מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול עיקול ועיכוב הליכים בשל התנגדות לביצוע שטר

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הקיים והרלוונטי בתיק · ביום 20.6.22 ניפתח תיק בימ"ש זה, לשם דיון בהתנגדות לבצוע שטר (שלושה שיקים ע"ס קרן כולל של 48,000 ₪ לתאריכי פרעון שונים במהלך חודש 12/18), אשר הוגשה ללישכת הוצל"פ בכפר סבא בתיק הוצל"פ שמספרו 502622-05-22, שם ניתנה על ידי כב' רשמת ההוצל"פ החלטה מיום 19.6.22 המורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ נוכח הגשת ההיתנגדות במועד החוקי ועל העברת הדיון בהתנגדות לביהמ"ש זה. בתמצית, טוען מגיש ההיתנגדות כי השיקים נגנבו ממנו, כי חתימות המושך שלו בהם זויפו, כי אין לו כל עניין עם התובעת וכי אינו חייב לתובעת דבר.
בתמצית וכמפורט בפרוטוקול הדיון הנ"ל, ניתנה החלטה הנעתרת לבקשת ביטול העיקולים תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבע בסך 3,000 ₪ בגין הליך בקשת ביטול העיקולים.
· נוכח הסכמת התובעת שהוגשה לתיק ביום 27.7.2022 לקבל ההיתנגדות (משמע ליתן לנתבע רשות להיתגונן), ביום 27.7.2022 ניתנה על ידי החלטה לפיה ההיתנגדות מטעם הנתבע לבצוע שטר בתיק ההוצל"פ מתקבלת, ובהתאם לכך הוריתי על ביטול הדיון שהיה בבקשת רשות להיתגונן.
...
לאור כך אני סבור כי שיעור הערובה שקבעתי בהחלטה זו הוא סביר ומידתי.
לסיכום בקשת הסף- נדחית.
בנוסף, התובעת תשלם לנתבע את הוצאות הליך זה בסך 1,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

ביום 1.6.21 החליטה כב' רשמת ההוצל"פ על העברת הדיון בהליכים שבנידון אל ביהמ"ש, ללא עיכוב הליכים (אוטומאטי) נוכח העובדה שההיתנגדות הוגשה שלא במועד החוקי.
ביום 9.12.21 החלטתי על ביטול החיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה ועל עיכוב ביצוע החיוב בהוצאות לטובת הנתבע, תוך הוראה לצדדים להתייחס גם לנושא אחרון זה בסיכומיהם.
לגבי הבקשה לביטול עיקול: הבקשה נדחית, מאחר שהנתבע לא קיים עד היום את הוראות החלטתי הנ"ל מיום 20.6.21, גם לא במסגרת בקשתו החוזרת הנ"ל מיום 13.12.21.
הוראות דיוניות לאחר שהתקבלה ההיתנגדות (ניתנה רשות להיתגונן), על הצדדים לפעול עפ"י ההוראות הבאות, שהן שילוב/תיכלול של דיני ההוצל"פ, של הוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, של הוראות תקנה 20 ותקנה 79 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, ושל שקולי יעילות ונוחות: מיסמכי פתיחת תיק ההוצל"פ (כל מיסמכי "בקשה לבצוע שטרות ושיקים") ייחשבו וייסרקו ע"י המזכירות בתיקיית "כתבי טענות" בתיק כ"כתב תביעה".
...
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי למכלול מסמכי הצדדים (והם רבים, כמפורט מעלה) וטענות הצדדים, אני מחליט כך: בקשת הארכת המועד וכן ההתנגדות – מתקבלות, ללא תנאי.
על האמת להיאמר, טענות הנתבע מעלות סימני שאלה רבים ובלתי קטנים, אך לאור העובדה שבשלב זה ובהליך זה כל שעל הנתבע להראות הוא הגנה לכאורה ולו דחוקה, אני סבור שהנתבע עבר משוכה דיונית נמוכה מאוד זו, וזאת גם לאור העובדה שניכר כי בין הצדדים נעשו מסמכים והליכים ומגעים רבים וממושכים (גם הליכי ההוצל"פ למימוש הרכב הרלוונטי), וכל אלו טרם נחשפו והוצגו במלואם וכדין ובאופן מסודר, ואני מתרשם שלצורך הכרעה הוגנת ויסודית במכלול הטענות והמחלוקות ראוי שתחילה תוצג לפניי תשתית רלוונטית מלאה, וראוי שההכרעה בטעות הללו תיעשה במשפט ובראיות.
לגבי הבקשה לביטול עיקול: הבקשה נדחית, מאחר שהנתבע לא קיים עד היום את הוראות החלטתי הנ"ל מיום 20.6.21, גם לא במסגרת בקשתו החוזרת הנ"ל מיום 13.12.21.
אני קובע בפניי קדם משפט ביום 8.2.22 בשעה 12:30.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כידוע, לאחר קבלת החלטה בדבר עיכוב הליכים והעברת הדיון בהתנגדות ובבקשה לבצוע השטר מלשכת ההוצל"פ לבית משפט השלום, רשאי החייב להגיש לבית המשפט בקשה לביטול עיקול.
טענותיו של הזוכה לאי תחולת תקנות סדר הדין האזרחי על צו העיקול, שניתן בטרם מתן החלטה המורה על עיכוב הליכים מחמת הגשת היתנגדות לבצוע שטר, אינן יכולות להיתקבל.
...
כן יצוין כי, לא מצאתי בטענות ב"כ הזוכה, ככל שהן נסמכות על תקנה 108(א) לתקנות ההוצל"פ, ולפיה "יעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם" , על מנת להוות הוכחה להמצאת צו העיקול והבקשה להטלתו, על המצורף אליהם, לידי החייב, זאת בשים לב להעדרו של ממשק מחשובי כאמור, והן מהטעם שעיון בכל הבקשות שהוגשו במסגרת התיק האלקטרוני מעלה כי אין כל זכר להטלתו של צו עיקול לפני ההחלטה המורה על עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ. יוזכר, כי הבקשה להטלת עיקול הוגשה לתיק ביהמ"ש רק במעמד הדיון מיום 11.9.19, כך שבפועל לא הייתה לחייב אפשרות לעיין בבקשה להטלת העיקול במסגרת תיק ביהמ"ש. לאחר שקבעתי, כי לא הוכחה המצאה אישית של הצו והבקשה להטלת עיקול לידי החייב נשאלת השאלה, האם ניתן לרפא את הפגם האמור מחמת קיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו"? מסקנתי היא, כי טעמים אלו אינם מתקיימים במקרה הנדון כאן.
על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי צו העיקול שניתן כנגד החייב ביום 30.6.19, פקע.
התובע ישלם לנתבע הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה מטעם המבקש לביטול עיקול שהוטל על חשבון עו"ש ולעיכוב הליכים לאחר מסירת אזהרה.
עוד טענה המשיבה כי כב' הרשם קייס כראמה דחה את הבקשה לעיכוב הליכים מאחר וכבר בעבר הוגשה בקשה זהה ע"י המבקש במסגרת הליכי חידלות פרעון בתיק שמספרו 24056-10-21.
עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.
...
המבקש עוד טען כי ע"פ חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, המשיבה לא צירפה הסכם הלוואה בכתב כמבוקש כדין בעת הגשת בקשה לביצוע שטר, ועל כן מלווה שאינו עורך חוזה הלוואה ואינו מצרף חוזה הלוואה לתביעתו, גם אם מדובר בבקשה לביצוע שטר, לרבות תנאי הסף לקיומו של מסמך בכתב של חוזה לקבלת שירות, אזי לשיטתו על הבקשה להידחות מכיוון שאין עילת תביעה למשיבה.
מכל האמור לעיל, המבקש טען כי למשיבה אין כל עילת תביעה נגדו ובקשתה לביצוע שטר מלווה בניצול המצב, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים וזאת על מנת להפעיל עליו לחץ פסול לצבירת יתרון שאינו מגיע לה על פי דין.
מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה עיכוב הליכים.
אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 8,000 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה מטעם המבקש לביטול עיקול שהוטל על חשבון עו"ש ולעיכוב הליכים לאחר מסירת אזהרה.
עוד טענה המשיבה כי כב' הרשם קייס כראמה דחה את הבקשה לעיכוב הליכים מאחר וכבר בעבר הוגשה בקשה זהה ע"י המבקש במסגרת הליכי חידלות פרעון בתיק שמספרו 24056-10-21.
עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.
...
מכל האמור לעיל, המבקש טען כי למשיבה אין כל עילת תביעה נגדו ובקשתה לביצוע שטר מלווה בניצול המצב, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים וזאת על מנת להפעיל עליו לחץ פסול לצבירת יתרון שאינו מגיע לה על פי דין.
מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה עיכוב הליכים.
אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 7,500 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו