בהליך זה עתרה התובעת לקבלת תוספת תלויים לקיצבת הנכות מכוח סעיף 200(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 (להלן – החוק), בגין הקטין, וזאת רטרואקטיבית מיום 1.4.11 ועד חודש אפריל 2017 – תקופה שבגינה קיבל צד ג', אבי הקטין, את תוספת תלויים עבור הקטין לקיצבת אזרח ותיק (לעיל ולהלן - קצבת זקנה).
סעיף 304 (א) לחוק קובע:
"נוכח המוסד כי הזכאי לגימלה או האדם שלידיו צריכה הגימלה להנתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגימלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגימלה, ולשלם לו את הגימלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה היתייעצות עם פקיד שקום שהמוסד הסמיכו לכך
מסעיף 304 לחוק עולה כי על אף שתוספת התלויים נגזרת מזכאותו של המבוטח לקיצבה, ואין לה זכות קיום עצמאית, הכיר המחוקק בכך שתשלום תוספת התלויים הנו לטובת התלויים והעניק לנתבע את הסמכות להפריד בין תשלום הקצבה עצמה, לבין תשלום תוספת התלויים, על מנת לוודא כי תשלום התוספת ימלא את ייעודו וישרת את צרכי התלויים (ר' עב"ל (ארצי) 10501-06-13 המוסד לביטוח לאומי נ' אוריאנה יצחקי ביטון (30.12.
כאשר נישאל הצד השלישי האם הוא מכיר בקטין כבנו רק לצורך הפקת טובת הנאה כלכלית דוגמאת קבלת תוספת תלויים לקיצבת הזיקנה אולם לא מכיר בו בנסיבות אחרות דוגמאת אלה שתוארו בבקשה לביטול עיקול שהוגשה על ידו ללישכת ההוצאה לפועל, השיב "כשכתבתי את המכתב הזה לא חשבתי על כלום רק שיבטלו לי את העיקול" [עמ' 18 ש' 31].
...
על כן אינני נדרשת לשאלה האם התנהלות הצד השלישי בעצם ציון (לקוני ולא בלתי נכון) של הקטין כבנו בטופס התביעה לקצבת זקנה, בנסיבות בהן לא היה לצד השלישי כל קשר עם הקטין זולת תשלום מזונות, מלמדת על חוסר תום לב.
די לקבוע כי התוספת שולמה לצד השלישי שלא כדין ובהעדר זכאות ומשכך דין התביעה נגד הצד השלישי להתקבל.
להשלמת התמונה אציין כי לא הוכח שהנתבע פנה לצד השלישי מהמועד ששולמה לו תוספת התלויים ולא ביצע בירורים שונים בכל הנוגע לקשריו עם הקטין ולמידת תמיכתו בו. כאמור, סבורני כי נפל פגם בהתנהלות הנתבע שעה שלא נערכה מצדו כל חקירה ודרישה טרם החלטה כי תוספת התלויים תשולם לצד השלישי דווקא, על אף שהקטין אינו במשמורתו וחרף העובדה שהתובעת, אמו של הקטין, מגדלת אותו בגפה וזכאית אף היא לתוספת תלויים לקצבת נכות – תוספת אשר לא שולמה לה במועדים ששולמה לצד השלישי.
סוף דבר
מהטעמים המפורטים לעיל, תביעת התובעת מתקבלת ונקבע כי היא זכאית לתוספת תלויים לקצבת הנכות – תוספת שתחושב בהתאם לכללי הדין - רטרואקטיבית משנת 2011 ואילך.
