ביטול עיקולים בגין חוב של חברה בינלאומית

יתרה מכך, ביום 3.9.20 ב"כ התובע שלח לנאמנים בהליך פשיטת הרגל באנגליה מכתב הדורש כי הנתבע יזרים לחברה 600,000 דולר ארה"ב, בשל חובות החברה, שכן אחרת החברה תדרש לפנות את אולם האירועים ועלולה להגיע לכדי חידלות פירעון.

כאשר העובדות הנדרשות עולות מהבקשה והמסמכים המצורפים לה או ממסמכים אחרים שעומדים בפני בית המשפט אין צורך בתצהיר (ראו: ע"א 8160/01 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בנלאומי פ' א' בע"מ (בפרוק), נז (6) 597 (2003)).

כנגד התובע וחברת מורפוט מיתנהלת תביעה כספית בסך של למעלה מ-3,000,000 ₪ שענייננה חובות בקשר להסכם השכירות בנכס שבו פועל אולם הארועים במסגרתה הוטלו עיקולים זמניים נגד חברת מורפוט והתובע שערב לה, ואף צויין כי לא נסתרה הטענה שהנתבע (התובע בהליך דנן) מסר למנכ"ל התובעת באותו הליך כי החברה בקשיים (נספח 2 לבקשה).

בהקשר זה יצויין, כי התביעה בת"א 62363-12-19 הוגשה בחודש דצמבר 2019 ולפי ההחלטה בבקשה לביטול העיקולים שניתנה ביום 6.2.20, חלק משמעותי מהחובות הנתבעים הם בגין השנים 2018 ו - 2019 קרי, לפני שהחל משבר הקורונה בישראל וטרם סגירת אולמות הארועים/הטלת המיגבלות בשל המגיפה.

התובע לא הציג מסמכים מהם ניתן להסיק כי מצבו הכלכלי איתן על אף משבר הקורונה וההליכם שמתנהלים נגדו בהוצאה לפועל, נהפוך הוא, הוא הודה בקיומם של חובות כאמור, כאשר הדעת נותנת כי לו הייתה טענה כזו בפיו היה טוען אותה במפורש, ויש בכך כדי ללמד על הקושי לכאורה של התובע לשלם הוצאות, ככל שתביעתו לא תיתקבל.

...

עוד טען הנתבע, כי סיכויי התביעה נמוכים גם לו דובר בתביעה "רגילה". מקל וחומר כאשר מדובר בתביעה לביטול פסק דין חלוט, שהסיכוי להעתר לתביעה שכזו הוא נמוך ביותר.

בכל הנוגע לסיכויי התביעה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה בו טרם החל שלב ההוכחות, ובזהירות הנדרשת, אני סבור, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכי הבקשה, התשובה והתגובה, ששיקול זה של סיכויי התביעה נוטה לטובת קבלת עמדת הנתבע, זאת מאחר שמדובר בתביעה לביטול פסק דין חלוט, כאשר תביעה מסוג זה לא בנקל ניתן להוכיחה.

נוכח כל האמור לעיל, בהתחשב בהיקפה של התובענה, וכדי לאפשר לתובע את זכות הגישה לערכאות, הבקשה מתקבלת בחלקה באופן שסכום ההפקדה בקופת בית משפט יועמד על סך של 100,000 ₪.

לסיום אני מורה לתובע להפקיד בקופת בית המשפט ערובה (מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) בסך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע בהליך ולהגיש הודעה לתיק בית משפט בדבר בצוע ההפקדה כאמור לעיל, והכל עד ליום 15.11.20.

ביום 25.4.2017 הגישה המשיבה תביעה על סך 693,225 ש"ח בבית משפט השלום נגד חברת צ'יינה ביי ישראל בע"מ בגין חובות כספיים שחבה החברה למשיבה לטענתה, וכן נגד המבקש שהנו בעל מניות בחברה וערב בלתי מוגבל לחובותיה.

עם זאת, המשיבה היתנגדה לביטול העיקול על הכספים המגיעים למבקש מהרוכשים בטענה כי אין עילה בדין להעדיף את פרעון המשכנתה של המבקש כלפי הבנק הממשכן על פני פרעון חובותיו כלפיה.

לשיטת המבקש, עניינו זה מעלה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית כללית היות שהסכם המכר האמור - לפיו, לכאורה, הרוכש נוטל על עצמו לפרוע את חובו של המוכר לבנק הממשכן - הוא הסכם שיגרתי ושכיח בשוק, וכי פסיקתו של בית המשפט המחוזי יוצרת חוסר ודאות ומעמיסה קשיים על מוכרים ורוכשים תמימים שאינם בקיאים בעיסקאות מסוג זה. נטען כי פסיקה זו נותנת בידיו של נושה את הכוח לסכל את השלמתה של עסקת מכר בין חייב-מוכר לרוכש, באופן הפוגע ברוכש שהנו צד שלישי בלתי מעורב.

נקבע אמנם כי דרכו של הנושה של המוכר (המשיבה בעניינינו) תהא חסומה מלעקל את יתרת התמורה ממכירת הנכס כאשר נסיבות הענין יבהירו כי אותה יתרה הומחתה בתום לב לצד שלישי קודם להטלת העיקול ואיננה עוד מוקנית בזכות למוכר (ראו, למשל, רע"א 3634/14 רונס נ' אלי לין שילוח בנלאומי בע"מ, פסקה 10 (30.6.2014)), אך הערכאות דלמטה קבעו עובדתית כי נסיבות כאלה אינן מתקיימות בעניינינו, משהמבקש לא שיכנע כי זכויותיו אכן הומחו לבנק למשכנתאות במסגרת הסכם המכר.

...

לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת בלא צורך בתשובת המשיבה.

סוף דבר: לא שוכנעתי כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כי יש מקום להתערבותו של בית משפט זה בממצאיהן של הערכאות דלמטה, וכפועל יוצא מכך - במסקנתן הסופית.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

מדובר ביתרת חוב בגין הלוואה שניתנה לחברה על-ידי הבנק הבנלאומי על מנת שיהיה בידי החברה לעמוד בחילוט ערבויות שבוצע על-ידי גינדי בקשר עם פרויקטOak ופרויקט המשתלה – ערבויות שהונפקו על-ידי הבנק.

הבנק הוסיף כי אינו מחווה את דעתו לגבי הסדר הנושים המוצע וציין כי זה ייבחן על-ידי הבנק לאחר שהנאמנים אשר ימונו על ידי בית-המשפט יגישו דוח אשר ילמד על מצב הדברים לאשורם, לרבות (אך לא רק) בחינת מצבת הנשייה של החברה כלפי נושיה, מקורות ההסדר המוצע, היתכנות השלמת הבדק בפרויקטים וכיו"ב. עוד צוין על-ידי הבנק כי ביטול הצוו לעיכוב חילוט הערבויות הבנקאיות עלול לסכל כל היתכנות קיימת לגיבוש הסדר נושים לחברה.

בירור המקורות העומדים לרשות החברה, כגון העיקולים שהוטלו על כספי החברה, חובות המזמינים והצדדים השלישיים, תביעות הביטוח וכיו"ב. בירור מצבת החובות המלאה של החברה, לרבות ההליכים התלויים ועומדים נגדה.

...

עוד אציין כי במקרה מורכב זה, ולאור היקף החובות של החברה וריבוי ההליכים והתביעות, אני מוצאת לנכון למנות שני בעלי-תפקיד; ראו גם סעיף 33(ה) לחוק בו נקבע כי "בית-המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך". כן ייאמר כי במקרה זה, בו הנושאים העיקריים שעל הנאמנים לטפל בהם הינם נושאים משפטיים מובהקים ולאו דווקא נושאים חשבונאיים וכלכליים, אני סבורה כי נכון למנות לתפקיד שני עורכי-דין ולאו דווקא עורך-דין ורואה-חשבון בצוותא חדא.

מכלל האמור לעיל, ומבלי לפגוע בכישוריהם של יתר המועמדים שהוצעו על-ידי בא-כוח הממונה, אני מורה על מינוים של עו"ד עופר שפירא (ממרכז עזריאלי 5 ת"א) ועו"ד איתי הס (מיגאל אלון 98 ת"א) כנאמנים זמניים לחברה (להלן: "הנאמנים הזמניים"), כפוף להמצאת תצהירי אי-ניגוד עניינים ובכפוף להמצאת התחייבויות עצמיות על סך של 250,000 ₪ כל אחד.

הוראות אופרטיביות לנאמנים הזמניים מכלל האמור לעיל אני מורה על הארכת תוקפם של הסעדים הזמניים שנקבעו על ידי בהחלטתי מיום 10.10.2019, וזאת עד ליום 27.11.2019.

העיקול הוטל על זכויות ונכסים של המבקשים בדירות מגורים, כלי רכב לרבות כלי שיט, וכספים בבנקים למעט חשבון עו"ש, בחברות ביטוח ועל מניות המבקש מס' 1 בחברה ג'ינו תעשיות בע"מ. תשובות חיוביות ממחזיקים התקבלו רק ממנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ על עיקול כספי פנסיה של המבקש מס' 2 בסך 409,652 ₪ בכפוף לכל דין; ממגדל חברה לביטוח בע"מ על עיקול כספי ביטוח חיים של המבקש מס' 1 בסך 450,873 ₪; עיקולי מקרקעין נרשמו על נכסי שני המבקשים; הבנק הבנלאומי הודיע על עיקול תיק ניירות ערך בשווי 330,000 ₪ ופיקדון מט"ח בסך 70,000 ₪ של המבקש מס' 2.

התביעה והבקשה הוגשו בגין חוב חברת אלקטרו מתכת הנדסת חשמל בע"מ (בכינוס נכסים) (להלן: "החברה") בסך 1,722,574.88 ₪, נגד המבקש מס' 1 על מלוא סכום התביעה ונגד המבקש מס' 2 על סך 400,000 ₪ בגין שני כתבי ערבות, עליהם חתם ביום 25/6/09 וביום 31/8/19.

המבקשים טוענים כי המשיבה הנה חברת בת של אפקון, וכי החברה יצרה לוחות חשמל עבור אפקון, והיה בין הצדדים הסכם קזוז, כאשר חובותיה של אפקון לחברה היו גבוהים מחובות החברה למשיבה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את בקשת העיקול מלכתחילה, כמקובל בדיון בבקשה לביטול עיקולים (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פ"ד נא (3) 789, 798 (1997)), החלטתי לבטל את העיקולים על נכסי המבקש מס' 2 ולהשאיר את העיקול על נכסי המבקש מס' 1.

ראיות מהימנות לכאורה להכבדה אני קובעת כי ההכבדה ביחס למבקש מס' 1 נתמכת בראיות מהימנות לכאורה, בראש וראשונה ההליכים נגד החברה, גובה חובותיה לנושים השונים, הליכי כנוס הנכסים, והודאתו כי הנו ערב אישית לגופים שונים, ובמיוחד בסך 4 מיליון ₪ לנושה המובטח, הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ. המבקש טען בחקירתו כי חלק מהערבויות אינן נושאות סיכון ממשי, אך לא הציג על כך מסמכים.

...

בשילוב עם הגנתו אני קובעת כי עניינו גובר על זה של הנתבעת, ואין הצדקה פגיעה בקניינו על בססי הראיות, שהוטל בהן ספק.

אני קובעת כי לא היה שיהוי בהגשת הבקשה, בהתחשב בדברים, שעלו רק במסגרת תיק הפירוק, וקובעת כי התובעת גילתה את מלוא העובדות ביחס לנתבע מס' 2, אך הסתירה עובדה רלוונטית ומשמעותית ביחס להחזרת ערבות מאוחרת לנתבעת מס' 3, ובכך נכשלה.

הסיכום הינו כי אני דוחה את הבקשה לביטול העיקול הזמני על נכסי המבקש מס 1, הנתבע מס' 2, ומקבלת את הבקשה לביטול העיקול הזמני על נכסי המבקש מס' 2, הנתבע מס' 3.

במסגרת הבקשה נטען, בין היתר, כי המבקשת "היא חברה בינלאומית גדולה (הפועלת בלמעלה מ- 25 מדינות ברחבי העולם ומחזיקה ב- 5 מפעלי ייצור הפרושים באירופה, אסיה ואפריקה) והיא מצויה במצב כספי מצוין... מן האמור לעיל ברור כי אין ולא יכול להיות כל חשש לכך שסרפלסט לא תוכל לעמוד בסכום התביעה..." (סעיפים 42-43 לתצהיר יונתן ריגבי, שהוגש בתמיכה לבקשת ביטול העיקול, ונחתם ביום 13.3.14).

" עוד כתב בסעיף 12 לתצהירו כך: "עוד יצויין כי תמונת המצב הנוגעת למצבה הכלכלי של סרפלסט, כפי שהשתקפה מן הבקשה הקודמת לביטול צוי העיקול הארעיים, התבססה על נתונים אשר היו ידועים לנציגיה בישראל ואני בכללם, במועד הגשת הבקשה הנ"ל ובמועד הדיון בה. נציגים אלה, ובכללם אני באופן אישי, לא היו מודעים באותה עת לכך שסרפלסט נקלעה למשבר כלכלי ועודכנו בכך על ידי מינהלי סרפלסט באיטליה, רק מספר חודשים לאחר שצווי העיקול הקודמים הוסרו במסגרת ההסדר הדיוני, כאמור לעיל." אשר לצוו בית המשפט באיטליה, הפנה ריגבי לחוות הדעת המשפטית, שהוגשה על ידי המשיבה, מטעמו של עו"ד ג'ובאני פראו, ולפיה יש לבטל את צו העיקול לנוכח הליכי ההסדר באיטליה.

יתר על כן, כאשר המבקשת והמשיבה הגיעו להסדר לעניין ביטול העיקול הראשון בעת הדיון שנערך ביום 2.4.14, הסכימה המבקשת לוותר על העיקול, עקב המצג שהוצג לה על ידי המשיבה לגבי מצבה הכלכלי "המצוין" ועקב ההבטחה שניתנה לה כי ישולמו לה כספים מתוך הכספים שחבה חברת SDP למשיבה.

המשיבה טענה, כי אמנם לא יידעה את המבקשת במועד הגשת הבקשה לביטול העיקול הראשון על הבקשה להסדר נושים, שכן לטענתה לא הייתה צריכה לעשות כן, אולם יידעה אותה בשלבים מאוחרים יותר, ואף תביעת החוב של המבקשת בגין פסק הדין התקבלה במסגרת תיק ההסדר באיטליה, ללא שנטענה כלפי המבקשת טענת איחור, ומכאן שאין באי יידוע המבקשת במועד מוקדם כדי לפגוע בה. בשים לב לקביעתי לעיל לעניין תוקפו של העיקול הראשון ומעמדו לעומת הסדר הנושים המאוחר לו, עיקול אשר בוטל בשל הטענה למצבה הכלכלי הטוב של המשיבה, אזי וודאי שיש באי יידוע המבקשת על הליכי הסדר הנושים במועד הרלוואנטי, כדי להרע את מצבה של המבקשת, אשר מעיקול, אשר לפי חוות דעת המשיבה היה בר תוקף, קיבלה עיקולים חסרי תוקף.

...

לפיכך, נראה כי אין להיעתר לבקשת המשיבה להסיר את העיקול בשל קיומו של הליך הסדר נושים באיטליה.

על יסוד כל האמור לעיל, אני מותירה את העיקול על כנו.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך של 20,000 ₪.