בפניי בקשה שהוגשה על ידי המבקשת לפי סעיף 6(1) לפקודת ביזיון בית משפט (להלן: "הפקודה") לאכוף על המשיבים, בקנס או במאסר, לציית לפסק הדין החלוט אשר ניתן על ידי בית המשפט ביום 21/05/21, ולהנפיק למבקשת, ללא דיחוי, רישיון עסק ביחס לפעילותה במחצבת טמרה, למשך שנה לפחות.
המבקשת ציינה כי אם לא די בכך, הרי שברישיון העסק שצורף לבקשה לביטול הדיון נכתב כי "הרישיון כפוף לתנאים המצורפים בדף נפרד ברישיון זה", אלא שאותו דף של תנאים, בכוונת מכוון ובחוסר תום לב מוחלט לא צורף לבקשה באופן שמנע מבית המשפט ומהמבקשת האפשרות להתרשם מן התנאים שנקבעו לרישיון העסק ולהבין אם יש בהם כדי לעקר את מתן הרישיון ולבזות את פסק דינו של בית המשפט.
בעניינינו, מבקשת המבקשת לכוף על המשיבים בקנס או במאסר את החיוב שנקבע בפסק הדין לפיו על המשיבים להנפיק למבקשת רישיון עסק למשך שנה לפחות, וכן לחייב את המשיבים בהוצאות הולמות לאור התנהלותם בהליך.
...
לאחר ששקלתי את הדברים, סבורני כי יש להשתמש, במקרה הנדון בסנקציה של הטלת קנס כספי מכוח הפקודה וזאת כדי לחייב את המשיבים לפעול בהתאם להוראות החוק ופסק הדין, לאחר שאלה הפרו את פסק הדין, התעלמו מהוראותיו, נהגו בתכסיסנות ממועד מתן פסק הדין ועד היום ולא הנפיקו רישיון עסק למבקשת למשך שנה לפחות וכן לא שילמו את ההוצאות שנפסקו נגדם בפסק הדין.
אשר על כן, וככל שעד ליום 01/12/21 לא יונפק למבקשת רישיון עסק להפעלת המחצבה לתקופה של שנה לפחות, הנני מחייבת את כל אחד מן המשיבים בתשלום קנס בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק בגין כל חודש איחור בהנפקת הרישיון.
בנוסף, הנני מחייבת את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למבקשת בגין הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט והתנהלות המשיבים במסגרתה, סך של 20,000 ₪.
