מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול עיקול זמני בשל עיכוב ביצוע פסק דין

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר הגשת התביעה ולבקשתה של הנושה הוטל צו עיקול זמני על כל הזכויות והנכסים של החייבת ובכלל זה על הדירה מושא בקשה זו, המצוייה ברחוב עזרא 32 בני ברק והרשומה בלישכת רישום המקרקעין כגוש 6190, חלקה 419, תת חלקה 3 (להלן: "הדירה").
נציין כי בכל הנוגע לזכויותיו של שיינקר היתנהל הליך משפטי, בו נקבע בפסק דין שניתן בשנת 2006 כי על חלקו מוטל עיקול להבטחת תביעתה של הנושה; בפסק דין נוסף, שניתן בשנת 2017 בבית משפט השלום בירושלים, נקבע כי הלכה למעשה רובץ על חלקו של שיינקר שיעבוד לטובת הנושה.
במסגרת החלטתי שניתנה בדיון מיום 09.11.2021 ונוכח דרישתו של שיינקר כי יתאפשר לו לחדש את העירעור שנמשך בשעתו, ניתנו לו 60 ימים לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי לבקש לחדש את עירעורו ולנסות להשיג צו לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום, שקבע כאמור כי אין כל מניעה שהנושה תממש את חלקו של שיינקר בדירת המגורים.
הנאמן והנושה טוענים לקיומו של השתק שפוטי נגד החייבת ושיינקר, נוכח בקשת החייבת לביטול העיקול שהוטל על כספיה ביום 26.09.2004.
...
נוכח מסקנה זו, מתייתר הצורך לדון בשאלה האם גם שיינקר (ולא רק החייבת) זכאי למעמד של דייר מוגן, בזכות העובדה שזכויותיו בדירה רשומות על שמו מאז התקבלה תביעתו ביום 18.05.2014, עת הורה בית המשפט ללשכת רישום המקרקעין לרשום מחצית מהזכויות בדירה על שמו.
טענה זו דינה להידחות.
סוף דבר, נוכח כל האמור ובהינתן כי עומדת לחייבת הגנה לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, תימכר הדירה כתפוסה והחייבת תהיה לדיירת מוגנת של הבעלים החדש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהחלטה נקבע כי יש בבקשת התובעים לבסס את התנאים הנדרשים להטלת עיקול זמני, אולם מאזן הנזקים אינו מצדיק הטלת עיקולים באופן גורף כגון על חשבונות הבנק או על כספים, שכן הדבר עלול לפגוע בפעילות הנתבעים וניתן להסתפק בהטלת עיקול על המקרקעין שכן נראה כי יש בזכויות במקרקעין כדי להבטיח קיום פסק הדין, ככל שיינתן לטובת התובעים.
הנתבעים טוענים, כי אומנם צפוי איחור במסירה נוכח העיכוב בבצוע הבינוי, אך עדיין לא ברור משך העיכוב ועל כן הציעה הנתבעת לרוכשי הדירות בשלב ב', ובכללם לתובעים, לשקול האם ברצונם להמתין או לסגת מההסכם, כפי רצונם.
לעניין תוקף ההסכמים, אישרה התובעת 1 כי מכתב הביטול שנשלח מטעם הנתבעת היתייחס להסכם שלה בלבד ועם זאת טענה כי עד עכשיו הבינה שהנתבעים אינם מסכימים לבצע את ההסכמים ורק כעת נוכח האמור בטיעוניהם בהתייחס לבקשה לעיקולים זמניים היא מבינה שגם הנתבעים מסכימים שההסכמים שרירים וקיימים וכדבריה: "עכשיו אני מבינה את זה, עד עכשיו לא ידעתי". הנתבע בעדותו נישאל לגבי העברת הטיוטה שכללה דחיית מועד המסירה למשך 36 חודשים ולטענתו "36 חודשים זה היה משא ומתן כדי להגיע למקום ריאלי באמצע. זה היה למשא ומתן אנו רוצים ככה והם רוצים ככה ולהגיע להסכמה. זה לא משחק. בגלל שבערד יש לנו בעיה". ביחס לבצוע עבודות הבנייה של בתי הרוכשים בשלב ב' של הפרויקט טען, כי בשלב זה בוצעו עבודות עפר וכן עבודות תשתיות וכן עבודות הנחת כבלים ועבודות בזק, וכדבריו "כל זה נעשה במהלך השנה וחצי האחרונה". לגבי העיכוב במסירת הדירות בשלב א' של הפרויקט מסר הנתבע כי בניית הדירות הושלמה אולם נידרש פרק זמן ארוך עד שהתקבלו טפסי 4, נוכח הערמת קשיים ביראוקראטיים מצד הרשות המקומית.
...
בהחלטה מיום 3.4.23 נעתר בית המשפט, במעמד צד אחד בלבד, לבקשה לעיקולים זמניים וזאת באופן חלקי.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי טענות הצדדים אני מוצא כי יש בסיס לכאורה לתביעה שנועדה להבטיח אכיפת הסכמי המכר ולוודא כי הנתבעת אכן עומדת מאחורי ההסכמים והיא פועלת לבניית בתי המגורים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערעור, ולצידו הבקשה שלפניי, בה התבקשו עיכוב ביצוע תשלום הפיצויים; עיכוב ביצוע מימוש צו העיקול הזמני; ביטול צו המניעה ולחילופין, הפקדת עירבון על ידי המשיבים להבטחת ניזקי המבקשים בגין צו המניעה הזמני.
באשר למאזן הנוחות, נטען כי גובה החיוב שנפסק מהוה כשלעצמו שיקול לקבלת הבקשה; כי נגרמו למבקשים נזקים כספיים כבדים בעקבות פסק הדין ובשל אי ביטול צו המניעה הזמני והוצאת צו העיקול; וכי קיים חשש ממשי שהמבקשים לא יוכלו להפרע מהמשיבים אם העירעור יתקבל.
...
מנגד, המשיבים טענו כי דין הבקשה להידחות.
אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה כי לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, והכל כפי שיפורט להלן.
סופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הכספי מתקבלת באופן חלקי במובן זה ששני שליש מסכום הפיצויים ישולם למשיבים, ושליש מהסכום (760,000 ש"ח) יופקד לקופת בית משפט זה עד להכרעה בערעור – והכל עד ליום 15.10.2023.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סכויי התביעה הנם אפסיים: התביעה שכנגד הוגשה כחודשיים לאחר שניתן פס"ד בתביעה בבימ"ש שלום במסגרתו בוטל העיקול הזמני, שעומד ביסודה של התביעה שכנגד.
התביעה שכנגד הוגשה מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב. מצבה הכלכלי של שראל בכי רע והיא איננה סולבנטית, אף כפי הודאתה שלה במסגרת ערעור שהגישה על פסק דין שניתן בעיניינה במסגרתו ציינה כי "[...] תוצאותיו הקשות של ההליך הביאו אותה לאי-סולבנטיות [...]". מסקנה זו עולה אף מבקשת שראל במסגרת ההליך שם לבטל את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין בהעדר יכולת להפקיד ערובה מתאימה ומהעובדה כי עד מועד זה חובה הפסוק בסך של למעלה מ-700,000 ₪ לא שולם.
...
אני סבורה כי נוכח התעלמות זו של שראל מהטענות שהועלו ביחס למצבה הכלכלי, אין ספק כי הוא אינו טוב.
לפיכך דומני כי שיעור הערובה אמור להיגזר מהיקף העבודה שאמור להיות משוקע, כשאני לוקחת בחשבון, גם את זכות התובעת שכנגד לנהל את ההליך, ופתיחת דלתות בית המשפט לטענותיה, מול הסכום הנתבע, היעדר אסמכתאות על מצבה הכספי, סיכויי התביעה שכנגד, כפי שפירטתי לעיל, אני סבורה כי סכום הערובה צריך לעמוד על הסך של 250,000 ₪.
החלטתי ניתנת כרשמת.

בהליך בקשה לאישור עיקול (בע"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד שבו עתרו לסעד כספי של למעלה מ-4.5 מיליון ₪ בגין נזקים שנטען שנגרמו להם עקב עיכובים שחלו בפרויקט, אי תשלום בגין שינויים ותוספות בנייה והפסדים עקיפים (להלן: התביעה הכספית).
עיקול זכויות - התשתית הנורמאטיבית תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) קובעת בעיניין עיקול זמני כדלקמן: "בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין." "נכס" מוגדר בתקנות: "מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו" (סעיף 6 לתקנות).
בהסתמך על האבחנה בין חוב עתידי שטרם הגיע זמן פרעונו (שניתן לעיקול) לסכוי או אפשרות של הווצרות חוב עתידי (שלא ניתן לעיקול), בית המשפט סבר כי כאשר מדובר אך ורק ב'ציפייה' של המוכרים או 'סיכוי' בעלמא כי הקונים "יזכו בתביעתם ולפיכך יבוטל המכר והזכויות בבית יחזרו להיות של המבקשים, לא ניתן לומר כי זכויות אלה הנן ברות עיקול" (רע"א 6621/08 עיני נ' שיפריס, פסקה 17 (24.8.2008), להלן: עניין עיני).
...
מטעמים אלה, בהצטברם יחד, אני נעתרת לבקשה לדחיית מועד הגשת התובענה עד מועד הגשתה בפועל, וזאת בכפוף לחיוב התובע בהוצאות המחזיקה.
התוצאה התוצאה היא, שהתובענה לאישור העיקולים מתקבלת באופן חלקי וזאת בכפוף להוראות שלהלן: אני מאשרת את העיקול שהטיל התובע על זכויות חברת עמית לכספים מכוח הסכם הבניה.
אני מאשרת את העיקול על זכות עתידית של חברת עמית להשבת הכספים שהשקיעה בפרויקט מכוח סעיף 14 להסכם השותפות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו