בקשת חייב לשחרר לידיו את הכספים שנפסקו לו כפיצויים בגין ניזקי גוף בשל תאונת דרכים שבה היה מעורב ביום 10.7.08, במסגרת ת"א (שלום כ"ס) 42644-02-10.
בעלות התפקיד טוענות כי הילכת ידידיה עוסקת במצב עובדתי שונה משלנו שכן בעיניין ידידיה דובר על תאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.12.66, ואילו החייב הוכרז פושט רגל ביום 3.7.67, היינו: כ- 6 חודשים בלבד לאחר התאונה, באופן שחובותיו נוצרו עובר לתאונה וללא קשר אליה; בעוד שבמקרה שלנו, תאונת הדרכים שארעה לחייב כ- 3 שנים לפני מתן צו הכנוס, הנה הגורם המחולל, בבחינת סיבה ומסובב להערמות החובות ולאי תשלומם על ידי החייב.
בעלות התפקיד טוענות כי ככל שבית המשפט יסבור כי הנושים אינם זכאים להפרע את חובם, בשל הילכת ידידיה, הרי שיש להורות על ביטול ההליך שכן הילכת ידידיה אינה עומדת לזכות החייב במסגרת הליכי הוצל"פ.
בעלות התפקיד טוענות כי חלק מנושי החייב הטילו עיקולים בחברת הביטוח, לפני נקיטת החייב בהליך הפש"ר, כאשר סמיכות הזמנים שבין הסכם הפשרה לבין מועד הגשת הבקשה (3 חודשים לפני אישור הסדר הפשרה) מעידה על חוסר ניקיון כפיים של החייב ועל שימוש לרעה בהליכי בית משפט, וכי אין מקום להפוך את הליך הפש"ר כאכסניה להברחת נכסים לידי החייב.
החייב הוסיף וטען בתשובתו כי ניסיון המשיבות בעתירתן לסעד חלופי של ביטול הליך פשיטת הרגל אם וככל שבית המשפט יקבע כי הנושים אינם רשאים להפרע כדי מלוא חובם, הנו ניסיון חסר תום לב, שכן משמעות הסעד הנה הטלת סנקציה עונשית על החייב בדמות חידוש הליכי הוצל"פ על ידי הנושים ועיקול מלוא כספי הפצוי על ידי אותם נושים.
אם ביקשו בעלות התפקיד או הנושים להיתנגד להכרזתו של החייב פושט רגל משום שלא הצהיר על זכות התביעה בבקשתו העיקרית שהוגשה ביום 28.10.2015 או משום שבקש באמצעות הליך זה לחמוק מן העיקולים שהוטלו על כספי הפיצויים לפני תחילת ההליך, שומא היה עליהם להעלות טענותיהם אלו לפני שהוכרז החייב פושט רגל.
הדברים מקבלים משנה תוקף באותם מקרים שבהם נוקטים חייבים בהליכי פשיטת רגל רק כדי למלט את הפיצויים בגין ניזקי גוף מידיהם של הנושים שכבר פעלו לעיקול כספי הפיצויים בהוצאה לפועל; כאשר הנושים הם אלו שמימנו את החייב בשל פציעתו; או כאשר קיים קשר סיבתי בין נסיבות ההסתבכות לבין התאונה שבגינה התקבלו הפיצויים בגין ניזקי גוף.
...
לצערי, המגעים לסיום המחלוקת, ללא צורך בהכרעה שיפוטית, לא הולידו הסכמות, לרבות ניסיונו של בית המשפט לסייע לידי הצדדים, ולכן אין מנוס מהכרעה שיפוטית בסוגיה המשפטית שלפניי לאחר הגשת סיכומי הצדדים בשאלה אם יש להחיל במקרה שלפנינו את הלכת ידידיה.
לפיכך, אני סבור, כי ראייה של הלכת ידידיה באור העיקרון שעניינו השבת מצבו של חייב שנפגע למצבו אלמלא הפגיעה, יחד עם הוראת סעיף 111 לפקודה, מחייבת לבחון מחדש את צו התשלומים שנקבע במסגרת הליכי פשיטת הרגל" (עניין בר-גיל, בפסקאות 12-11 להחלטתו של כב' השופט אקסלרד).
בדומה לכב' השופט אקסלרד גם אני סבורה כי בעקבות הפיצויים שנפסקו לחייב, בתביעת נזקי הגוף, בגין הפסדי השתכרות יש לעדכן את צו התשלומים בהליך הפש"ר, וזאת לא רק לעתיד אלא גם לעבר.
בנסיבות אלו, אין מנוס אלא לקבוע את צו התשלומים לעבר ולעתיד על פי אומדנא דדיינא.
