ביטול סגירת תיק בהוצאה לפועל

ב- 11.12.2015 הגיש התובע בקשה לבית המשפט למתן סעד צו ביטול לסגירת תיק הוצאה לפועל שניפתח נגדו ע"י הנתבעת 1, וזאת - עד לבירור ההליכים בבית המשפט בנוגע לתביעתו זו. מעיון בנספח 1 שצירף התובע לבקשה עולה כי הליכי ההוצאה לפועל הופנו לאמו של התובע.

...

בשולי הדברים, אעיר כי נראה שהתשומות שנדרשו בסופו של דבר לדיון בתיק זה - אינן כמידתו; אך, מצאתי להשקיען באשר בית משפט זה נועד לשמוע את "האזרח הקטן"; ליתן לו את יומו; מה – שנעשה בענייננו.

בנסיבות תיק זה, דין התביעה הנדונה - להידחות.

סוף דבר התביעה הנדונה - נדחית.

המשיב הגיש בקשה לביטול הליכים וסגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו- 513858-01-17 .

...

סעיף 4 לפסק בדין בהסכמה, קובע כי: "למרות האמור, ישלם הנתבע (המשיב בערעור דנן), מקדמה על חשבון הסכום שייקבע בהתחשבנות, על סך 50.000 ₪ (כולל מע"מ) וזאת תוך 7 ימים מהיום". בבקשה למתן פסיקתה, אשר הוגשה ע"י המערער וחתומה ע"י בא כוחו – עוה"ד הורוביץ, מודה המערער בסעיף 3 לבקשה, כי: "הנתבע (המשיב בערעור דנן), שילם את התשלומים בסעיף 4 להסכם הפשרה". הינה כי כן בפנינו הודאת בעל דין כי הסכום אשר קבוע בסעיף 4 להסכם הפשרה (הוא פסק הדין מיום ה- 28.1.15), ואשר בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל, נשוא ערעור זה, שולם למערער ע"י המשיב ואף לא נכלל בפסיקתא שהגיש המערער לחתימת בהמ"ש. על כן די באמור כדי לדחות את הערעור.

לשאלתו ענה המערער: "...לעצם ה- 50.000 ₪, כן הם התקבלו". לאור האמור לעיל, הנני קובע כי תיק ההוצאה לפועל (513858-01-17), אשר במסגרתו נתנה החלטה נשוא הערעור דנן, נפתח שלא כדין, מאחר והתשלום, אשר בגינו נפתח תיק ההוצל"פ, שולם למערער וזאת עפ"י הודאתו של המערער במסגרת הבקשה למתן פסיקתה, ובמסגרת פרוטוקול הדיון מיום ה- 19.9.16.

סיכום לאור האמור בפירוט בפסק דין זה, דין הערעור להידחות.

עתירת הנתבעים לביטול העיקולים וסגירת תיק ההוצאה לפועל נדחתה על ידי הערכאות השיפוטיות (ראו: בר"ע 1054/06, רע"א 7916/06).

...

אומר כבר כאן, כי דין טענה חסרת בסיס זו להידחות.

התוצאה: סופו של יום, התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנתבעים הפרו את הסכם הפשרה, ומשכך דין התביעה להידחות מן הטעמים שפורטו.

התוצאה היא שהתביעה נדחית.

לעמדת הנתבעת 1 יש להורות לעו"ד אולשיבציק להעביר לידיה את מלוא כספי הנאמנות אשר הוקטנו ל- 118,000 ₪ (להלן: "כספי הנאמנות") אשר הופקדו בידיו מכוח צו עיקול זמני בתיק זה; ולחילופין להורות לתובעים לעשות כן; ולחילופי חילופין בלבד, להורות על ביטול סגירת תיק ההוצאה לפועל, והכל תוך חיוב התובעים וב"כ בהוצאות (להלן: "הבקשה").

...

ביום 26.2.15 התקיים דיון בפני כב' הרשם קבאני אשר בסיומו ניתן תוקף של החלטה להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים ובית המשפט הורה בזו הלשון : " למען הסדר הטוב, אני מורה לבנק פועלים סניף 716 נהריה, להותיר בחשבון הנאמנות מס' 64050 המתנהל על שם עו"ד אולשביצקי שי סך של 118000 ₪ , ואת כל היתרה שתוותר בחשבון להעביר למר אסף אטדגי לחשבון 638916 באותו סניף. כן מורה, ללשכת ההוצלפ קריות, לסגור את תיק ההוצלפ מס' 1301176140 לאחר ביטול כל ההליכים שאושרו במסגרתו ככל שאושרו וזאת בהתאם למוסכם בין הצדדים". לעניין העברת כספים לצד ג', חב' פרטנר הזוכה בתיק הוצלפ 5486930215 נגד רובוקלין בע"מ שהיא חברת אסף אטדגי בע"מ , ביקשו הצדדים כי בית המשפט יתן הוראות לנאמן להעביר את כל סכום החוב העדכני שעומד היום על 104,006 ₪, בכפוף להחלטה בצו המניעה בתיק פירוק מס' 56436/02/15 מחוזי חיפה וזאת מתוך יתרת הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות הנ"ל על שם עו"ד אולשביצקי (להלן: "ההחלטה מיום 26.2.16").

לאור האמור – ועל סמך ההסכמות בין הצדדים מיום 26.2.15, להם ניתן תוקף של החלטה, אני מורה לעו"ד שי אולישיבסקי להעביר את כל הסכום שנותר בחשבון הנאמנות שמספרו 064050 המתנהל בסניף 716 של בנק הפועלים (אשר עמד על 13,122 ₪ נכון ליום 3.12.15), לידי הנתבעת 1 וזאת לא יאוחר מיום 1.2.18.

לסיכום – עו"ד אולשיבסקי יפעל על פי האמור בסעיף 20 לעיל ויעביר את כל יתרת הסכום אשר נותר בידיו בכספי הנאמנות הנ"ל לידי הנתבעת 1 וזאת עד ליום 5.2.18.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

נטען כי לאור היתנהלות הערייה יש לבטל את החוב ולסגור את תיק ההוצאה לפועל; נטען שלא יעלה על הדעת שהעירייה תשב בחיבוק ידיים במשך כ-14 שנים ולא תנקוט כל פעולה רציפה ומשמעותית לגביית החוב, ומכאן שיש לבטלו מטעמי היתיישנות, שהוי, חוסר תום לב וחוסר הגינות; נטען שהעירייה ע"פ טענתה החלה בהליכי אכיפה רק ביום 2.5.2012, היינו 6.5 שנים ממועד הווצרות החוב.

...

טענות המשיבה לטענת העירייה דין העתירה להידחות הן על הסף והן לגופה.

שיהוי למען הזהירות, גם אם אניח לטובת העירייה כי החוב לא התיישן בשל פעולות הגבייה שבוצעו (משלוח עיקולים ממוחשבים לבנקים וחברות ביטוח), עדיין אני סבור כי יש לבטל את החוב בשל השיהוי שחל בהליכי הגבייה.

יפה לעניין זה סיכום הדברים מפי כב' השופט פוגלמן בעניין קורן (פס' 27): "יש לבחון אם עשתה הרשות מאמצי גביה במהלך השנים, או שמא הזניחה את החוב ונמנעה כליל מניסיונות אכיפה. כן יש ליתן משקל לשאלת חלוף זמן – קרי, מהו 'ותק' החוב שתשלומו מתבקש. ככל שתבקש הרשות לגבות חוב ישן יותר, שנעשו פחות מאמצים לגבותו – כך תיטה הכף לדעה שלפיה גבייתו תעמוד בניגוד לחובתה לפעול בהגינות; ולהפך. למול זאת תיבחן התנהלות הפרט. גם בהינתן ההנחה בדבר החובה הפחותה המוטלת עליו, אני סבור כי התנהגות חסרת תום לב מצדו, המבטאת בבירור ניסיונות לחמוק מתשלום תשלומי החובה – תשקול נגדו". כלי עזר נוסף לבחינת השיהוי הוא הנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2012: "הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים (גביה)" (הנחיה 7.1002).

סוף דבר העתירה מתקבלת – החוב בגין הנכס הידוע כגוש 7071 חלקה 30-32 ע"ש המנוח יונדף אינו בר גבייה ונמחק מחמת התיישנות ושיהוי.