ביטול סגירת תיק צרכני ביטוחי ופטור מאגרה

עניינה של בקשת האישור והתביעה דנן, בהפרה נטענת של הוראות תקנות בריאות הציבור (מזון)(סגירה של אריזות מזון), התשנ"ג-1992, צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 וסעיף 2.3 לתקן ישראלי רישמי 1145, המתבטאת בכך שהמשיבה שיווקה מוצרי לחם שאריזותיהם אינן תואמות את הוראות הדינים הרלוואנטיים, שכן לאחר פתיחתן הראשונה של האריזות ניתן להחזירן למצבן המקורי מבלי שהצרכן יוכל להבחין בכך שניפתחו.

על כן, לא מצאתי טעמים המצדיקים להורות על איתור תובע מייצג או בא כח מייצג חלופיים, או על פירסום הודעה בדבר ההסתלקות, דבר הכרוך בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך (ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 21/12/2010)).

בראי השיקולים שהותוו בת"צ (שלום חיפה) 19713-08-18 עמיאל נ' מוצצים ראשון לציון (2003) שותפות מוגבלת (28/01/2019), ובשים לב לעילת התביעה לכאורה שמגלה בקשת האישור כנגד המשיבה; מהות הפגיעה בחברי הקבוצה והיקפה; תיקון דרכיה של המשיבה בעקבות בקשת האישור (כאמור לעיל), וכן במידת התועלת שהוסבה לחברי הקבוצה בפרט ולציבור בכללותו ולשלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, מצאתי כי מתקיימים בעניינינו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מתשלום חלקה השני של האגרה.

הדיון הקבוע ליום 29/01/20 מבוטל.

המזכירות תסגור את התיק ותמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל בתי המשפט לצורך רשומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

...

עם זאת, בשים לב למהות העניין המונח לפניי, ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, כאשר על פי בקשת האישור מדובר בבית עסק קטן יחסית, ולו שלושה סניפי בתי מאפה בלבד בעיר ירושלים (עניין שיש לו השלכה גם על שיעור הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה, במידה והיה נפסק כזה), מהות וסוג ההפרה מחד גיסא ואופייה וטיבה של התועלת שהושגה לחברי הקבוצה מאידך גיסא, ולאחר שהבאתי בחשבון את יתר העקרונות המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה שבסעיפים 22 ו- 23 לחוק ובפסיקה, סבורני כי הסכום המבוקש כשכר טרחה גבוה יתר על המידה ויש להעמידו על סכום של 22,000 ₪ כולל מע"מ. את הסכום המוסכם כפסיקת גמול למבקש מצאתי כסביר.

נוכח האמור לעיל, ובהסכמת הצדדים, אני נעתר לבקשה, ובלבד שכל אחת מהשיטות המפורטות בסעיף 4 לפסק הדין, ואשר תיושם על ידי המשיבה באריזות המוצרים המיוצרים ומשווקים על ידה העונים להגדרת "מזון ארוז מראש", תקיים אחר הוראות הדין הרלוונטיות, כך שניתן יהיה להבחין בפתיחה ראשונה של האריזה, במידה ותתבצע.

בכפוף לכך, אני מורה על הסתלקות המבקש מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש.

בתיק רע"א 2512/17 פינצב - מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.18) (להלן: "פסק דין פינצב"), שעסק בבקשה של גוף מוסדי להתיר לו לקזז כספים מפוליסת ביטוח מנהלים של חייב בהליכי פשיטת רגל המוחזקים בגוף המוסדי כנגד הלוואה שניטלה מהגוף המוסדי, נקבע כי מותר לחברה המנהלת לקזז את חוב ההלוואה מקופת הגמל.

הגבייה של 99,250 ₪ נבעה מתיק הוצאה לפועל שניפתח לבצוע פסק הדין שבוטל והליך שנמחק עפ"י בקשת הנתבעת, ולפיכך נעדרת תוקף חוקי ומנוגדת לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ופסולה.

את יתרת הכספים 122,058.20 ₪ העבירה פסגות לתיק ההוצאה לפועל בהתאם לצוו המימוש וביום 9.1.18 הגישה בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל 518505-02-17.

יש לדחות את טענת התובע כי יש להבחין בין כספי קופת גמל לכספים שהופקדו בקרן ההשתלמות או בכספים נזילים, שכן הן הפסיקה והן הממונה על שוק ההון לא עושים איבחנה זו. קרן ההשתלמות הנה מוצר פנסיוני יחיד מסוגו הפטור ממס.

במועד הקזוז חוב ההלוואה עמד על 80,056 ₪ בצרוף אגרות ושכ"ט בסך 19,194 ₪.

...

בנסיבות העניין ומשהתובע היה מודע לחובתו להשיב את ההלוואה ומשבוצעה מסירה כדין של כתב התביעה (החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) קארין ליבר מיום 4.8.18 בתיק 47067-06-16) ושל האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, נדחית התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש.

כמו כן נדחית התביעה לפיצוי לפי חוק הגנת הצרכן, בהיותה משום הרחבת חזית.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע תוך המועד הנקוב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.

משכך אני מורה על ביטול סגירת התיק ואני נידרש לבקשה לפטור מתשלום אגרה.

מן הכלל אל הפרט מאחר ועניינינו אינו כמפורט בתקנה 19(6א)(ב), שכן אין המדובר ב"הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור", אלא בתביעה שהוגדרה כ"תביעה צרכנית ביטוחית ונזיקית כספית", אין התובע זכאי לפטור מתשלום אגרה על פי ההתקנה עליה הוא מבסס את בקשתו.

...

משכך אני מורה על ביטול סגירת התיק ואני נדרש לבקשה לפטור מתשלום אגרה.

הנתבעת טענה, כי דין התביעה כנגדה להידחות בהעדר עילה.

לטענתו, עמד בכל הקריטריונים לפטור מעירבון, בשל חיסכון כיס ו-"לא ברור לו גם מדוע היתעקש בית המשפט בקבלת המסמכים מצד המערער אשר לא היו ברשותו אך מוכיחים את טענותיו שניתנו בתצהיר ולא נסתרו". זאת, מכיוון שלא הצליח להשיג את ההכרזה עליו כמוגבל באמצעים מאחר ולשכת ההוצאה לפועל סגורה.

בבקשתו לפטור מעירבון טען המערער ש"מצבו הכלכלי בכי רע, ואין לו כל רכוש ואו תוכניות חיסכון והוא נמצא בחל"ת ואף את כספי החל"ת לא קיבל מאחר והכספים עוקלו לו על ידי חובות של המוסד לביטוח לאומי".

בבקשה לפטור מאגרה הוסיף על טיעונים אלה שמשכורותיו האחרונות היו 3,000 ₪ שמתוכם המערער משלם תיק איחוד, דמי שכירות ובקושי מיתקיים.

המסמכים שצורפו הם אלה: מכתב ב"כ המערער למוסד לביטוח לאומי מיום 11.5.20 לביטול קזוז 35 ₪ "עבור חודשים ינואר פברואר מדמי האבטחה", למרות שהמערער מחזיק בתלושי שכר לינואר-פברואר 2020.

כפי שנקבע ברע"א 845/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (ניתן 30.4.97): "הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי. מערכת המשפט צריכה לשאוף לכך שמשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח נוהג של דחיות מיותרות ללא צורך. התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו עניין. לעיתים יכול העיכוב להימשך שנים גם כאשר מדובר בערכאה ראשונה, קל וחומר אם יש להמתין עד לסיום העירעור בערכאה האחרונה." וראו גם: רע"א 896/16 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ נ' המועצה הישראלית לצרכנות (פורסם בנבו, 04.05.2016).

...

על כן, על פי כל האמור לעיל, ובשקלול מה שהוכיח המערער בעניין חסרון הכיס שלו, באיזון עם סיכויי הערעור שאינם גבוהים במידה המצדיקה פטור מערבון, קביעת הרשם בדבר הפחתת הערבון ל-4,000 ₪ אינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

על כן, אני דוחה את הערעור.

המערער ישלם למשיב הוצאות הערעור בסך 1,755 ₪.

עוד התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולפטור את המבקשת מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט בהתאם לתקנה 7א. לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "תקנות האגרות"), והצדדים הסכימו כי ככל שלא יינתן פטור בגין מחציתה השנייה של האגרה – זו תשולם על ידי המשיבה.

ככל שלא תעניק המשיבה את מלוא סכום ההטבה לציבור לקוחותיה עד אותו מועד, את יתרת סכום ההטבה שלא העניקה בדמות פטור מדמי משלוח תיתרום לעמותה למשפחות נזקקות בתרומת מוצרים על פי שווי המוצרים כפי שנמכרים לצרכן בפועל באותו מועד, תגיש לתיק תצהיר על השלמת הענקת ההטבה כאמור ותצרף לתצהירה גם אישור מטעם העמותה הנתרמת בדבר קבלת התרומה.

נפסק כי שיקולים אלו אינם רשימה סגורה ובבואו לפסוק גמול ושכר טירחה בתובענה ייצוגית רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם שיקולים נוספים אשר אינם מנויים בסעיפים 22 ו – 23 לחוק תובענות ייצוגיות, כאשר הקביעה המדויקת של שיעור הגמול ושכר הטירחה למייצגי הקבוצה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתאם לנסיבות התיק שלפניו (ר' ת"צ 16059-04-16 נ.כ. (קטינה) נ' ניאופרם בע"מ (13.12.2020)).

בעניינינו, במסגרת הודעת ההבהרה שהתבקשו הצדדים להגיש לעניין אופן חישוב הגמול ושכה"ט ציינו הצדדים, כי בבקשת האישור הושג הסעד לפצוי בגין העבר כימעט במלואו; כי בתי המשפט השונים פסקו סכומי שכ"ט וגמול הגבוהים משמעות מבקשת הסתלקות זו רק בשל התיקון לעתיד ללא פיצוי לעבר כלל; כי בקשת האישור השיגה שינוי עתידי חשוב ביותר בשים לב לכך שהמשיבה שינתה את היתנהגותה כתוצאה מעצם הגשתה; כי המבקשת לקחה על עצמה סיכון רב בהגשת בקשת האישור בעילות ובנימוקים שלא הוכרעו בעבר, וכי שיעור הגמול ושכר הטירחה שנקבעו אינם על הרף הגבוה בהשוואה לפסקי דין אחרים, ובכל מקרה שכ"ט עוה"ד עולה בקנה אחד עם ההלכות הידועות לעניין זה. לאחר עיון בנתוני התיק, בבקשת ההסתלקות, בפרטי ההסדר ובהבהרות הצדדים, שוכנעתי כי בהגשת בקשת ההסתלקות נטלו על עצמם המבקשת ובא-כוחה סיכון משפטי לא מבוטל, וגם השקיעו השקעה לא מבוטלת בדמות גיבוש הסדר המטיב עם הציבור – הן בדמות פיצוי בגין הפרות עבר המוצא ביטוי בהטבה כספית לא מבוטלת, והן בדמות תיקון הדרכים לעתיד.

משכך, נראה כי אין הכרח בפירסום הודעת ההסתלקות לטובת קבלת עמדת היועמ"ש, ואינני מוצאת לנכון להורות על איתור תובע מייצג או באי-כוח מייצגים חלופיים (להרחבה ר' ת"צ 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010)).

...

בכל הטעמים שלעיל, די לדעתי כדי להצדיק פטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה בנסיבות וכך אני מורה (ר' למשל ת"צ 15112-08-18 בשן נ' חברת דואר ישראל בע"מ (03.08.2020); ת"צ 46164-05-20 בן דלל נ' החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין בע"מ (08.11.2021)).

סוף דבר בקשת האישור נמחקת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת נדחית.