בית הדין קבע כי "מעצם מינוי האם כמקבלת גמלה (תוספת הילדים) עולה כי מדובר בגימלה נפרדת, הגם שנכון שהיא יונקת את קיומה מגמלתו של האב, הנכה".
עוד קבע כי "בנסיבות בהן הזכאים לגימלה (תוספת הילדים) הם הילדים, במישרין ובאמצעות אימם, שהיא מקבלת הגימלה על פי סעיף 304 לחוק, ובמיוחד במצב הדברים בו הוראות חוק הבטחת הכנסה או חוק המזונות אינן יכולות לתת מענה לסיפוק צרכיהם היסודיים של הילדים כמו ביגוד, מזון וכו', הרי שממילא אין מדובר בכפל זכאות של הילדים לקיצבת הקיום המינימאלית, בעין ובממון, שהוא מצב הדברים אותו נועד סעיף 325 למנוע - קרי, כפל תשלום מהקופה הציבורית". בהתאם התקבלה התביעה, החוב הרטרואקטיבי בוטל, ונקבע כי המשיבה זכאית לקבלת תוספת התלויים עבור ילדיה בתקופת מאסרו של מר יצחקי.
תכליתה של תוספת התלויים בקיצבת נכות כללית
פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי מתוה את התנאים לקבלת קצבת נכות כללית, וקובע בין היתר כי "היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקיצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן..." (סעיף 200(ג) לחוק, כאשר סעיף-קטן (2) קובע זכאות בשיעור 10% מהסכום הבסיסי "בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים").
הוראת הסעיף מאפשרת מינוי "מקבל גמלה" כאשר "הזכאי לגימלה או האדם שלידיו צריכה הגימלה להנתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגימלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת..." (סעיף 304 (א)), ומדגישה כי "שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגימלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי" (סעיף-קטן(ג)) – על מנת למנוע דרישה לכפל תשלום (לחובות המוטלות על המוסד בעת מינוי "מקבל גמלה" ראו, למשל, את עב"ל 1270/02 דוד מישניוב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.10.03; למינוי "מקבל גמלה" בנגוד לעמדתו של הנכה ראו, למשל, את עב"ל 718/06 חני פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 25.10.07).
...
בהתחשב בסיטואציה השונה בה מדובר, לא מצאנו כי יש לכך השלכה לעניין שלפנינו.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, שוכנענו כי הקפאת תשלומה של קצבת הנכות הכללית מכוח סעיף 325 לחוק למר רונן יצחקי – אין משמעה הקפאת תשלומה של תוספת התלויים מכוח הסעיפים 200(ג)(2) ו – 304 לחוק לידי המשיבה עבור ילדיה.
משכך, הערעור נדחה.
