ביטול עסקה בשל זיוף חתימה

בפני תביעה לתשלום סך של 28,814 ₪ בגין החזר חיובים, אובדן ימי עבודה ועגמת נפש, לפי הפרוט שלהלן: החזר חיוב ביתר בגין תכנית קווארטו בסך 64 ₪, החזר חיוב יתר בגין חבילת חו"ל בסך 59.7 ₪ החזר חיוב יתר בגין מסך בסך של 90 ₪ , במשך חמישה חודשים וסה"כ בסך 450 ₪, החזר חיוב בגין קבלת שירות 144 בסך 2.5 ₪, החזר חיוב בגין חבילת ספורט 5 פרימיום בסך 35.97 ₪, החזר חיוב בגין חבילת מבוגרים בסך 12.56 ₪ החזר חיוב בגין קו לסלולרי בסך של 90 ₪ החזר חיוב בגין ביטול עסקה בסך 100 ₪, אובדן 16 ימי עבודה של תובע 1 בסך של 8,000 ₪, עגמת נפש בסך 20,000 ₪.

התובעת הצהירה כי היא מוכנה להיבדק בפוליגרף ביחס להצעה לקבל ממירים חינם וביחס לטענתה כי החתימה על ההסכם מזוייף.

הנתבעת לא טענה, מכל שכן שלא הוכיחה, כי זה הנוהג בכל העיסקאות שלה, ועל כן החתימה על ההסכם באמצעות מיסרון, ולא פיזית בעת שהותם של מר חירבאויי והתובעת במרכז, יכולה היתה לתמוך בגירסת התובעת ובעלה, לפיה בזמן אמת, נאמר להם, אפשר שבטעות, ע"י נציגת הנתבעת כי הממירים בחינם.

...

לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובעת, בסך של 5,000 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

בנוסף אני קובעת כי התובעת אינה מחוייבת להתקשרות עם הנתבעת למשך שלוש שנים בגין רכישת מסך הטלוויזיה.

לפיכך, לטענת התובעים, אם בית המשפט ייקבע כי לא הייתה עסקה וכי כל החתימות זויפו, אזי, לטענת התובעים "מסוי מקרקעין אינו מעורב כלל". לעניין טענות לישכת רישום המקרקעין, טענו התובעים כי "הצד השני" של העסיקה חתם זה מכבר על ביטול הערות האזהרה, ולכן קיימת יריבות עם לישכת רישום המקרקעין.

חוק מסוי מקרקעין אינו עורך הבחנה בעילת הביטול או הבטלות של העסקה, כך שגם עסקה שבוטלה בהסכמת הצדדים, או עקב הפרת ההסכם, וגם עסקה לגביה נטען "לא נעשה דבר" עקב זיוף, הפניה להשבת המס תעשה למנהל מסוי מקרקעין לפי סעיף 102 לחוק מסוי מקרקעין.

...

אני סבור כי המקרה שלפניי הינו אותו מקרה חריג במסגרתו יש לסלק את התביעה שלפניי על הסף, ואנמק: מחיקת התביעה כנגד לשכת רישום המקרקעין עיון בכתב התביעה, ואף בתגובה, מגלה כי לתובעים מחלוקת קניינית עם מספר גורמים, למשל ה"ה אייכלר, הגב' שרה קורצו ועזבון המנוחה הגב' ביאליסטוצקי ז"ל. התובעים סבורים כי יש להכריע מחלוקות אלו לטובתם, אולם ברור מכתב התביעה כי קיימת מחלוקת.

ר', ה"פ (חי') 4982-03-14‏ רשם המקרקעין חיפה נ' אחוזת אילן בע"מ [פורסם באתר נבו] (8.5.2014): "אני דוחה את טענת המבקשת, שנוהל מקובל הוא לצרף את רשם המקרקעין כמשיב ולכן מוצדק לצרפו. אכן, זהו מנהג מקובל של תובעים ומבקשים, המבקשים לעשות קיצורי דרך ברישום המקרקעין על ידי הגשת תביעה הכוללת את רשם המקרקעין. בצדק מסכימים מייד למחיקת רשם המקרקעין או לפטור אותו מהופעה, משום שהוא אינו צד לכל סכסוך, אלא ממלא תפקיד מינהלי ורושם החלטות ופסקי דין של בתי המשפט. כאשר אין שום תביעה או עילה כנגד רשם המקרקעין, אין לצרפו כנתבע או כמשיב רק משום שבסופו של דבר יהיה צורך לרשום את העיסקה בלשכת רישום המקרקעין." (הדגשה שלי – ג.ה.) כן ר' דבריו הברורים של בית המשפט בת"א (נצרת) 61611-11-21 יואב כהן נ' מדינת ישראל לשכת רישום המקרקעין [פורסם באתר נבו] (24.2.2022): "אין הצדקה לצרף את הנתבעת כצד להליך אך בשל העובדה, כי יכול ויהיה צורך לרשום את עסקת המכר בלשכת רישום המקרקעין, ככל שיינתן פסק דין בנדון. כאמור, הנתבעת ממלאת תפקיד מנהלי ואין לה עמדה כלשהי או אינטרס בעניין. במסגרת הבקשה לסילוק על הסף הבהירה הנתבעת, כי ככל שיינתן פסק דין כאמור היא תפעל בהתאם לו. ברי, כי אין בטענתו הכללית של התובע, לפיה הנתבעת לא סייעה לו לצורך רישום הקרקע, בנסיבות המקרה שלפני, כדי ללמד על יריבות בינו לבינה ועל עילת תביעה כנגד הנתבעת.

לאור האמור לעיל, אני סבור שיש למחוק את התביעה כנגד לשכת רישום המקרקעין בהעדר יריבות.

עקרי טענות הצדדים טענות התובעים בתביעתם טענו ההורים כי בחלק מהמסמכים הנוגעים לעיסקת המתנה זויפו חתימותיהם, וכי מעולם לא הסכימו להעברת הזכויות ללא תמורה בעודם בחיים, וכי "הסכם המתנה

גרסה זו נועדה כנראה לשרת את טענתם כי חלק ממסמכי העברת הזכויות זויפו וכי ההסכם נחתם תוך הולכתם שולל, ודינו להתבטל מחמת טעות והטעיה, כנטען בתביעה - טענה שממנה חזר בו בצדק ב"כ התובעים, לאחר הגשת חוות דעת המומחה לכתב יד ותשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובעים, כאשר מעבר לצורך יאמר, כי עדות עו"ד 34 , לב ארי ואשר זכר היטב את הארוע, ולפיה, ההורים חתמו לפניו על המסמכים (עמ' בש' 13-11 ), לא הוכחשה ולא נסתרה.

...

הרושם המתקבל הוא כי הנתבעים "בלעו" ו"הכילו" לאורך זמן את התנהגות התובעים, עד שבסופו של דבר, החליטו שאין מקום להסמיך מגוריהם ליד ההורים, בהתאם לתכנית המקורית, שכן "בית זה לא רק אבנים", כלשון הנתבעת בעדותה לפני (עמ' 188 בש' 26 ), בצדק רב. אציין כי הנתבעים העידו על ניסיונות פיוס מול התובעים גם לאחר שנפלה ההחלטה לא לעבור לבית שבנו והחרפת הסכסוך.

סיכומו של דבר, גם לו היה מקום לקרוא תנאי מכללא מתלה או מפסיק לעסקת המתנה, שעניינו במגורים במשק וסיוע להורים בזקנתם, הרי שבשל התנהגותם הרעה של ההורים, אשר היא זו שגרמה לאי התקיימות התנאי מכללא המתלה או שגרמו להתקיימות התנאי מכללא המפסיק, ההורים לא יכולים להיבנות מאי קיומו של התנאי מכללא המתלה או מקיומו של התנאי מכללא המפסיק.

בחינת חומר הראיות בתיק וניתוח השאלות המשפטיות מביאים לטעמי למסקנה מובהקת אחת והיא כי דין התביעה להידחות, וכך אני קובעת.

לטענתו הטרקטורון אינו ברשותו ולא היה יום אחד ברשותו והוא ביטל כבר יום למחרת את עסקת הטרקטורון לאחר שהאיום לכאורה הוסר ממנו (משרכש עבור אחרים שאילצו אותו לחתום על מיסמכי ההלוואה) וקבעתי כי טענות אלו מצריכות בירור, כשיש לבחון גם האם החברה שבבעלותו קיבלה כספים מאותם אלו שאילצו אותו לחתום על ההלוואה כי אז אין משמעות לכך שהטרקטורון לא שירת אותו משמדובר בחלק מהשבת התמורה.

אומנם השיקים לרכישת הטרקטורון היו "שיקים מזויפים" אולם הם נימסרו לחברת אבניר ממנה נרכש הטרקטורון (ובעניין זה טוען הנתבע כי הוכיח הגנתו ולכן התיק של חברת אבניר נגדו – ניסגר בשל זיוף חתימתו על השיקים) אולם גם אם ההסכם עם התובעת נכרת תחת אותן נסיבות, אין חולק כי לא טרח אף לבטל את ההסכם מולה ולא טען בסמוך כי אין זו חתימתו.

...

ברם, לא רק שהוא לא טרח להגיש במשך חצי שנה, לא טרח לברר מול בית המשפט בנוגע לקציבת מועדים מקום בו נטע בליבו ספק (משבית המשפט ציין "נדחה למתן החלטה") אלא גם ב"כ התובע הגיש בקשה לקביעת התיק להמשך עת הדגיש כי הנתבע לא הגיש בקשה שכזו "ומה גם שממילא ברי כי אין לאפשר "רשות להתגונן" מעבר לרשות שניתנה בזיקה לתצהיר ההתנגדות שמהווה כתב הגנה", והנתבע מילא פיו מים הגם שצפה בבקשה זו יום למחרת הגשתה (ביום 5.9.23).

מובן כי בכך אין כדי להעביר לגרפולוג את כוח ההכרעה לעניין אמיתות החתימה, ובכל מקרה בית המשפט הוא זה המחליט אם לתת אמון בחוות דעתו של המומחה, איזה משקל – אם בכלל – יש לייחס לה, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק .

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ד, 20 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

ההסכם, לפי הכתוב בו, נכרת בין המנוח לנתבע בקשר למכירת זכויות המנוח בחלקה הנ"ל. הסעד שנתבקש התובעת ביקשה לבטל את עסקת המכר לה טוען הנתבע ולפיה רכש מהמנוח את החלקה הנ"ל. כן נתבקש ייפוי הכח שלטענת הנתבע ניתן לו לצורך רישום העסקה וכן ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובתו.

בסיכומיה טענה התובעת כי יש להורות על ביטול העסקה הנטענת "מחמת זיוף החתימות" וכן "בין אם מעילת אי כשרות או מעילת עושק" (סע' 92 לסיכומים).

...

לסיכום – אני מקבל את טענת העושק.

 לסיכום: דין התובענה להתקבל.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ההליך בסך כולל של 50,000 ₪.