ביטול עיקול פסק דין בהעדר הגנה עקב הגשת התנגדות

הרקע לבקשה והחלטות בימ"ש קמא המבקש, שהוא עורך דין במקצועו, הגיש תביעה לבית משפט קמא, למתן פסק דין הצהרתי (להלן: "תביעת המבקש") לביטול שני עיקולים שהטיל משיב 2 - בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בתאריכים 06.09.2020, ו- 31.01.2021, במסגרת הליכי הוצאה לפועל המתנהלים בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה, בתיקים מס' 13-12668-12-4, 13-06125-12-5, על כספים המגיעים לו, לפי הנטען, ממשיב 1 (להלן: "המשיב") ואשר "הוחזקו" אצל משיבות 2-3 (להלן: "חברות הביטוח").

עוד נטען, כי המבקש ועורכת דין נוספת המייצגת את הבנק שוחחו ביניהם טלפונית קודם לכן, בנוגע לעמדת המבקש בעיניין התביעה לגופה, וב"כ הבנק אף ניסה להשיגו טלפונית לצורך קבלת ארכה להגשת כתב הגנה, אך לא הצליח להשיגו, וכאשר ניכנס למערכת נט המשפט לצורך הגשת בקשת ארכה, ראה לפתע, שכבר ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

בתגובת הבנק (שהוגשה ביום 20.01.22) היתנגד הבנק למחיקת התביעה, וטען כי בקשת המחיקה נגועה בחוסר תום לב קצוני, ואילו המבקש טען, בתשובה לכך, כי מדובר ב"מעשה עשוי" וכי סכויי ההגנה ממילא קלושים ביותר נוכח ההלכה הברורה בעיניין תחרות בין "מישכון רשום" שנירשם קודם לעיקול.

פסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא, בהיעדר הגנה, בוטל על ידו בהחלטה שניתנה ביום 3.1.22, עליה לא הוגשה בר"ע. משבוטל פסק הדין, בהחלט היה מקום להורות למבקש להשיב את אשר קיבל על פי פסק דין שבוטל ויש לתמוה על הטענות שמעלה המבקש נגד כך. אין מדובר ב"מעשה עשוי", או בתביעה שמיצתה את עצמה, כטענת המבקש.

...

חריגה מכלל זה תיעשה בנסיבות שבהן קיים חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי, או שיגרם נזק למבקש, והמשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאי דופן, אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

כן ראו: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב (8.2.2015)) שם נפסק:"ההצדקה לדון בטענות כלפי החלטת ביניים ... במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קיצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד". התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיבחן בהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים". ראו לדוגמה: רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007).

התוצאה הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

שנה לאחר מכן, ביום 22.5.2019 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה, וביום 30.12.2019 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן תדחה הבקשה בכפוף למספר תיקונים בפסקי הדין אשר משמעותם כי המבקש יהיה זכאי ל-3 מגרשים.

בהמשך, ביום 14.8.2022 בוטל צו העיקול כלפי המגרשים שבבעלות המוכר, בהסכמת המבקש, ונדחתה בקשת המשיבים 2-1 לביטול צו העיקול הנוגע למגרשים שהועברו לבעלותם מן הטעם שעליהם להגיש את הבקשה באמצעות נקיטה בהליך של תביעה נפרדת.

ביום 9.10.2022 הגיש המבקש את היתנגדותו לביטול צו כנוס הנכסים ומחיקת הערת הכונס בטענה כי היות שהוא פרע את חובם של הרוכשים כלפי עוה"ד אלעד וגיל, הרי שהוא ניכנס בנעלי האחרונים ורשאי הוא לגבות את חלקם בחוב באמצעות צו כנוס הנכסים שניתן, ואילו הם אינם רשאים בשלב זה לעתור לביטולו.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בהתייחסות המשיבים.

לפיכך, דין בקשת רשות הערעור שלפניי, שכל עניינה הוא בהחלטות שניתנו במסגרת תביעת המשיבים 1-2, להידחות כבר מטעם זה (ויוער, לא נעלמה מעיניי הערת בית משפט קמא בהחלטתו בתום הדיון מיום 30.12.2020, ואולם אין בדברים שנכתבו שם כדי להקנות סמכות מקום שזו לא קיימת).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בכפוף לאמור בפסקה 7.

לפני בקשה מטעם הנתבעת בתביעה העיקרית, להורות על ביטול צו עיקול זמני שניתן על ידי במעמד צד אחד, לצורך הבטחת קיומו של פסק דין, ככל שיינתן, בתביעה כספית שהוגשה כנגדה.

התובע הגיש תביעה כנגד חגי בבית משפט השלום וזכה בה. במסגרת פסק הדין, שניתן בהעדר הגנה נפסק, כי חגי חייב לתובע סך של 246,626 ש"ח בצרוף שכר טירחה.

הכבדה בבוא בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים עליו לשקול "האם בהערכת מכלול הסכויים והסיכונים הנילווים לתביעה העיקרית עלול אי מתן הצוו להסב נזק גדול יותר למבקש מכפי הנזק העלול להגרם ממתן הצוו למשיב המתנגד לו". בחינת מאזן הנוחות הנו בעקרו "מעשה של איזון אינטרסים ובענין זה נתון שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט..." (רע"א 5288/07 דוד נפטי עיזבון בנימין ושולמית נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים; פורסם בנבו).

...

בענייננו, אני סבור שהתובע יתקשה להוכיח את יסוד ההכבדה.

לעניין זה נקבע בהלכה הפסוקה כי לצורך מתן הסעד הזמני יש לשקול את יחסי הגומלין בין סיכויי הצלחת התביעה, על פני הדברים, אל מול מאזן הנוחות, וככל שבית המשפט מתרשם לגבי סיכויי הצלחת התביעה כך ניתן להקל בדרישות לגבי מאזן הנוחות: "תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1)529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם) [פורסם בנבו])." בענייננו התובע לא עומד בנטל הוכחת מאזן הנוחות.

סיכום לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות ומכל המקובץ אני מורה שהעיקול יוסר לאלתר.

טען כי הוא לא קיבל את ההתראה ואת האזהרה בתיק ההוצל"פ ולא ידע על תיק ההוצל"פ "אשר ניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה" ולכן ביקש לבטל פסק דין נגדו, להאריך את המועד להגשת היתנגדות לבצוע תביעה לסכום קצוב ולדחות את התביעה.

בכל מקרה ולאחר שהתברר כי המערער מעוניין לבטל עיקול שהוטל, הודיע הנתבע כי הוא ישלם את הקרן בכל מקרה כדי שיתבטל העיקול.

אין מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ולכן אין רלוואנטיות להלכות שאוזכרו בדבר ביטול פסק דין מחובת הצדק או מכוח שיקול דעתו של בית משפט.

...

התנהלות המערער היא כפי שקבע בית משפט קמא בבחינת "שגר ושכח". ה) החוב בתיק ההוצל"פ ובהתאם לפסק הדין שולם על ידי המערער ביום 30.4.2023 לאחר שהוגש ערעור וחודשו הליכי הוצל"פ. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לטענות המערער בנוגע להיעדר מסירה כדין: כיוון שהעירייה איננה המערערת כאן, אינני נדרשת לטענותיה ולפיהן המסירות היו כדין אלא נצמדת לקביעת בית משפט קמא לפיה המסירות של מכתב ההתראה והאזהרה לא נעשו כדין.

וכן נקבע בסעיף 18: "אם כך, נמצאנו למדים כי המקרה היחיד שבו תיפסק חבותו של המחזיק הרשום אף שלא מסר הודעה כפי שנדרש על-פי חוק, הוא כאשר הגורם הממונה על רישום וגביית הארנונה – ידע בפועל על השינוי בזהות המחזיק, גם ללא מסירת הודעה כאמור. חריג זה תואם לתכלית סעיפי החדילה, שכן הוא אינו מטיל על הרשות כל חובה יתרה, וחל רק במקרים בהם הגורם הרלבנטי התוודע לשינוי – גם אם לא בהודעה רשמית". נקבע כי עד אשר מוגשת הודעת החדילה ימשיך לשאת בחוב הארנונה המחזיק הרשום, אלא אם כן מחלקת הארנונה ידעה בפועל על השינוי ואז רואים את המחזיק בפועל כ"מודיע קונסטרוקטיבי" (סעיף 19).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

המשיב לא הגיש השגה על חיוביו, גם לא הגיש היתנגדות לתביעה שהוגשה כנגדו, פסק-הדין שניתן כנגדו במסגרתה חלוט, הוא לא הגיש בקשה לביטולו, וסכום פסק-הדין אף נגבה.

עוד טענה המבקשת כי מגמת הפסיקה הינה להעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, בשל חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד על ידי פסיקת הוצאות.

המשיב טען בכתב התביעה כי התביעה בהוצאה לפועל לא הומצאה לו, אלא שהומצאה לו אזהרה בלבד, וכי במסגרת ההליך הטילה המבקשת עיקול על חשבון הבנק שלו וגבתה באמצעותו סך 25,975 ₪, אותו הוא עותר להשיב לידיו, משום שלשיטתו הסכום נגבה ממנו שלא כדין.

...

עוד טענה המבקשת כי מגמת הפסיקה הנה להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בשל חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד על ידי פסיקת הוצאות.

בחינה מהותית של אישור המסירה ונסיבות ההמצאה, כמתחייב מהפסיקה בה נקבע כי יש להעדיף את "כלל הידיעה" על פני "כלל ההמצאה", המתבסס על עיקרון תום הלב הדיוני, ובחינת התנהלות בעלי הדין לגופה (בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס (13.11.2007); רע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ (8.7.2010)), מביאה אותי למסקנה כי ההמצאה למזכיר המועצה מהווה המצאה כדין למבקשת.

לנוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על ביטול פסק-הדין, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מיום שתתקבל בידיה החלטה זו. אסמכתא לתשלום ההוצאות תוגש לתיק בתוך המועד האמור, שאם לא כן, ההחלטה תבוטל ללא התראה נוספת, ופסק-הדין יוותר על כנו.