בגדרי העתירה התבקש הסעד: "להורות על ביטול המיכרז ועריכת מיכרז חדש, ללא מעורבות של חברת הניהול ומשרד עורכי הדין המלווה, בו יתוקנו כל הפגמים המהותיים שבמכרז".
עוד קודם לעתירת המערער (וקודם למועד האחרון להגשת הצעות) הוגשה נגד המיכרז עתירה מנהלית אחרת, וזאת ביום 25.4.2022, על-ידי חברה מקצועית שזכתה במיכרז הספקים משנת 2012 (בהצעה משותפת עם משרד עו"ד), אשר תקפה את מנגנון ההיתקשרות במיכרז דנן.
לעניין זה, הסתמך בית המשפט המחוזי על סעיף 45 למכרז, העוסק בתשלום התמורה לזוכה; ובפרט הפנה בית המשפט לתת-סעיף 45.1: "כל דרישה במיכרז תפורש בהתאם לדין ובהתאם לכללי האתיקה והמגבלות החלים על פי דין על עורכי דין, ובכל מקרה של סתירה בין האמור בדיני האתיקה לבין האמור במיכרז – יגבר האמור בדיני האתיקה." כמו כן, הסתמך בית המשפט קמא על המענה לשאלות ההבהרה (ובפרט שאלות 24, 27 ו-45), שם הובהר כי הזוכים במיכרז יהיו זכאים להחזר הוצאות עבור כלל השירותים המקצועיים החיצוניים בהם יעזרו, כל עוד ניתן לכך אישור מראש של הממונה; והפנה לקביעות המפורטות בהקשר זה בעיניין ריפאנד (בפסקות 35-38 לפסק הדין).
...
אינני מוצא מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא לעניין זה.
סוף דבר
אציע לחברותיי כי נדחה את הערעור על פסק הדין, בכפוף להסכמת המשיבה המפורטת לעיל בפסקה 38.
לנוכח הסכמת המשיבה לתיקון המכרז, כמפורט לעיל, אציע כי המערער יישא בהוצאות משפט מופחתות על סך של 15,000 ש"ח.
השופטת ד' ברק-ארז:
בפתח הדברים אציין כי אני מסכימה עם חברי, השופט י' כשר שבשלב הנוכחי, ובשים לב לשינויים שהוכנסו בהוראות המכרז, דין הערעור להידחות לגופו.
ת
השופטת ג' כנפי-שטייניץ:
אני מצטרפת לעמדת חבריי שלפיה דין הערעור להידחות לגופו, מעיקר טעמיו של בית המשפט המחוזי.
