ביטול מינוי נאמן בתיק הקפאת הליכים של חברה

בתאריך 22.10.13 ניתן צו הקפאת הליכים לחברה במסגרת תיק פר"ק 48165-10-13, בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

במסגרת צו הקפאת ההליכים מונתה עו"ד דורית לוי טילר כנאמנת של החברה והוענקו לה סמכויות לנהל את החברה, לרבות הניהול הפינאנסי של החברה, ובצוע רה ארגון, ככל שדרוש לחברה (הנאמנת).

משניתן צו הפטר על ידי בית המשפט המחוזי בהליך הפש"ר ולפיו "בטל כל חוב בר תביעה שעילתו לפני....23/07/14", מנועה התובעת מלתבוע את הנתבעת בגין חוב, שעילתו לפני 23.07.14.

...

טענות הצדדים בבקשה לסילוק התביעה על הסף לטענת הנתבעת דין התביעה נגדה להיות מסולקת על הסף בשל מעשה בית דין וזאת מאחר ונושא התביעה סולק במסגרת תביעת החוב שהגישה התובעת בתיק הפירוק ותביעת החוב הוכרעה על ידי המפרקת והחלטתה של המפרקת מהווה מעשה בית דין.

מנגד, טענה התובעת, כי דין הבקשה להידחות.התובעת לא קיבלה כל מידע בגין קיומו של הליך הסדר וכנושה של הנתבעת היה עליה לדאוג ולמסור לתובעת העתק מהחלטת בית המשפט המחוזי המורה על מינויו של נאמן לביצוע הליכי הסדר וכינוס אסיפת נושים.

לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: התובעת תפנה לאלתר לבית המשפט המחוזי בשאלה אם חלים עליה הוראות סעיפים 41 ו- 69 לפקודת פשיטת הרגל או בשאלת תוקפו של צו ההפטר והאם חובה של התובעת "משוריין", קרי חוב בר תביעה שממשיך לעמוד בתוקף וניתן לגבותו חרף ההפטר.

בחלוף יומיים הוגשה בקשה למתן צו הקפאת הליכים נגד החברה ומינוי נאמנים בתקופת הקפאת ההליכים (ראו תיק פר"ק 38837-03-15) (להלן: "תיק ההקפאה").

כך למשל, אליאס טען כי אינו יודע את גובה חובותיה של החברה, על אף שהיה לו חלק בבקשה להקפאת הליכי הפרוק, כך גם הכחיש כי נכח בבנק בפגישה שקדמה להקפאת ההליכים נגד החברה (ראו בעמ' 47 ש' 23), אך בהמשך הודה כי אכן נכח (ראו בעמ' 47 ש' 29) ושוב בהמשך הכחיש הישתתפותו בבקשה להגדלת האשראי אך נאלץ לאשר כי נכח בפגישות עם אביו (ראו בעמ' 50 ש' 1-19 וכן בעמ' 49 ש' 31-50ו- 3-7).

מה בין התחייבות למתנה לבין עיקול על המקרקעין כאמור, סברתי כי התחייבותו של גזאל להעניק את הנכס במתנה לאליאס בוטלה על ידו, בלא כל היתנגדות מצד אליאס, במעמד שיעבוד הנכס לטובת הבנק, כנגד קבלת אשראי לחברה וממילא, כאמור, הגעתי למסקנה כי לתובעת אין כל זכויות של מקבלת מתנה או זכויות נגזרות דומות כלשהן.

...

מכאן, מסכם בית המשפט וקובע "נקודת המוצא בתחרות זו תהיה בהעדפת הנושה על פני מקבל המתנה. אולם, פתוחה תהיה הדרך בפני מקבל ההתחייבות למתנה לנסות ולהוכיח כי עניינו הקונקרטי נמנה על אותם החריגים שבהם במאזן הציפיות המוגנות שלו ושל הנושה – תיטה הכף להעדפת עניינו." בענייננו, כאשר בוחנים את תום ליבם של אליאס וגזאל, המסקנה היא כי שני אלו נהגו בחוסר תום לב מוחלט.

סוף דבר התובעת לא הוכיחה את טענותיה בדבר זכויות בנכס.

לפיכך, התביעה נדחית.

המבקש ברע"א 6956/19 הוא עו"ד חכים, אשר כיהן כנאמן בתיק הקפאת ההליכים של החברה (להלן תיקרא בקשת רשות ערעור זו: "בקשת עו"ד חכים").

בדיון שנערך ימים ספורים לאחר המינוי, ביום 16.9.2019, סוכם על מתוה עיקרוני לניהול ההליכים בתיק: בית המשפט בניו ג'רזי יקדם את מימוש נכסי החברה, כאשר מחצית מהתמורה תישאר בארה"ב, לטובת חברת האם ונושיה, ומחציתה תועבר מידית לקופת הפרוק בישראל ללא נכויים.

תמצית נימוקי בקשת הנושים הסעדים המרכזיים המתבקשים בבקשת הנושים הם ביטול מתוה ההתמחרות, תוך מתן הוראה למימוש החברה בישראל לפי הסדר פידליטי, והעברת עו"ד ארז מתפקיד הנאמן, תוך השבת עו"ד חכים לכהונה בתפקיד זה. הנושים טוענים כי בהחלטת בית המשפט קמא נפלו שגיאות עובדתיות: בין היתר, כי החברה אינה חלק מ"אשכול חברות" בנלאומי אלא חברה ישראלית נפרדת; כי לא קיימת חזית משותפת בין עו"ד חכים לבין פידליטי, שכן הסדר פידליטי אושר על ידי כלל הנושים (או שנמנעו מהבעת עמדה); כי פידליטי אינה היחידה שהתנגדה להעברת עו"ד חכים מתפקידו, משהתנגדו לכך כלל הנושים, ועוד.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בשתי בקשות רשות הערעור שהונחו לפניי, הגעתי למסקנה כי דינן של שתי הבקשות להידחות, אף מבלי שתתבקש תגובת המשיבים.

אשר לאדן השני עליו נסמך בית המשפט קמא, עו"ד חכים טוען כי שגה עת התייחס לסיכום שכר טרחתו במסגרת הסדר פידליטי כסוגיה המהווה ראשית ראיה לניגוד עניינים, משהדבר נעשה על פי הדין ובהסכמת הנושים.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, בקשת רשות הערעור מטעם הנושים ובקשת רשות הערעור מטעם עו"ד חכים – נדחות.

בבקשה נכתב כי בית המשפט מתבקש להפעיל את סמכותו על פי סעיף 20 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון או החוק) ולהורות על איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד ולהורות על הקפאת הליכים נגד התאגיד בתיקי הוצאה לפועל שפורטו בבקשה, הכוללים 15 תיקי הוצאה לפועל בירושלים, באשקלון, ובחדרה.

נטען כי בקופת ההליך ישנו סכום של 1.4 מיליון ₪ ואילו סך חובותיה של החברה עומד על כ- 2.1 מיליון ₪ וכי בכוחה של הבעלות להגיש בקשה להסדר נושים במסגרת ההליך כדי למנוע פגיעה בעיקרון השויון והעדפת נושים.

בבקשה לביטול ההליך הודיעה החברה כי היא הגיעה להסדר עם מבקשת הפרוק לפיו "החוב המוסכם סולק". בבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל אשר הוגשה מטעם נושה זו נכתב בקטגוריה של סיבת הסגירה כדלקמן: "הצדדים חתמו על הסכם פשרה החוב נפרע". לאחר שהנאמן הגיש את תגובתו נכתב בתגובה מטעם הבעלות לעמדתו כדלקמן: "הבעלות מוחה על כל מה שמיוחס לה כי תשלום החובות לנושים הנה בנגוד לדין". לעומת זאת, בהבהרה שהוגשה מטעם הבעלות מיום 14.04.2021 הודיעה החברה כי "עד עתה לא שילמה דבר לנושות" (ראו סעיפים 2 ו-4).

סוף דבר לאור כל האמור, ומבלי להיתעלם מן האנטרס הצבורי של המשך הפעלת בית הספר או במציאת פיתרון ל-600 התלמידים, אין מקום לקבלת הבקשה לביטול ההליך, כמו גם ביטול מינוי הנאמן הזמני.

...

ב"כ הממונה הציעה לחזור למתווה עליו סוכם בדיון מיום 4.4.21 ובמידה ואין הסכמה לכך מצד הבעלות, יש לדחות את הבקשה שכן החברה מצויה בהליך קולקטיבי של חדלות פירעון וניסיון להגיע להסדרים פרטניים פוגע בעיקרון השוויון בין הנושים ומהווה העדפת נושים פסולה.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת החברה לביטול ההליך.

סוף דבר לאור כל האמור, ומבלי להתעלם מן האינטרס הציבורי של המשך הפעלת בית הספר או במציאת פתרון ל-600 התלמידים, אין מקום לקבלת הבקשה לביטול ההליך, כמו גם ביטול מינוי הנאמן הזמני.

ביום 27.10.2019 נעתרתי לבקשת החברה והוריתי על מתן צו לפתיחת הליכים בעיניינה וצו הקפאת הליכים נגד בעל המניות ועל מינויו של עו"ד עמית לדרמן כנאמן של החברה לתקופת ההפעלה.

הנאמן פירט את הפעולות שנעשו על ידו מעת מינויו כנאמן בתיק זה, את הבקשות שהגיש, התקבולים שהתקבלו לקופה כתוצאה ממאמציו ואת עבודתו מול בעלי המניות וגורמים שלישיים לצורך הפעלת החברה והתייעלותה.

הנאמן עשה מאמצים כבירים להפעלת החברה ולשימור נכסיה ופעילותה, גבה תקבולים בסכומים לא מבוטלים לקופת הפרוק, שילם דיבידנד בשיעור 100% לנושים המובטחים ולנושים בדין קדימה ואף חילק דיבידנד לנושים הרגילים.

...

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה כדלקמן: אני מאשר פסיקת שכר טרחת הנאמן עבור ניהול ומימוש בהתאם לתקנות, בסך של 147,361 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת לאחר ניכוי השכר שכבר אושר.

אני מאשר תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד בשיעור של 50% מהשכר שנפסק בהתאם לתקנות, קרי תוספת בסכום של 334,446 ₪ בתוספת מע"מ בגין מאמץ מיוחד.

אני מאשר תשלום אגרת השגחה בשיעור של 20% לכונס הרשמי מהשכר שנפסק לנאמן המחושב על פי התקנות, ללא תוספת מאמץ ובנטרול מרכיב המע"מ. אני מורה לנאמן לחלק את יתרת הכספים הנמצאים בקופת הפירוק, לאחר תשלום שכרו ואגרת השגחה, כדיבידנד לנושים הרגילים של החברה בהתאם ליחס החובות כלפיהם.