כתב התביעה כולל שלל טענות והוראות חוק שאינן רלוואנטיות למחלוקת בין הצדדים, ועל כן, הדיון יתמקד במחלוקות האמיתיות בין הצדדים, הדורשות הכרעה, ואין צורך להכנס לדיון בשאלות שאינן רלוואנטיות לענייננו, דוגמאת הליכי עיקול במסגרת גביית מס, או טענות נוספות שהועלו בכתב התביעה, תוך הרחבת הטיעונים שלא לצורך.
התובע רכש זכויות בנכס, במסגרת עיסקה שהוא חתם, והגיש בגינה שומה עצמית לנתבעת, שומה אשר לא אושרה על ידה, והיא הוציאה שומה לפי מיטב השפיטה.
התובע טוען לפצוי ללא הוכחת נזק, בשיעור 50,000 ש''ח, כאשר ההתנהלות המיוחסת לנתבעת, כפי טענתו , הנה היתנהגות אופיינית, רוחבית, ולא רק במקרה האישי שלו, כאשר עסקינן בפעולות המבוצעות דרך המערכת הממוחשבת, ללא הפעלת שיקול דעת, או בדיקה של גורם "בשר ודם" , ובמונחי התובע סוג של "שיטת מצליח", כאשר ע''י אותו קזוז שלא כדין, המבוצע בטרם חולפים אותם 25 ימים כפי הוראות התקנות, קונה הנתבעת לעצמה יתרון על פני נושים אחרים פוטנציאליים של התובע או של כל נישום אחר, עת סכום ההחזר "משוריין" לטובת הקזוז, תוך פגיעה בזכותו של התובע לקבל לידיו את ההחזר ללא כל עיכוב, ותוך גרימת נזק תדמיתי לתובע, המנהל עסקים ועובד עם גופים שונים, ושדבר הקזוז, כפי עדותו, גרם לו למבוכה רבה ואי נעימות, שהוא זכאי לקבל פיצוי בגינם.
לפי התובע, המערכת הממוחשבת אצל הנתבעת, בפעולות הקזוז, פועלת עצמאית, ללא מעורבות של גורם אנושי, ומכאן, הפנייה של התובע אל הנתבעת, עם הגשת הערר, כדי למנוע מצב בו יבוצע קזוז.
התובע בעדותו חזר על טענותיו, בעיקר לעניין הפגיעה בדימויו ועוגמת הנפש המרובה שנגרמה לו בשל אותו קזוז, כאשר הוא נישאל על אודות הקזוז ע''י גורמים אחרים איתם הוא נמצא ביחסי עבודה, לרבות משרדים ממשלתיים, וכי רק לאחר שהוא שכר את שירותיו של עורך הדין המייצג אותו, הטעות תוקנה, וכי קדם לכך ניסיון לתיקון הטעות כאשר הוא בעצמו ניסה לפנות לרשות המיסים, אך כלל לא זכה למענה, וכך גם רואה החשבון שלו, דבר שאילץ אותו, כאמור, לפנות לעורך דין שיפעל עבורו לשם ביטול הקזוז, תוך נשיאה בעלויות שכרו של עורך הדין.
אני מקבלת את טענת התובע, כי ע''י אותו קזוז, מוקדם מהמועד המותר לנתבעת, נותן לה יתרון לא הוגן כלפי נושים אחרים של התובע, כאשר היא מקנה לעצמה דין קדימה על החוב, ללא זכות שבדין, כאשר לו היה מתקבל צו עיקול על כספים של התובע אצלה, במצב הדברים שנוצר עם הקצאת אותו סכום החזר לטובת הקזוז, כי אין כל יתרה כספית שהתובע זכאי לקבל אותה, ואין לתת יד להתנהלות זו.
בין אם נאמר כי עסקינן ברשלנות, ובין אם נאמר כי עסקינן בהפרת חובה חקוקה, ניתן לקבוע כי בעניינינו, התובע הוכיח כי אכן הנתבעת התרשלה כלפיו, הפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפיו, וגרמה לו לנזק, גם אם לא נזק כספי.
...
אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי מדובר בהודעה על הקיזוז בלבד, וניתן לראות בבירור כי בפועל הקיזוז בוצע גם בוצע.
אני מקבלת את טענת התובע, כי ע''י אותו קיזוז, מוקדם מהמועד המותר לנתבעת, נותן לה יתרון לא הוגן כלפי נושים אחרים של התובע, כאשר היא מקנה לעצמה דין קדימה על החוב, ללא זכות שבדין, כאשר לו היה מתקבל צו עיקול על כספים של התובע אצלה, במצב הדברים שנוצר עם הקצאת אותו סכום החזר לטובת הקיזוז, כי אין כל יתרה כספית שהתובע זכאי לקבל אותה, ואין לתת יד להתנהלות זו.
בין אם נאמר כי עסקינן ברשלנות, ובין אם נאמר כי עסקינן בהפרת חובה חקוקה, ניתן לקבוע כי בענייננו, התובע הוכיח כי אכן הנתבעת התרשלה כלפיו, הפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפיו, וגרמה לו לנזק, גם אם לא נזק כספי.
בבחינת מידת הפגיעה, נסיבות הפגיעה, עיתוי החזרת הכסף שקוזז, ועת גובה הפיצוי נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אני קובעת סכום פיצוי של 10,000 ש''ח בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע, בגין התנהלות הנתבעת , כפי שתואר לעיל.
