מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול מתנה לאחר פטירת הנותן

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מסקנתי זו נקבעת גם בשים לב לחובת ההוכחה המוגברת המוטלת על כתפי המבקש את ביטול המתנה לאחר מות נותן המתנה בבחינת תביעה נגד עזבון.
...
לא ניתן לשמוע מפי המנוחה משפטים ברורים ושלמים ולמעשה היא גם לא היתה אקטיבית בשני המפגשים – מי שיזם את השאלות היה עו"ד פרידמן; המנוחה לא שאלה שאלות מיוזמתה ולא מסרה פרטים מיוזמתה; השאלות שהיו צריכות להישאל כמפורט בסעיף 34 לעיל לא נשאלו ולא התבררו; מוגבלותה פיזית ותלותה בסביבתה בולטים בברור (ניקיון משקפיה, קירובה אל השולחן, הפנייתה למקום בו היה עליה לחתום, ההליכון שעמד בקרבתה (על פי עדות עו"ד אנגל), ועל כן אינני מקבלת כסבירה את עדותו של עו"ד פרידמן על פיה המנוחה היא זו שפתחה לו את הדלת (עמ' 8 לפרוטוקול), בעיקר עת הנתבעות נכחו בדירתה.
זאת להבדיל מנסיבות שתוארו בעמ"ש 55336-12-14 וע"א 7506/95 אליהן הפנו הנתבעות בסיכומיהן ואשר הוזכרו לעיל, השונות לחלוטין מהנסיבות שבענייננו, בעיקר בהקשר למבחן היוזמה והדומיננטיות של המצווה או נותן המתנה בעריכת המסמך, עליהם העיד עוה"ד עורך המסמך שם. סיכום ביניים בחינת הראיות שבפניי מביאה אותי לכלל מסקנה כי המנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הסכם המתנה.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הערר עוסק בבקשת העורר לבטל עסקת מתנה, לאחר פטירת הנותן וזאת בשל פגם בייפויי הכוח אשר לטענת העורר הקשה על יישום עסקת המתנה.
...
אם באיחור של חודשיים כך, הרי שוודאי כי באיחור הגדול פי כמה שלפנינו ובהעדר כל טעם של ממש לאיחור זה, אציע לחבריי לקבוע כי לא ניתן להתעלם מהמועדים שנקבעו בחוק וכי על כן דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.
לצד זהירות מתחייבת זו, אתייחס בקצרה לעניינים הבאים: ראשית, לגבי טענת המשיב בדבר הצורך לפנות לבית המשפט המוסמך לשם הצהרה על בטלות העסקה: איני סבור כי בכל מקרה יש הכרח לפנייה מסוג זה, אלא שבערר זה שלפנינו, נוכח תהיות שהעורר תרם להתחזקותן בעצם זה שנמנע מלהגיש תצהיר (וממילא מנע את האפשרות כי ייחקר עליו), אין בידי לקבוע כי הזהירות שגזר על עצמו המשיב בדרישתו לפסק דין הצהרתי אשר צד לו הם היורשים האחרים, אינה במקומה.
סוף דבר: לאור האיחור הניכר בהגשת הערר, איחור לו לא נמצא כל צידוק של ממש ובשים לב לדרך התנהלות העורר אשר נמנע מהגשת תצהיר ומצירוף כל המסמכים, אציע לחבריי לקבל את הבקשה לסילוק על הסף ולהורות על מחיקת הערר.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מרבית התובענות בעיניין זה מוגשות ומתבררות לאחר פטירת נותן המתנה.
עילה מסוג "ניתן לביטול" להבדיל מ-"בטל". אמנם, עילת ביטול מחמת עושק יכולה לאחר פטירה לעבור לחליפו של אדם (באמצעות 5 , פ"ד מה( ראובן עובדיה נ' שלומית סיבהי 92/89 ) ראו ע"א עזִבון היורשים או מנהל ( 113 , 119 וגם פרידמן וכהן, חוזים, כרך ב' בעמ' 1100 – אך אין בכך להקנות מעמד לתובעים שאינם חליף.
...
בשולי פסק הדין אוסיף כי מקובלת עלי טענת הנתבעים כי טענת התובעים אשר 28 האם המנוחה, בטלות אף הן וזאת מכוח סעיף עזִבון "להסכמות" שקדמו להסתלקותם מ 8(א) לחוק הירושה התשכ"ה 1965- – ועל כן לא דנתי בטענות בדבר "ההסכמות" בין התובעים ובין הנתבע עובר להסתלקות.
ראו ע"פ 1/48 סילוסטר 12 19 שצוטט בהסכמה בבג"צ 7738/04 ,5 ( נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד א( פלונית נ' שר הרווחה ואח', מיום 17.01.2007 בפסקה 6 לפסה"ד. נפסק, התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 .

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עוד טוענת האם, כי ההסכם מנוגד להוראת סעיף 8 (ב) לחוק הירושה שעה שמדובר במתנה שאינה מוגמרת כי אם כזו שתוקנה לבני הזוג ס. רק לאחר פטירתה; כי הרקע לחתימה על ההסכם הוא ניצול מצוקתה הנפשית על ידי בני הזוג ס. העולה כדי עושק והשפעה בלתי הוגנת אשר יש בהם כדי להביא לביטול ההסכם.
למען הדיוק יובהר, כי בדין הישראלי מוכרות שלוש צורות של מתנה – שתיים בין חיים והשלישית מחמת מיתה: (א) מתנה המקוימת מיד; (ב) התחייבות לתת מתנה בעתיד; (ג) התחייבות לתת מתנה שתוקנה לאחר מותו של הנותן.
...
לא שוכנעתי, כי הופעלה על האם השפעה בלתי הוגנת ו/או כי בעת החתימה על ההסכם הייתה במצוקה כזו או אחרת שפגעה בכושרה להתקשר בו. אין חולק, כי בעת החתימה על ההסכם הייתה האם כבת 78 שנים, כי היא שורדת שואה, אשר במהלך חייה שני בני זוג שהיו לה (בתקופות שונות) הלכו לעולמם, וכי מסכת חייה אינה פשוטה כלל והיא נושאת עמה חוויות קשות ומקבלת טיפול פסיכולוגי.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל בהרחבה, מצאתי לדחות תביעות הצדדים האחד כנגד משנהו בכל הנוגע לסעדים הכספיים שנתבעו על ידם.
אני ממנה בזאת ב"כ בני הזוג ס. ככונס נכסים על זכויות האם במשק באופן בו הוא יוסמך לחתום בשמה ובמקומה, ככל שלא תעשה כן, על כל מסמך שיידרש בהתאם למפורט בס"ק ג' לעיל.
תביעת האם נדחית.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

יודגש, כי ההכרעה שם נתקבלה, על אף שנותן המתנה ביקש לחזור בו ממנה כחצי שנה לאחר שנכרת הסכם המתנה בינו ובין המקבל (וביטא רצונו במכתב ביטול שנשלח על ידו לעוה"ד שערך את הסכם המתנה ובצוואה חדשה שערך), על אף שהזכויות בנכס מושא ההסכם מעולם לא נרשמו על שם הנותן, ועל יסוד תשתית ראייתית חלשה בהרבה מזו שלפנינו שעה שנותן המתנה נפטר טרם נחקר על גירסתו והמקבל נמצא בלתי כשיר להעיד.
...
הנה כי כן, בנסיבות המקרה דנא, באיזון בין כלל האינטרסים והזכויות, לרבות זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות יסוד, באתי לכלל מסקנה, כי דחיית התביעה על יסוד הכלל בדבר השתק שיפוטי לא זו בלבד שאינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, היא בוודאי גם אינה מידתית בנסיבות העניין.
לפיכך, טענת הנתבעת בעניין זה נדחית.
סוף דבר העולה מן המקובץ, כי דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו