בהמשך התברר כי אזוק אלקטרוני כאמור אינו ישים, וביום 18.5.21 ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, הותיר בית המשפט את תנאי חלופת המעצר ללא אזוק על כנם, תוך שהורה על הוספת הפקדה ע"ס 3,000 ₪.
כך נקבע בבש"פ 3449/14 מור נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 21/05/14) שם נקבע כי:
"משך הזמן בו מצוי המבקש במעצר בית מצדיק עיון חוזר בהחלטת המעצר [השוו: בש"פ 2254/08 ברקו נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (19.3.2008)]. בחינת נתון זה על רקע העבירות בהן הורשע המבקש, נסיבותיו האישיות והמועד בו צפוי להסתיים מעצר הבית מגלה כי ראוי להעתר לבקשה".
עוד ברור כי ככל ומתמשך ההליך הולך ופוחת משקל אינטרס ההגנה על הציבור מפני המסוכנות הנשקפת מהמשיב.
שישית, גם אם יבוטל מעצר הבית הלילי בו שוהה המשיב, תנאי הרחקתו מהמתלונן ימשיכו לעמוד בעינם, ויש בכך כדי להבטיח את איון המסוכנות הנשקפת מן המשיב כלפי המתלונן.
...
אותו עבר נטען לא מנע את שליחת המשיב בהסכמת המדינה מיד עם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים למעצר באיזוק, ובהמשך גם לא מנע את שינוי התנאים והפיכת המעצר בית המלא למעצר בית חלקי, ובעניין זה מקובלת עליי טענת הסנגור כי לא ברורה תכלית מעצר הבית הלילי בנסיבות הקיימות.
בשים לב לכל האמור, אני מורה על ביטול מעצר הבית הלילי בו שוהה המשיב.
מורה על עיכוב ביצוע החלטתי עד מחר, ה-15.2.22 שעה 12:00, ככל והמבקשת תרצה להגיש ערר.
