ביטול מכרז לבניית שכונת מגורים

במסגרתו, נדחתה עתירת המבקשים להורות על ביטול הליכי בחירת מיגרשי מגורים ספציפיים, בגדרי מיכרז בד/415/2021 של רשות מקרקעי ישראל והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, לשיווק מגרשים לבניה נמוכה למגורים בשכונה 11 שבישוב ערוער שנגב (להלן גם: המיכרז).

...

במקרה דנן, המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח את קיומן של אמות המידה הנדרשות למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, ומשכך דין הבקשה להידחות.

בתוך כך, אין בידי לקבל את הנחת המבקשים באשר לנזקים שעלולים לבוא על רשויות המדינה והקופה הציבורית או על יתר הזוכים במרכז, אם בקשתם תתקבל.

הבקשה נדחית בזאת.

הפקעה זו, כך נכתב, "כוללת את כל החלק של החלקה 104 הכלול במיגרש ..." כאשר חברת שיכון עובדים פוצתה בגין הפקעה זו. במכתב תשובה מיום 12/8/01 טענה התובעת כי אין במכתב סקופ לראש העיר כדי ליפתור את בעיית הרישום של חלקה 104 שכן, כך נטען, אין לצפות ממנה כגוף סביר שיסכים " ... להוציא כספים נוספים עבור בניית דירות על קרקע השייכת לשיכון עובדים או שהופקעה על ידי עריית חיפה". המינהל נידרש, כתנאי להמשך הליכי התיכנון, לרשום את המיגרש, בשלמות, על שם המדינה תוך ביטול זכויות החכירה לטובת שיכון עובדים, בחלק שהופקע מחלקה 104 ואשר שווק במיכרז.

כזכור, בחודש פברואר 2000 פירסמו הנתבעים מיכרז משותף, במסגרתו שווקו 4 מגרשים, שיועדו לבניית שכונת מגורים, ובכללם מיגרש 2021 ששטחו 15,905 מ"ר (להלן: "המיגרש") – וזאת בהתאם לתב"ע אשר פורסמה סופית למתן תוקף ביום 11/5/99 (לעיל ולהלן: "התב"ע המקורית" או "התב"ע" או "התוכנית המאושרת").

...

התוצאה הינה, אפוא, כדלקמן - התביעה כנגד המדינה (הנתבעים 2+1) והנתבעות 2+3 – נדחית.

משנדחתה התביעה, דין ההודעה לצדדי ג' להידחות – וכך אני מורה.

התובעת תשלם לנתבעים 1+2 ולנתבעות 3+4, בחלקים שווים ביניהם, הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 30,000 ₪, כשסכום זה יישא הצמדה וריבית חוקית, מהיום ועד התשלום בפועל.

על מנת לאפשר את פיתוחו וגידולו של הישוב פירסמה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") ביום 28/8/2013 מיכרז להקצאת 30 מגרשים לבניית מבני מגורים בשכונת אל ח'ורה שבישוב (מיכרז מס' צפ/243/2013) (להלן: "המיכרז").

עוד נזכיר, כי הלכה היא כי מקום שבו מתגלית אי בהירות בדרך ניסוח המיכרז, עד כי הדבר יכשיל וייפגע בתכליות המיכרז, ראוי לו למפרסם המיכרז לבטלו ולפרסם מיכרז חדש ומפורט (ראו בר"מ 5359/09 טרילוג'יקל טכנולוגיות בע"מ נ' עריית תל-אביב - יפו (8/7/2009); עע"מ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד. (4/3/2008)).

...

דומני, כי עיון במסמכי המכרז מחייב את המסקנה כי ניסוחו אינו עומד בדרישה הבסיסית לפרסום מכרז בהיר, פשוט ומובן.

. סוף דבר התוצאה מן האמור הינה כי הסכמת הרשות לאפשר את הארכת המועד להגשת הצעות ופרסום הבהרות למכרז הינה הסכמה ראויה וסבירה, שנועדה למנוע את ביטולו המוחלט של המכרז.

על-כן אני מאשר את ההסכמה שהושגה בין העותרים לרשות ומורה כי מינהל מקרקעי ישראל יפעל כדלקמן: (א) תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה תפרסם הרשות הבהרות לתנאי המכרז.

העותרים שלפניי, עותרים לביטול תוצאות מיכרז צפ/240/2021 – "בנייה עצמית בשפרעם, בשכונת ואדי סקיע ובשכונת אל בורג'" (להלן: "המיכרז"), שהציע לשיווק 12 מגרשים לבניית 28 יחידות דיור בעיר שפרעם.

ואלה הן שלוש הקבוצות והקדימות שניתנה להן לפי סעיף 5 לתנאי המיכרז: קבוצה א' – נכים בני המקום חסרי דיור, שיוקצה לה מיגרש אחד לבניית יחידת מגורים אחת כאשר הקבוצה כוללת ארבע רשימות משנה; קבוצה ב' -בני המקום חסרי דיור העונים להגדרת "מומלץ", כאשר הגדרת "מומלץ" מופיעה בפרק ההגדרות ("מי שמשרת את שירת בכוחות הביטחון שירות מלא", ובידיו מסמכים הנקובים בהגדרה) וכאשר למשתתפים בקבוצה זו תנתן עדיפות למשפחות על פני רווקים; וקבוצה ג' – בני המקום חסרי דיור.

...

לפיכך, אני דוחה את טענת העותרים לפיה הם הבינו כי המגרשים יתחלקו בין שתי הקבוצות השנייה והשלישית, שהרי הדבר לא מופיע בתנאי המכרז (מכל מקום העותרים אינם מפנים לאחד מתנאי המכרז ממנו ניתן להסיק מסקנה זו).

עוד אני דוחה את טענת העותרים, שהועלתה לראשונה במעמד הדיון, כי נפלה אי בהירות בלשון המכרז לעניין סדר הקדימות.

טענת ההשתק: דין העתירה להידחות אף מאחר והעותרים מושתקים מלתקוף את תנאי המכרז, לאחר שהשתתפו בו לפי התנאים שנקבעו מראש.

משבאו העותרים בשערי בית המשפט לאחר תום המשחק, ואף לאחר חלוקת הגביעים והמדליות, הרי דין עתירתם להידחות.

מסקנה: אני דוחה את העתירה על הסף.

בתמצית, הרקע לבקשה הוא מיכרז לבצוע עבודות תיכנון, הקמה ותפעול של מתקן זמני למיון ומחזור פסולת ביניין באתר התארגנות והקמה של שכונת "הרובע הבנלאומי" בעיר לוד, שפירסמה החברה הכלכלית ללוד בע"מ (היא המשיבה 1; להלן: החברה הכלכלית) בנובמבר 2022 (להלן: המיכרז).

ביום 12.6.2023 קיבלו המשתתפות הודעה על כך. על רקע זה, הגישה המבקשת ביום 13.7.2023 תביעה לבית המשפט המחוזי, בה התבקש בית המשפט להורות על פסילת הצעתה של בני וצביקה ועל ביטול זכייתה במיכרז; ולהכריז על המבקשת כזוכה במיכרז.

לעניין זה, העניק בית המשפט משקל לטענות החברה הכלכלית – אשר לא נסתרו – לפיהן מדובר בעבודות דחופות ביותר שנועדו לתת מענה לפסולת הבניין שצפויה להווצר בשל בניית שכונות המגורים החדשות בלוד.

...

בנוסף, דין הטענה להידחות אף לגופה הואיל והמבקשת לא הציגה כל בסיס ממשי לתמיכה בה. בכלל זה היא לא הצביעה על מתקני פינוי פסולת אחרים שעשויים לשמש חלופה הולמת מבחינת מיקומם והיקף הפסולת הנוספת שביכולתם לקלוט ולמחזר.

על כן ולאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי לא קמה הצדקה להתערבות בשיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא בהחלטתו לדחות את בקשת המבקשת לצו מניעה זמני.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני.