מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול נוהל של האוניברסיטה

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

דרישה לביטול נוהל סיום עבודה השולל את מוסד הקביעות.
התרשמנו כי טענות ארגון הסגל הבכיר בעיניין זה אינן מהוות דרישה להפקיע ממוסדותיה של האוניברסיטה את הפררוגטיבה הניהולית לקבוע סדרי עבודה המצויים בסמכותה, אלא לקיים שיח על אותם נהלים אשר יש בהם כדי להשפיע על תנאי עבודתם ושכרם של חברי הסגל הבכיר הנקבעים על ידי המעסיק באופן חד צדדי וללא שיתופם.
...
בנסיבות אלה אנו דוחים את טענת המבקשת לפיה מדובר בשביתה "פוליטית" או בשביתה שאינה לגיטימית.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העובדים וכי אין למנוע מהם מימוש זכות השביתה.
סוף דבר לפיכך, הבקשה למתן סעדים זמניים - נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוענת התובעת, כי מס ההכנסה לא מסר לאוניברסיטה מי הם אנשי הסגל אשר עשו שימוש פרטי/אישי אסור מכספי הקרן והשומה כלל לא יוחסה לאנשי סגל מסוימים חרף העובדה כי בידי התובעת מצוי התעוד המלא של כל אחד ואחת מנסיעות א/נשי הסגל באופן שהיה מאפשר לבחון האם ובגינו של מי יש לייחס שימוש פרטי-אישי בכספי הקרן (ר' סעיף 17 לכתב התביעה).
נפלו פגמים מנהליים בחיובה של התובעת בקנסות בגין השנים השנים 2010-2007 מבוטלים, משהנתבע לא הפעיל את שיקול הדעת המוקנה לו בצורה סבירה ומידתית, ולא טרח לנמק בפנינו מה היו השיקולים שהנחו אותו במתן ההנחה, ככל שאכן ניתנה הנחה, בגובה הקנסות, אילו נהלים פנימיים עמדו בתוקף באותה עת והאם אלה הופעלו ונאכפו בצורה שיוונית על כלל המעסיקים בעת גבית דמי ביטוח בעקבות ביקורת נכויים.
...
לאור כל האמור לעיל סברנו, כי הגביה הקולקטיבית וחוסר היכולת (או הרצון) של הנתבע לתמוך בראיות טענתנו, כי דמי הביטוח שנגבו יוחסו לכלל עובדות ועובדי התובעת, מהווה פגם בשיקול הדעת של הנתבע.
"השתק הפלוגתא משרת את היעילות בדיעבד (ex post). לאחר שפלוגתא כלשהי נדונה והוכרעה לגופה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אין מאפשרים לדון בה פעם נוספת במסגרת הליך נוסף, ובכך מונעים את בזבוז המשאבים הכרוך בדיון חוזר ונשנה בפלוגתות שכבר נדונו והוכרעו מתוך הנחה שהן נכונות. לעומת זאת, אם הפלוגתא הועלתה לדיון על ידי אחד הצדדים אך לא נדונה לגופה על ידי בית המשפט או לא הוכרעה בממצא פוזיטיבי, שוב אין הטעם של יעילות בדיעבד מצדיק שלא לדון בה (שכן אין כל ערובה לנכונותה) ולכן צריך לאפשר לבעל הדין להעלות אותה לדיון פעם נוספת במסגרת הליך אחר" (ר' בעמ' 490-489) ומסכם פרופ' רוזן-צבי סוגיה זו בכותבו: "אני סבור כי על בית המשפט לאמץ את הגישה הצרה ולא להחיל השתק על פלוגתות שעליהם הוסכם בפסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה, אלא אם כן הסכימו הצדדים מפורשות כי על פלוגתות אלו יחול השתק פלוגתא. זוהי גם הגישה השלטת בארצות הברית. אסביר מדוע: הבחירה בגישה הרחבה תפגע הן במוסד הפשרה, שכן צדדים ייטו שלא להתפשר, הן באינטרס הציבור בהקטנת עומס ההתדיינויות והן באינטרס עשיית הצדק עם בעלי הדין. צדדים רבים ימצאו את עצמם מנועים מלדון בפלוגתא שעליה הסכימו במסגרת הסכם פשרה מבלי שהתכוונו לוותר על זכותם להתדיין עליה במסגרת הליך עתידי, אשר את קיומו כלל לא צפו, וגם אם צפו לא התכוונו להיות קשורים בהסכמות שנועדו אך ורק כדי להביא את ההליך לסיומו. נוסף על כך, גדל הסיכוי שהממצאים העובדתיים והטענות המשפטיות שינוידו להליך המאוחר יהיו שגויים, שכן במקרים לא מעטים הצדדים מסכימים לממצאים ולטענות שהצד שכנגד טען להם רק על מנת לסיים את ההליך בפשרה ומבלי להודות בנכונותם". (ר' בעמ' 570) אין חולק, בעניננו, כי בהסכם הפשרה שנחתם בין התובעת לפקיד השומה נכתב, ברחל ביתך הקטנה, כי "הצדדים מעונינים להגיע להסכם בגין שנות המס שבהסכם בלבד, וזאת, מבלי שקיבלו האחד את טענות הצד השני" (ר' נספח 8 לתצהיר התובעת).
בנסיבות אלה מצאנו לדחות את טענת הנתבע כי חל בעניננו כלל השתק הפלוגתא.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בהודעת הזימון צוין, כי בבסיס ההחלטה עומדות, בין היתר, בעיות אמינות; אי-שתוף פעולה עם עמיתים; "היתנהלות לא קולגילית"; היתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם נהלי האוניברסיטה ועם הנהוּג במחלקה; ו"תרומה לקויה לידע במחלקה".
בערעורו, שב ערן על הטענות שהעלה לפני בית הדין האיזורי, הן בנוגע להליך השימוע, ולשיקולים שהיה על האוניברסיטה להביא בחשבון, הן לגופם של דברים, וטען כי בפסק הדין של בית הדין האיזורי נפלו שגיאות רבות – "עובדתיות, משפטיות ומהותיות". בנוסף טען ערן, כי פסק הדין של בית הדין האיזורי בטל מעקרו, משום שהועתק כולו – חלקו מסיכומי האוניברסיטה, חלקו מההחלטה בסעד הזמני – ומשכך, הלכה למעשה, כלל לא הופעל בו שיקול דעת שפוטי.
בתוך כך, טוען ערן כי ההעתקה האמורה, יש בה משום משוא פנים "מובהק", ו"העדפה בוטה" של האוניברסיטה, הבאה לידי ביטוי בכך שבית הדין האיזורי אימץ באופן אוטומאטי את עמדתה, מבלי לבחון את טענותיו באופן עצמאי.
...
בית הדין הארצי בחן נימוקים אלה לגופם, וקבע כי אין לקבל את טענות המערער לגבי קורות החיים שהגיש, באשר אלה כללו דיווחים כוזבים, על אודות 'פרסומים' מחקריים שונים; וכי "קיימים עוגנים למסקנה בדבר יחסי אנוש לקויים", כשבכלל זה ניתן לציין את נסיעתו של ערן לכנס במהלך שנת הלימודים, ללא אישור כנדרש; את אי-הזמינוּת למפגשי עבודה שוטפים, עם הדיקן, ועם פרופ' אוסטינובה, שמונתה לשמש לו כחונכת במחלקה; את הימנעותו מהשתתפות בסיורי חובה; ואת חוסר נכונותו ליטול חלק בעבודה על תכנית לימודים חדשה, אף שהתבקש לסייע בבנייתה.
מכך נמצאנו למדים, כי מדובר בקביעות שבהן אין לבית הדין האזורי, כערכאה דיונית, יתרון משמעותי על פני בית הדין הארצי, היושב לדין כערכאת ערעור.
משאלו הם פני הדברים, בין אם ההכרעה שקיבל בית הדין הארצי היא ההכרעה הנכונה, בין אם לאו, על-פי פסיקת בית משפט זה, לבטח לא נפלה בהחלטת בית הדין הארצי טעות משפטית מהותית: "המקרים, שבהם אפשרית פרשנות משפטית לכאן או לכאן, הם, בדרך כלל, בגדר דוגמה לנסיבות, שבהן אין להסיק על דבר קיומה של טעות משפטית מהותית, שהרי עצם קיומם של פירושים משפטיים חלופיים, או של מיגוון של דרכים משפטיות אפשריות אינו מתיישב עם המסקנה, כי נפלה טעות משפטית מהותית. לשון אחר, אם פתרון פלוני הוא בגדר טעות מהותית, אין, בדרך כלל, מקום למסקנה, כי יש לנושא פנים לכאן או לכאן. אם קיימים מבחר או מספר של אפשרויות לפתרונה המשפטי הנכון של הבעיה, או אם יכולות להיות גישות סבירות חלופיות לאותה סוגיה, רצוי שבית המשפט ייטה לכיוון אי ההתערבות. מטרת ההתערבות אינה העדפתו של פתרון משפטי חלופי, כדי שתינקט הדרך, שבה היה בוחר בית-משפט זה ואשר שונה מזו ששימשה את בית הדין לעבודה, שגם היא דרך שאין לשללה לחלוטין" (עניין חטיב, עמודים 694-693).
יחד עם זאת, בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, כמפורט לעיל – בדגש על משך ההליך, היקפו, המשמעות הקשה של החזרת התיק לבית הדין האזורי, ובנוסף גם אופן התנהלותו של ערן, עובר להליכים המשפטיים, ואף במהלכם – סבורני כי בית הדין הארצי עשה מלאכתו נאמנה, פעל בשקדנות וחריצות, בשׂום שכל ודעת, ועלה בידו לרפא את עיקר הפגם שנפל בפסק הדין של בית הדין האזורי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת מוסיפה וטוענת כי מנהלת בית הספר היתעמרה בה לכל אורך שנות הלימודים בבית הספר וחיפשה היזדמנות אפשרית להיתנגח בה. התובעת עותרת לפצוי בסכום של 200,000 ₪, שכן לטענתה, אי-קבלתה לאוניברסיטת תל-אביב, מהטעם שהיא לא השלימה את התוכנית, תגרור הפסד עתידי של 12,500 ₪ לחודש בעבודה כעורכת דין.
עם זאת, לא ניתן להיתעלם מכך כי במסגרת התביעה לא נתבע סעד שעניינו ביטול נוהל משרד החינוך, או קביעה כי אינו חוקי.
...
לפיכך לא ניתן לדון בטענה במסגרת "תקיפה עקיפה". נוכח כל המפורט לעיל, אני מקבלת את טענות אורט ומשרד החינוך, ומורה על מחיקת התביעה על הסף.
הטעם לכך הוא, שגם אם התוכנית מושא ההליך נכללת ב"תכניות לימודים" המוחרגות מסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, הרי שהתוצאה היא שהעניין מסור לסמכותו העניינית של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ואין בכך להקנות לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה (עיינו: א' גורן, בתי משפט מינהליים (2008), בעמ' 81).
ה – סוף דבר מורם מאמור שאני מורה על מחיקת התביעה בשל חוסר סמכות עניינית.

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2005 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

נוהל זה לדידו של בא כוחה של האוניברסיטה, היא החלטת ועדת הקבע מיום 15.10.2002, שביטלה את הנוהג הקיים לגבי התחולה למפרע של ההעלאה בדרגה.
...
בעקבות שמועות שהגיעו לארגון, לפיהן החליטה ועדת הקבע של האוניברסיטה על שינוי בהסכמים לגבי התחולה למפרע של העלאה בדרגה, פנה יו"ר הארגון, ד"ר אחיעזר שאקי, ביום 19.11.2002 במכתב אל נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה, והביע את התנגדותו הנחרצת של הארגון "לפגיעה חד צדדית בהסכם, סיכום או נוהג כלשהו הקשור בחברי הסגל". במכתב נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה, לד"ר אחיעזר שאקי מיום 26.11.2002 מאשר פרופ' משה קוה, כי בישיבת ועדת הקבע האחרונה של האוניברסיטה שנערכה בתאריך ט' בחשוון, תשס"ג (15.10.2002) התקבלה החלטה "שכל מינוי אקדמי יכנס לתוקפו רטרואקטיבית חצי שנה לפני סיום ההליך". נשיא האוניברסיטה צרף למכתבו זה את מכתב הממונה על השכר במשרד האוצר, מר יובל רכלבסקי (להלן - הממונה על השכר), מיום 5.11.2002 שנכתב בתגובה לפנייתו של פרופ' יעקב נאמן, יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה, אליו, ולפיו מקובלת עליו עמדתה הנוכחית של האוניברסיטה, לפיה יש לאשר העלאה בדרגה למפרע "לשישה חודשים בלבד (ובלבד שההליך נפתח בתאריך שקדם למועד התחולה)". בסיום מכתבו זה כותב הממונה על השכר: "הריני להודיעך כי לא אאשר רטרואקטיבית לשנתיים-שלוש, כפי שהיה נהוג, והנני מקבל את עמדתכם לאשר עד שישה חודשים בלבד" (ההדגשה הוספה – ע.ר.).
אנו סבורים שפסק דינו של בית הדין האזורי דינו להתאשר בעיקר מטעמיו ומטעמי הארגון כפי שפורטו על ידו בהרחבה ובבהירות.
סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין אני מצטרפת לפסק דינו של השופט עמירם רבינוביץ השופט שמואל צור אני מצטרף לפסק דינו של השופט עמירם רבינוביץ נציגת עובדים, חנה בן דוד אני מצטרפת לפסק דינו של השופט עמירם רבינוביץ סוף דבר - ברוב דעות השופטים ונציגת העובדים וכנגד דעתו החולקת של נציג המעבידים, מר רפאל פרבר נדחה הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו