למרות שבתי הדין מבטלים החלטות של מינוי מנהלים וסגני מנהלים ללא מיכרז, הנתבע ממשיך בהתנהלותו "והתובע מוצא עצמו פעם אחר פעם עותר לבית הדין, בהשקעת כספים אדירה ותוך פגיעה כלכלית קשה, כאשר הוא עצמו אינו מקודם לתפקיד ניהולי, למרות שהנו עונה על כל תנאי הסף ובעל ותק עצום של כ-18 שנה בהוראה והכל בשל המדיניות המפלה אשר מקדמת אך ורק את מי ש"קרוב לצלחת" וראש העיר חפץ בייקרו!"[footnoteRef:27]. [27: ראו עמ' 2, פסקה 1 לכתב התביעה המתוקן.]
]
הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שביום 14.11.17, חמישה ימים לאחר מועד קבלת אישור הבטיחות מהרשות המקומית (האישור כאמור ניתן ביום 9.11.17), וחמישה ימים לפני הזמנת המועמדים לועדת איתור לתפקיד המנהל (ראו הזמנה שיצאה לתובע ביום 19.11.17[footnoteRef:69]), מצא הנתבע לנכון להנפיק למועמדים הודעות בדבר ביטול המיכרז.
...
התביעה למתן סעד הצהרתי שלפיו בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל וחוק חובת מכרזים, הנתבע יכול למנות מנהל בפועל לשנה אחת בלבד ומנימוקים מיוחדים שירשמו ויפורסמו לציבור וכי מינוי מעבר לכך עומד בסתירה להוראות חוזר המנכ"ל ופוגע פגיעה קשה בעיקרון השוויון ובזכות לשווין זכויות בעבודה- נדחית.
לאור התוצאה אליה הגענו ונימוקיה, הננו מורים כי הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 9,000 ₪.
לפנים משורת הדין, בהתחשב בהוצאות שנפסקו לחובת הנתבע, לא מצאנו לחייב את הנתבע 2 בתשלום הוצאות נוספות לתובע.