ביטול מכירת חברה ופיצויי פיטורים לעובדים

שלישית, לאותה תוצאה ניתן להגיע גם בדרך אחרת, ולקבוע כי החברה הייתה רשאית לבטל את הסכמתה לשלם לעובד פצויי פיטורים והודעה מוקדמת עקב טעות, שכן במועד בו הסכימה לשלם לעובד זכויות אלה לא היתה מודעת למעשיו שבהם הפר את חובת הנאמנות כלפיה.

לגירסת הנתבעת הגבלת צריכת הדלק, בדומה לביטול כרטיסי האשראי של החברה, נעשתה ביחס לכלל העובדים על רקע עלייה במחירים ולקראת מכירת פעילות החברה – דבר שהיה ידוע לתובע.

...

משכל אלה הוכחו אנו סבורים שיש לקבל את רכיב תביעה זה במלואו, ולחייב את התובע בתשלום בסך 50,000 ₪ בגין הפרת הסכם העבודה.

מכל מקום יתכן שמדובר בעילה שאינה בסמכות בית הדין לעבודה, כפי שהגדירה הנתבעת עצמה עת ציינה ברישא הבקשה "עסקינן בתביעה כספית (חוזית, נזיקית)". לסיכום תביעת התובע נגד הנתבעים 2-3 נדחית.

ככל ששם התובע עדיין מופיע בפרסומי הנתבעת אנו מורים על הסרת שמו בהתאם (בקשה שלגביה לא חלקה הנתבעת).

· מר אורי כהן, מנהל פרויקטים בחברת סיג תעשיות בע"מ החל משנת 2007 ומשמש כמנכ"ל מכירות בחברה זו החל משנת 2017 (עמ' 14 ש' 30, עמ' 15 ש' 1 לפרוטוקול הדיון).

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת [דב"ע (ארצי) שנ/10 - 3 כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא 238; ע"ע (ארצי) 354/07 אחים אוזן-חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין ואח', ניתן ביום 27.1.12].

התובע הצהיר כי בתחילת שנת 2016 פנה אליו מר לוזון, כאמור מנהל החברה החדש, ובקש לבטל באופן חד צדדי את הישתתפות החברה בשכר הדירה שקבל התובע, בנגוד להתחייבות המפורשת של החברה מראש ובכתב (מכתב מיום 16.2.16 צורף כנספח ת/5 לתצהירו של התובע).

...

יש לציין כי ב"כ התובע לא חזר על דרישה זו בסיכומי וגם מסיבה זו דין רכיב תביעה זה להידחות.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 311,652 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו-כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

האחת בעירעור המעסיק – מעמדו של עובד ששמש מנהל מכירות לצורך חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ופועל יוצא מכך – זכאותו לשעות נוספות; השנייה בעירעור העובד – מעמדם של אישורים רפואיים מרופאים, ביניהם פסיכיאטר ורופאה תעסוקתית, ובחינת השיקול המרכזי להתפטרות לצורך קבלת פצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963.

בהתאם לנקבע בפסק הדין בעיניין השכר הקובע הכולל את העמלות והממוצע של השכר בשנה האחרונה ובהתאם לסעיף 17 לסיכומי העובד הוא זכאי לפצויי פיטורים בסך 173,332 ש"ח. כמו כן לא היה מקום לקזז ההודעה המוקדמת שכן בהתאם לסעיף 10 (1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות תשס"א-2001 לפיו הוראות החוק לא יחולו "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה..". משהוכח במסמכים הרפואיים כי העובד לא היה כשיר לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, על כן, הקזוז של ההודעה המוקדמת מפדיון החופשה השנתית בטל ועל החברה לשלם לעובד גם הפרישי חופשה שנתית בסך 22,262 ש"ח. סוף דבר ערעור החברה מתקבל וחיובה בתשלום שכר עבור עבודה בשעות נוספות בטל.

...

למסקנה זו בית הדין הגיע על סמך התפטרות קודמת של העובד מלפני כשנתיים על רקע אי קבלת תנאי שכר, התפטרות ממנה חזר; העדר תמיכה של המסמכים הרפואיים במצבו של העובד, וחוסר האפשרות שהותיר העובד לחברה לבצע התאמה למצבו הרפואי.

על כן, משמצאנו כי הסיבה המרכזית להתפטרות העובד הייתה מצבו הנפשי, אליו נקלע בשל הלחצים בעבודה ומשנסיבות אלו נתמכו במסמכים רפואיים אותנטיים, העובד הוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים.

בהתאם לנקבע בפסק הדין בעניין השכר הקובע הכולל את העמלות והממוצע של השכר בשנה האחרונה ובהתאם לסעיף 17 לסיכומי העובד הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך 173,332 ש"ח. כמו כן לא היה מקום לקזז ההודעה המוקדמת שכן בהתאם לסעיף 10 (1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות תשס"א-2001 לפיו הוראות החוק לא יחולו "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה..". משהוכח במסמכים הרפואיים כי העובד לא היה כשיר לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, על כן, הקיזוז של ההודעה המוקדמת מפדיון החופשה השנתית בטל ועל החברה לשלם לעובד גם הפרשי חופשה שנתית בסך 22,262 ש"ח. סוף דבר ערעור החברה מתקבל וחיובה בתשלום שכר עבור עבודה בשעות נוספות בטל.

במסגרת הסכם מכירת החברה סוכם כי אסטרון תרכוש את פעילותה העסקית של החברה ותמשיך להעסיק את העובדים ללא שינוי בתנאי העסקתם, שכרם, מקום עבודתם, וללא נתוק ברצף עבודתם.

החברה שילמה לעובדים פצויי פיטורין, אך לא שילמה להם דמי הודעה מוקדמת.

הגם שבעלי המניות לא הצליחו להשיג מהבנק את דף החשבון האחרון של החברה בטרם ניסגר החשבון, ברור שהבנק לא היה סוגר את החשבון ביום 4.10.2011 ומבטל את השיעבוד על השיקים ביום 13.12.2010 אילמלא פרעו בעלי המניות את חובה של החברה.

...

מסקנה זו שוללת את הבסיס לא רק להטלת חבות על המשיבים מכח סעיף 373 לפקודה, אלא גם להטלת חבות לפי סעיף 374 לפקודה, שכן לא ניתן לייחס למשיבים או מי מהם שימוש לרעה בתפקידם וגם לא גרימת נזק לחברה.

אמנם, בסופו של דבר, ביום 11.2.2015 התקבל ערעורם של המבקשים והחברה חוייבה בתשלום דמי הודעה מוקדמת, אך העובדה ששתי ערכאות קודמות סברו שאין בסיס לתביעת המבקשים, משליכה על תום ליבם של בעלי המניות שסברו אף הם בזמן אמת כי התביעה נגד החברה מחוסרת בסיס.

אשר על כן, התביעה נדחית.

בו ביום נערכה ישיבת דירקטוריון בנוכחות מיכל אמזלג במסגרתה הוחלט על בין היתר על פיטוריו של ד"ר קיטרון מתפקידו כמנכ"ל והעברתו לתפקיד מרכז מכירות החברה באיזור ים המלח (נ/18).

ביום 18.8.09 התקבלה החלטת כב' השופטת שטמר לפיה מספר החלטות שהתקבלו על ידי דירקטוריון החברה, ביניהן ההחלטה על מינוי התובע כמנכ"ל החברה, בטלות משהתקבלו בישיבות דירקטוריון שלא הוזמנו אליהם כל חברי הדירקטוריון (נ/5)(להלן: החלטת בית המשפט המחוזי).

לחלופין טוען התובע כי מאחר שחוזה העסקתו היה חוזה לתקופה קצובה בת שנה, על הנתבעת לשלם לתובע שכר עבודה ל-12 חודשים בסך 96,000 ש"ח. כמו כן עותר התובע לפצויי פיטורים בסך 8,000 ש"ח. עוד טוען התובע כי עבודתו הגיעה לסיומה עקב מחלוקת בין בעלי המניות וכי לא נערך לו שימוע כדין ומשכך עתר לפצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 16,000 ש"ח. הנתבעת טוענת כי התובע לא הועסק בשורותיה.

...

בנסיבות המקרה, לא מצאנו כי יש מקום לפסוק לזכות התובע פיצוי מתאים.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר בסך 10,000 ש"ח אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד התשלום בפועל.

בהתחשב בסכום התביעה שעמד על 130,000 ש"ח ושמרביתה נדחתה, ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בסך 13,000 ש"ח אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.