בבקשתו-זו טוען המבקש, כי "ביטול הליך פשיטת הרגל יחייב אותו 'להיתרוצץ' בין עשרות תיקי הוצאה לפועל"; וכי "ככל שלא יעוכבו הליכי ביטול תיק הפש"ר [...] יהפוך המבקש לחסר יכולת כלכלית ולנטל על החברה תוך פגיעה במינימום הקיום האנושי שלו".
ביום ששי האחרון, 30.9.2022, הובאה לעיוני בקשה נוספת שהגיש המבקש, שהוכתרה כ"בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 14.07.22 ובקשה לסעד זמני לביטול עיכוב יציאה מהארץ".
...
המבקש צירף פרטי שני ערבים פוטנציאליים, שנאותו לשאת בחובותיו, אם לא ישוב לישראל בתום תקופה זו, ונתנו גם הסכמתם לעיכוב יציאתם-שלהם מן הארץ, כל עוד המבקש שוהה בחו"ל.
דין הבקשה לעיכוב ביצוע – שאינה אלא בקשה למתן סעד זמני למניעת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש עד להכרעה בערעורו (ראו למשל: ע"א 4903/22 הרוש נ' עו"ד שמעון אורי, פסקה 13 (17.8.2022) – להידחות, אף מבלי צורך בתגובה מאת המשיבים.
כמוה, גם הבקשה למתן סעד זמני, לביטול עיכוב יציאת המבקש מן הארץ – דינה להידחות.
כפי שנפסק לא אחת, בהקשר דומה, "המקום הטבעי להגשת בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל הוא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עצמם, גם שם עומדים למבקש הסעדים הרלוונטיים לבקשה" (ע"א 2886/18 יצחק נ' הנאמנת לנכסי המבקש, פסקה 4 (10.5.2018))
התוצאה היא, אפוא, כי הבקשות נדחות.
