הרקע לבקשה
המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה בעילת רשלנות רפואית בדרישה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה משורה של ניתוחים שנערכו לו בבית חולים העמק בין השנים 2015-2014 בעקבות ניתוח מעקף קיבה שבוצע למשיב ביום 17/06/14.
בית משפט קמא אפשר למשיב להגיש שאלות הבהרה למומחה בשל טענותיו לקשרי חברות בין המומחה לבין הרופא שניתח את המשיב, פרופ' קופלמן.
תמצית טענות המבקשת
לטענת המבקשת ולאחר שבית משפט קמא הגיע למסקנה שקיים חשש בנוגע לחוות דעת המומחה המצדיק מינוי של מומחה נוסף, היה בית משפט קמא לאפשר לצדדים לטעון בעיניין לפני המינוי החדש, ומשלא עשה כן יש להורות על ביטול החלטתו.
אמנם, בית משפט קמא בחר לכתוב את הנימוק להחלטתו בלשון זהירה לפיה "יש חשש בליבי כי לקשריו המקצועיים עם הנתבעת ולהיכרותו ארוכת השנים עם פרופ' קופלמן היתה עשויה להיות השפעה שאף המומחה אינו מודע לה". עם זאת, הצורך במינוי מומחה נוסף נקבע לאחר דיון ארוך שהתמקד כולו במומחה וחוות דעתו.
...
תמצית טענות המבקשת
לטענת המבקשת ולאחר שבית משפט קמא הגיע למסקנה שקיים חשש בנוגע לחוות דעת המומחה המצדיק מינוי של מומחה נוסף, היה בית משפט קמא לאפשר לצדדים לטעון בעניין לפני המינוי החדש, ומשלא עשה כן יש להורות על ביטול החלטתו.
אף לגוף העניין סבורני כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא להורות על מינויו של מומחה נוסף וזאת בנסיבות המיוחדות של המקרה.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי ניתן לקבוע שהנימוק להחלטה מלמד על כך שבית משפט קמא חש צורך אמיתי במינוי מומחה נוסף, ואין להלין על כך שנקט בלשון זהירה ומכבדת כלפי המומחה ופרופ' קופלמן.
סוף דבר
לאור כל האמור, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין בקשת רשות הערעור להידחות.