מחיקת הבקשה לתובענה ייצוגית התבססה על הטעם כי בהתאם להלכה הפסוקה בבית המשפט העליון בפרשת א.ש.ת. (רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרויקטים וכח אדם בע"מ, פד"י נז(3) 220) אין תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי יכולה לשמש בסיס להגשת תובענה ייצוגית.
(א) הבקשה הוגשה שלא לפי אחד ההסדרים המפורטים בסעיפים 32 עד 43 כנוסחם ערב ביטולם בחוק זה;
(ב) עילתה אינה בגדר העילות שהיה ניתן לאשר בשלהן תובענה ייצוגית לפי אחד ההסדרים כאמור בפסקת מישנה (א);
הסדר זה מניח כי, עובר לכניסתו לתוקף של חוק התובענות הייצוגיות, היו תלויות ועומדות בקשות שונות לאישור כתובענות ייצוגיות.
בהסדר מעבר זה ביקש החוק להגביל בהסדר היתיישנות מיוחד את משך חייהן של אותן בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שלא התבססו בשעתו על חיקוקים ספציפיים שהסדירו מנגנון לאישור תובענות ייצוגיות, שהיו תקפים עובר לחקיקת החוק החדש, ולהצר את "תוחלת חייהן" של בקשות כאלה, כדוגמת אלה שנשענו על תקנה 29, שההלכה הפסוקה קבעה כי לא נמצא להן בסיס מוכר בדין.
...
בנסיבות אלה, העילה הנובעת מהתובענה ומבקשת האישור קודמת ל-12.3.99, ומשכך יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מחמת התיישנות.
לאור האמור, יש לדחות את הערעור, אך זאת בנתון לשני סייגים: האחד, מאחר שכאמור, תלויות ועומדות עתירות בפני בית המשפט הגבוה לצדק בשאלת חוקתיותו של הסדר ההתיישנות הייחודי שבסעיף 45(ג) לחוק, הרי באם יוחלט על בטלותו של הסדר זה, תהיה המערערת רשאית, בתוך 60 יום ממועד פרסום פסק הדין, לבקש את חידוש הדיון בערעור זה, ולכל צד תישמרנה טענותיו (השוו רע"א 8717/01 מדינת ישראל נ' יפעת מילר; ע"א 1525/98 מדינת ישראל נ' עודד דורון, תק-על 2007(1) 745).
הערעור נדחה, איפוא, בכפוף לאמור לעיל.
המערערת תשלם לכל אחת מן המשיבות שכר טרחת עורך-דין בשיעור 10,000 ש"ח.
ת
השופט י' אלון
אני מסכים.