתבעים שכנגד 5 ו- 6 (הנתבעים 2 ו- 3) ולהחזר ההלוואה שניתנה על-ידי הבנק למימון העסקה כאמור.

...

משלא הועלתה טענה בדבר חוסר תום לב מצד הבנק, יחול לגביו הסיפא לסעיף 13 לחוק החוזים ועל כן , דין התביעה נגדו להידחות והמשכון הרשום לטובתו על הנכס יעמוד בתוקפו.

משנקבע שהסכם המכר נשוא התביעה הינו הסכם למראית עין ועל כן בטל (בכפוף לאמור בהתייחס לבנק ביחסים שבינו לבין התובעת והנתבעים 2 ו- 3), התביעה שכנגד נגד הנתבעים שכנגד 2 - 4 ו-7 נדחית.

התביעה שכנגד בכל הנוגע לסעדים ההצהרתיים שנתבקשו נגד הנתבעים שכנגד 1, 5 ו-6 (העברת הזכויות בנכס ע"ש הנתבעים שכנגד 5 ו- 6) - נדחית.

המבקש שימש כערב לאחיו, יעקב, ולכן משכן את זכויותיו בנכס כבטוחה לפרעון ההלוואה (להלן: הסכם ההלוואה).

עוד יוער, כי על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום, וזו נמחקה ביום 15.12.2021, לבקשת המבקש, בציינו כי הגיש תובענה נוספת לבית המשפט המחוזי, שעניינה בבקשה לביטול עסקת המכר – היא התובענה מושא בקשת רשות העירעור דנן (בר"ע 15673-09-21).

זאת, שכן אין בכך שנרשמו זכויות הרוכשים כבעלי הנכס כדי להשפיע על סכויי התביעה לביטול הסכם המכר בעילת התרמית הנטענת, וממילא אין המדובר בנסיבה חדשה.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

קביעה זו מקובלת עליי, ולא ראיתי להתערב בה. הליכי המכר, לרבות אישור מכר הנכס, העברת התמורה בגינו ומסירת החזקה בו, היו ידועים למבקש זה מכבר, וברי כי במצב דברים זה ובשים לב לכך שבדו"ח מחודש אוגוסט 2021 צוין כי כונס הנכסים פועל להשלמת רישום זכויות הרוכשים בנכס – אין בהשלמת הרישום כשלעצמו כדי להוות נסיבה חדשה, לא כל שכן כזו המקימה הצדקה לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.12.2021.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עוד הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, על ביטול עסקת המכר האמורה ועל "ביצוע השבה על פי הדין". בהחלטה מיום 28.6.2016 הורה בית המשפט המחוזי למוכרות להעביר את מלוא סכום המכר לנאמן, תוך שקבע כי "שעתה של מיכסת הביצים בוא תבוא". זאת, נוכח הודעת הנאמן כי בכוונת המוכרות להשיב למבקשת חלק מהתמורה ששולמה על ידי בני הזוג וקנין.

בהודעת העידכון שהוגשה מטעם המבקשת ביום 5.12.2016 עתרה, כ"סעד חלופי", לביטול ההחלטה נשוא הבקשה, ולהורות כי היא תהא רשאית להגיש בקשה חדשה לתיק פשיטת הרגל של בני הזוג וקנין "הן לגבי עדיפות נשייתית על פני כל נושה אחר בגין המחאת הזכות של מיכסת הביצים למבקשת והן בגין מישכון הזכויות של מיכסת הביצים שמשכנו וקנין לטובת המבקשת". על פניו, בית המשפט המחוזי כבר הורה זה מכבר על ביטול ההחלטה נשוא הבקשה – כעולה מן ההחלטות שלעיל, המאוחרות להחלטה נשוא הבקשה דנן – כך שלמעשה הבקשה דנן התייתרה.

...

עם זאת, בשים לב לעמדת המשיבים כי הם אינם מתנגדים לסעדים להם עתרה המבקשת (כעולה מתגובת הנאמן מיום 27.12.2016, אשר אף חתם בשמם של המשיבים 4-1, מתגובת המשיב 6 מיום 27.12.2016 ומתגובת המשיב 7 מיום 31.1.2017), ועל מנת לחסוך התדיינות נוספת, אני מקבל את בקשת רשות הערעור, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומורה על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.9.2016.